״הגדלות הגופים החשאיים״ ו״הגדלות הצנחנים״ עובדות באותה צורה של ״הגדלות הרמטכ״ל״. במקום לקבל 2 אחוז מהמשכורת האחרונה על כל שנת עבודה, ככל גמלאי המדינה, פורשי צה״ל הזכאים לפנסיה תקציבית, מקבלים תוספת ממוצעת של כמעט 5 שנות ״צבירה״ בגובה 9.5 אחוז מהמשכורת. כעת מתברר שישנן הגדלות נוספות, המכבידות לא פחות על קופת המדינה. מי ששירתו בצנחנים, טייס או בצוללות זכאים לתוספת של 50 אחוז על תקופת השירות בתפקידים אלו. במקביל, במוסד ובשב״כ מתקיימת הגדלה של 100-200 אחוז לתקופת השירות, בהתאם לאופי התפקיד.

בפברואר 2021, בג״צ, בצעד חריג, ביקש מהממשלה לנמק מדוע ״הגדלות הרמטכ״ל״ לא יוחזרו רטרוקאקטיבית לקופת המדינה, זאת בעקבות עתירה כנגד חוקיותן. המדינה דחתה את תשובתה לעתירה וקיבלה כבר 11 הארכות, האחרונה ניתנה בעקבות המלחמה. בימים האחרונים, בעקבות מחלוקות תקציביות בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון, תפוח האדמה הלוהט חזר לכותרות. 

״דחיית הקץ״ של המדינה, גורמת לחוב על הפנסיה התקציבית ללכת ולהתנפח. אם בשנת 2021 משרד האוצר העריך אותו ב-900 מיליארד שקל, שנה לאחר מכן הערכה זו חצתה את הטריליון שקל, מתוכם כ-600 מיליארד למערכת הביטחון. בחישוב מהיר: כל אזרח ישראלי כיום ״חייב״ כ-60 אלף שקל לפנסיונרים של מערכת הביטחון, צמוד למדד המחירים.

מחוללי החוב המשמעותיים ביותר, יחסית לגודלם, הם דווקא המוסד והשב״כ. ניתן להעריך על פי מספר החברים בעמותות גמלאי המוסד והשב״כ, ולפי נתוני משרד האוצר, שהמדינה מוציאה 1.4 מילארד שקל מידי שנה, כדי לשלם את הפנסיה התקציבית של הגופים החשאיים. אם משווים את קצבת הפורש הממוצע מהגופים החשאיים למקבילו בצה״ל, הרי ש״הפקיד״ מהמוסד מקבל קצבה של קצין צה״ל בכיר בדרגת סגן אלוף (לאחר הגדלת רמטכ״ל). לכן, נשאלת השאלה: האם גם המוסד והשב״כ מגדילים את תקופות השירות בצורה בעייתית?

---

על פי הערכות של הממונה על השכר במשרד האוצר, תשלומי הפנסיה התקציבית יסתיימו רק בשנת 2100

שירתם בצנחנים? תקבלו 50 אחוז יותר

על פי חוק, אם המדינה קובעת שתפקיד מסויים הוא מיוחד, אז ניתן להגדיל באופן מלאכותי את אורך שירות העובד לצורך חישובי הפנסיה. בצה״ל יצרו ״ישראבלוף״ והגדירו 98 אחוז מהפורשים כ״מיוחדים״ על בסיס החלטת ממשלה משנת 1958.  

בניגוד אליהם, במוסד ובשב״כ ההטבה מגיעה ל-100 אחוז מהגמלאים בפנסיה תקציבית. הגדלות אלו, של משרתי הגופים החשאיים, מבוססות גם הן על החלטת ממשלה מאותה תקופה (1959), ולפיה נקבע שתקופת השירות לפנסיה תיחשב פי 2 משהייתה בפועל, בעוד שירות בחו״ל יחושב פי 3. מדיניות זו יכולה להסביר את העובדה שהגופים החשאיים מובילים בין גופי הביטחון בגודל הקצבה ביחס למשכורת האחרונה. נזכיר, בג״צ קבע בנוגע להגדלות בצה״ל שהגדרת ארגון ביטחוני שלם כתפקיד מיוחד איננה חוקית.

על פי הבדיקה שערכנו עולה כי לא חל שינוי במצב החוקי המאפשר את הגדלת הפנסיות התקציביות למשרתי הגופים החשאיים ומנתוני האוצר עולה שאכן, עובדים שנקלטו בגופי מערכת הביטחון עד 2003 עדיין מקבלים פנסיות תקציביות מוגדלות. 

מבדיקת ״המקום הכי חם״ עולה שהעדפת הצנחנים על פני הגולנצ׳יקים לא בוטלה רטרואקטיבית וממשיכה להיות משולמת גם היום לגמלאים, גם על ידי השב״ס והמשטרה

לצידם בתפקידים שהוגדרו מיוחדים: צנחנים, מסלקי פצצות, צוללנים וטייסים – כולם זכאים לתוספת של 50 אחוז לפנסיה. על בסיס מה? החלטה של שר הביטחון דוד בן גוריון מ-1957. על פי הערכות של הממונה על השכר במשרד האוצר, תשלומי הפנסיה התקציבית יסתיימו רק בשנת 2100. ספק אם בן גוריון התכוון להפלות בין לוחמים בפנסיה 150 שנה קדימה.

בצה״ל טענו בשיחה עם ״המקום הכי חם בגיהנום״ כי הגדלות אלו בוטלו בשנת 2003 ולכן אינן רלוונטיות. מבדיקתנו בפקודות הצבא, העדפת הצנחנים על פני הגולנצ׳יקים, למשל, לא בוטלה רטרואקטיבית וממשיכה להיות משולמת גם היום לגמלאים. נוסף על כך, מסתבר שהתופעה נמשכת עדיין – גם בשב״ס ובמשטרה.

במקביל המיסוי החל על הפנסיות צפוי לרדת עוד מספר חודשים (במסגרת הגדלת תקרת הפטור לפנסיה), ולפי משרד האוצר, צעד זה יוביל להגדלת הנטו בעיקר אצל  בעלי הפנסייה התקציבית. כל זאת על אף שרק בשנת 2036 היקף ההוצאה השנתית על הפנסיה התקציבית צפויה להתחיל לרדת. 

נשים בצד את החוב העתידי. בימים אלו 25 אחוז מתקציב המשטרה הולך לגמלאים, והעלאות השכר המובטחות, על סך 4,000 שקל לשוטר מתחיל, לא נראות באופק. נזכיר, קצבאות אלו מגיעות ישירות מתקציב הגופים הביטחוניים. האוצר אמנם ערב ליכולתם לשלם את הגמלאות, אך גם קיצוצים רוחביים כדוגמת אלו שהנהיגה הממשלה בעקבות המלחמה לא פוגעים בקצבאות, אלא רק בהוצאות ה״לא קשיחות״. נקווה שבאוצר יתחילו לעבוד כמו בשב״כ, שכן שנדרשים ״אמצעים מיוחדים״ לטיפול ב״פצצה המתקתקת״ של הפנסיות התקציביות. 

תגובה משותפת לשב״כ ומוסד: הגדלות בהתאם לאופי השירות והתפקיד ניתנות מכוח סעיף 100(א) לחוק הגמלאות והחלטות ממשלה המתעדכנות מעת לעת. הגדלות ראשי הארגון בוטלו לאורך שנים בהתאם לסיכומים מול משרד האוצר.

ממשרד האוצר נמסר: נתוני ההגדלות בצה"ל הוצגו לא מכבר בדו"ח מבקר המדינה. דוח 70 ב' ממאי 2020. הדו"ח מציין גם את ממוצעי ההגדלות. ⁠⁠לאחרונה אושר דין רציפות להצעת חוק שירות הקבע גמלאות, תיקון מס' 36, הדן בשינוי והגבלת הגדלת אחוזי הקצבה בצה"ל. ⁠⁠יש להפנות את השאלה הדנה בתקרת הפטור לרשות המסים.