"למה הם מחכים, שיהיה פה רצח?"

חייהם של יאנה סיונוב, אם חד הורית בת 31, ושני ילדיה, מתנהלים בפחד מתמיד מפני איומים ותקיפות. סיונוב היא דיירת דיור ציבורי של חברת "עמידר" בדימונה, ומתגוררת עם ילדיה בדירה קטנה בגודל 48 מ"ר. למרות שמצב הדירה ירוד, סיונוב היתה שמחה להסתפק בחלקה, אם לא היו היא וילדיה נתונים למשטר אימים של שכנה לבניין.

לפני מספר שנים פרץ בין סיונוב לבין שכן לבניין סכסוך, ומאז הפכו חייה וחיי ילדיה לבלתי נסבלים; במרץ 2008 נאלצה סיונוב להגיש תלונה ראשונה במשטרה נגד שכנה לבניין, בחשד שזה גונב לה חשמל. ב-2009 הוגשה כבר תלונה על איומים שספגה מאותו שכן, וב-2010 סיונוב כבר לא היתה נתונה רק לאיומים מילוליים, אלא לאיומים פיזיים של ממש – והגישה תלונה על החזקת סכין על ידי אותו שכן. ב-2011 התווספו לאיומים נזק לרכוש במזיד, וב-2012 וב-2013 הגישה שוב תלונות על איומים פיזיים.

למרות האווירה הקשה והפחד, חשבה סיונוב שתוכל להחזיק מעמד בדירתה. שנת 2014 עברה ללא תקיפות של ממש מצד השכן, וסיונוב וילדיה החליטו לספוג את הקללות והמילים הפוגעניות שהופנו כלפיהם בחדר המדרגות בשקט. אך ב-2015 שוב החמיר המצב, וסיונוב שוב נאלצה לשוב לתחנת המשטרה, להגיש תלונה על תקיפה ואיומים. במקרה התקיפה האחרון, כתבה המשטרה בדו"ח התלונה שמדובר ב"תקיפה סתם" – ביטוי חסר פשר שניתן רק לתאר מה עומד מאחוריו. לפני חודשים אף הגיעה תלונתה לדיון בבית המשפט, אך נכון להיום דבר לא השתנה.

סיונוב המאוימת פנתה לחברת "עמידר" מספר פעמים כדי לנסות למצוא פתרון לה ולילדיה, אך לא קיבלה מענה של ממש. המשפחה מתגוררת בקומה ראשונה בבניין, ולא פעם ציינה סיונוב בפני "עמידר", שבשמחה תעבור לדירה אחרת בבעלות החברה – בקומה גבוהה יותר. במסגרת הדיור הציבורי ישנם דיירים רבים שהיו שמחים לגור בדירה בקומה ראשונה בשל מצב בריאותי, אך סיונוב לא זקוקה לכך – והיתה מקדמת בשמחה אפשרויות אחרות, שהיו חוסכות לה שעות המתנה ארוכות בתחנת המשטרה של דימונה.

החל מחודש יולי 2015, החל משרד השיכון ביוזמת שיקום ואכלוס של מאות דירות ריקות בדימונה. סיונוב היתה שמחה לעבור לכל אחת מהדירות הללו ולפנות את דירתה למשפחה שזקוקה לנגישות של קומה ראשונה, אך ביתה של סיונוב נמצא במצב ירוד, שאינו עומד בסטנדרטים של הדירות שעברו שיפוץ רק לאחרונה; מרצפות הדירה ישנות מאוד, השיש במטבח אכול ומוכתם מעבר לכל אפשרות לשיקום בשל בלאי האבן, דלת המקלחת כמעט ונופלת מהמשקוף, ובמקלחת התנתקו אבני קרמיקה מהקירות וכמעט פגעו בילדיה. אילו היתה חברת "עמידר" מעוניינת לשכן בדירתה של סיונוב דיירים חדשים – היא היתה נאלצת לשפץ את הדירה כדי שתחזור להיות במצב "מסירה".

פעמיים ביקרו בדירתה מטעם חברת "עמידר" בנוגע לטיפול בתקלות והשיפוצים הנדרשים, אך דבר לא תוקן. ביקורים אלה דורשים מסיונוב לקחת יום חופש מהעבודה על חשבונה כדי להיות בדירה כדי להמתין לנציג החברה, אך "עמידר" לא ממהרת לטפל בתקלות גם לאחר שני ביקורים.

סיונוב עובדת בשירות חדרים של רשת מלונות מוכרת, והכנסותיה אינן מספיקות כדי לעמוד במחירי השכירות בשוק החופשי. לכן היא תלויה בחברת "עמידר" לסייע לה בבעיותיה – החל ממגורים בשכנות לאדם שמאיים עליה תדיר, וכלה בתיקון בלאי בדירה. "למה הם מחכים כדי להתערב?" תוהה סיונוב. "שיהיה פה רצח?"

מחברת "עמידר" נמסר בתגובה (מרץ 2016):

"כל המקרים המתוארים מוכרים לנו ומטופלים על ידינו. עמידר שמה דגש משמעותי על תחזוקת ושיפוץ הדירות ולראייה החברה, יחד עם משרד הבינוי והשיכון, תשקיע סכום חסר תקדים של כ-200 מיליון שקלים ותשפץ כ-30 אלף דירות, על פי תכנית עבודה."