1.
ואז נקלעתי במקרה למכונה הזאת שמעבירה בין יקומים,
ממש במקרה,
כי הייתי בדרך למקלט, אבל במקום את הדלת מברזל – פתחתי דלת מדיקט; ובמקום למקלט – הגעתי ליקום מקביל. וביקום המקביל הזה, דני נוימן היה הפרשן הבטחוני, ורוני דניאל דיבר שטויות במונדיאל. ומה שהיה הכי משונה, זה שלא הרגשתי שום הבדל.
חוץ מזה שביקום הזה, אם מלחמה נמשכת יותר מדי זמן בלי הכרעה, אז גומרים אותה בפנדלים (ויש הרחבה מעניינת. טוב, לא מעניינת, שום דבר לא יכול להיות מעניין כשאתה כל היום בחדר מבטון מזוין ומרפרש את YNET כאילו היה זה יו-פורן, וכולם מחכים לקלטת הום-סקס חדשה של דני דנון שתעלה לאוויר. תודו שהייתם צופים בזה! תודו!)
2.
אז ביקום המקביל ההוא,
דני נוימן אמר שצריך להיכנס בהם / אבל לא בפעולה קרקעית / אבל אם אין ברירה אז כן בפעולה קרקעית / וצריך לחסל את החמאס סופית / אבל לא לגמרי כי אז יהיה יותר גרוע.
את כל זה אמר דני נוימן,
בחדר המלחמה של ערוץ 2,
שביקום ההוא עשוי כולו מדיקט. לא רק האולפן – גם השדרנים, הפרשנים, והפוליטיקאים האורחים. כולם עשויים מדיקט. מדהים. ומה שיותר מדהים? ביקום המקביל ההוא, כולם מדברים עם דני נוימן כאילו הוא אומר דברים הגיוניים (אז מה קרה אצלם במונדיאל, תשאלו? או:)
3.
במונדיאל שלהם ניצחה גרמניה, בהארכה, אחרי משחק מאוד מאוד מאוד משעמם (אה. אז לא כל כך שונה מהיקום שלנו?)
4.
מאוד שונה! כי אצלם הפרשן במשחק היה רוני דניאל, והוא כל הזמן אמר שצריך להיכנס בהם / אבל לא ברגליים / אבל אם אין ברירה אז כן ברגליים / וצריך לחסל את מסי סופית / אבל לא לגמרי כי הוא נמוך, אז אפשר לעשות לו נוהל "הקש על הראש".
ואז,
נגמרה ההארכה עדיין ללא גולים, וירו בשחקנים. שזאת שיטה הרבה יותר טובה מפנדלים, לדעתי. אני לא יודע למה לא עושים את זה ביקום שלנו. אה, וביקום המקביל ההוא, "הצל" הוא לא ראפר אלא בלרינה (מה?!)
5.
מה שאתם שומעים. והוא מכניס מכות לכל רקדניות הבלט האחרות שלא עושות פלייה-רלווה כמו שהוא אומר. שזה אותו פלייה-רלווה, רק בשילוב קרב מגע. אני לא מבין למה ביקום שלנו אין כאלה מופעי מחול. עם כל הכבוד לאוהד נהרין, הייתי משלם כסף בשביל לראות את פעילי כהנא חי בשמלות ורודות, עושים עמידת אצבעות בעודם מנסים להרביץ לסמולנים. לפחות זה היה מכניס טיפה אתגר לעימות (ואז מה קרה?)
6.
ואז נשמעה אזעקה. אבל מתברר שביקום ההוא, משמיעים אזעקות רק כאשר מתפרסמת ביו-פורן קלטת סקס חדשה של דני דנון. הוא לא סגן שר הביטחון שם, הוא אחראי קו היצור של יוגורט דנונה במחלבות שטראוס. אבל גם שם הוא פוטר, כי אמר שדנונה זה יוגורט חלבי ורכרוכי.
אז כולנו נכנסנו למרחבים המוגנים, וצפינו בקלטת הסקס שלו. ואלה מסקנותי:
1. זה יותר מעניין מהדיעות הפוליטיות שלו.
2. זה פחות מעניין מכל קלטת סקס אחרת.
3. ביקום המקביל הוא נשוי לשלוש נשים. ככה שאם אתם במקרה מגיעים ליקום ההוא, ונכנסים ליו-פורן, חפשו "דנון דני, ודנה, ודינה, ואבי". וכן, אבי זאת אשה. או גבר מאוד חלבי ורכרוכי, לא היה ברור בקלטת (ויש סיום מרעיש:)
7.
אחרי זמן מה הרגשתי שהייתי שמח לחזור הביתה, או שזה היה אקדח בכיס שלי, קשה לדעת בזמנים קשים אלה. נקשתי את עקבי נעלי זה אל זה שלוש פעמים, ואמרתי: "אין מקום כמו הבית היהודי! אין מקום כמו הבית היהודי! אין מקום – "
ועוד לפני שגמרתי את המשפט השלישי, כבר מצאתי את עצמי חזרה ביקום שלנו, במקלט האטומי שמתחת לתיאטרון הבימה, מול חנה רובינא באמצע התמזמזות סוערת עם אלכסנדר פן. אמרתי, סליחה, חזרתי למקום הנכון – אבל כנראה לא לזמן הנכון.
לא טיפשון, היא אמרה, אני לא חנה רובינא, אני יבגניה דודינה, אבל אתה לא הראשון שעושה את הטעות הזאת.
אה, אמרתי. אם כך זה גם לא אלכנסדר פן.
זה כן, היא אמרה, והייתי מסבירה לך אבל אז אני אצטרך להרוג אותך. או להזמין אותך לכל ההצגות של הבימה – מה שיכאב יותר.
הבחירה היתה ברורה (אבל בכל זאת תעשו לי לייק. מתברר שזה נורא נחשב בעולם הבא)
