דימוי: Tophatsketches
1.
פעם היה לי שעון בלי מחוגים. ואנשים היו ניגשים אלי בקרנות רחוב ואומרים לי בלי בושה: איך לעזאזל אתה יודע מה השעה? והייתי אומר להם, זה דיגיטלי, טיפשים. שנה אחר כך המציאו את השעון הדיגיטלי הראשון וזה כבר לא עבד (ויש המשך:)
2.
אז עברתי להסתובב ברחוב עם טלפון ישן של בזק, עם חוגה ומספרים ושפופרת ענקית, ואנשים היו שואלים אותי מה זה, ואמרתי להם: סלולרי, מפגרים. ואז הגיע הפלאפון הראשון ושוב נדחקתי לשולי השוק. איזה שוק? השוק של המפגרים (ויש המשך, כן, מה, שנפסיק עכשיו? בעיצומו של חול המועד?)
3.
אז התחלתי להסתובב עם מכשיר סלולרי, אבל כל הזמן עשיתי באצבע כאילו אני מזיז דברים על המסך. אז אמרו לי, מה זה, סמאטרפון שעוד לא המציאו? אז אמרתי לא, אני סתם אוהב לעשות באצבע, למרות שבעיקרון הייתי מעדיף לעשות ביד, אבל זה לא משהו שמקובל לעשות בציבור. אז הם אמרו לי, גם לעשות באצבע זה לא מי יודע מה מקובל, סוטה אחד. לא עברו שנתיים, ויצא האייפון הראשון, ומאז כולם עושים באצבע ואף לא קורא להם סוטים. זה רק מראה לכם שהעולם, במקביל לזה שהוא מתקדם טכנולוגית, הוא נסוג מבחינת נימוסים והליכות. מה שגורם לי להיות אופטימי בקשר לעשייה ביד בציבור (מתוך "תולדות העושה ביד בעידן העושים באצבע – סיפורו של לקוח סלקום מזווית ממש, אבל ממש מקורית". ויש הסבר היסטורי:)
4.
הכל התחיל בילדות.
היינו לוקחים גזר, חותכים ממנו חתיכות לאורך, מחזיקים בין שתי אצבעות ומכניסים לפה, ועושים כאילו אנחנו מעשנים. היה לזה אפילו שם: "לעשות כאילו". זה היה ז'אנר שלם.
היתה את גרסת הבוהן והאצבע ("כאילו אקדח"),
את גרסת הריצה בחצר בית הספר עם שתי ידיים קדימה ועשיית קולות של מנוע ("כאילו אוטו מרוץ"),
ואת גרסת הריצה בחצר עם שתי ידיים קדימה, ועשיית קולות של מנוע, בתוספת עצירה במקום, והפלצה ("כאילו אוטו פחזבל". כאילו שלא ידעתם!).
ותמיד כשכבר כמעט כמעט כמעט הגענו לכאילו המושלם – היה בא מישהו עם הדבר האמיתי, ומשוויץ אתו כאילו שינה את ההיסטוריה. חוץ מאוטו פחזבל. נער הייתי וגם זקנתי, ולא ראיתי אף אחד משוויץ עם אוטו פחזבל אמיתי (ויש נבואה מסכמת לגבי הילדות:)
5.
יום אחד ימציאו מכונת זמן וכולם יוכלו סוף סוף לחזור לילדות המטונפת שלהם ולהגיד לעצמם אל תדאג ילד, אל תדאג, כשתהיה גדול אף אחד לא יגיד לך מה לעשות יותר ואף אחד לא ירביץ לך, ואתה יודע מה? בעתיד יהיה פורנו באינטרנט בחינם, אז עזוב לעשות שיעורים בספרות בשביל הילד שאבא שלו קונה פלייבוי והוא נותן להציץ. חכה בסבלנות, והכל יהיה בחינם.
אבל אז יבואו לאיש מהעתיד שמדבר עם עצמו הילד ויגידו לו: מה זה, אתה עושה לו ספוילר?! תיכף גם תלמד אותו לאונן לפני הזמן!
והם יקראו למשטרת הספוילרים, ויזרקו אותו לכלא לשלושים שנה, ועד שהוא ישתחרר, אז הילד שהיה, כבר יהיה באותו גיל שבו הוא עצמו היה כאשר בא לבקר את הילד, יחכה לו מחוץ לבית הסוהר, וכשהוא ייצא הוא יגיד לו: אתה יודע משהו, אני מהעתיד? שינית לי את החיים. בגללך לא עשיתי ביד כל הילדות ורק חיכיתי שיהיה פורנו בחינם באינטרנט, אבל עכשיו שיש ומלא ובלי הגבלה אז כבר לא בא לי, כי פורנו עובד רק כשהוא געגוע לאיזו תשוקה בלתי ממומשת מהילדות, ולי אין שום דבר מהילדות להתגעגע אליו, כי קילקלת לי, חתיכת ספוילר מרושע שכמוך, אז אתה יודע מה? שנינו עכשיו לוקחים מכונת זמן ונוסעים אחורה לילד שהייתי, ואומרים לו שדווקא כן יעשה שיעורים בספרות בשביל הילד שאבא שלו קונה פלייבוי והוא נותן להציץ, ואז גם יהיה לי מודל אירוטי להתגעגע אליו, וגם סוף סוף אני אדע מה קרה בסוף היומן של אנה פרנק (ולא! אל תגיד לי מה קרה! אני רוצה לגלות בעצמי!)
