1.
ואז הם נכנסו לנו באמצע הברית מילה לנשים, והתחילו לצעוק "כריסטופר היצ'ינס הו אכבר", וחטפו את הילדות והרסו להם את כל הנשיות על ידי שהשאירו להם את הדגדגן, שזה דבר נורא, אני לא יודע איך התרבות שלנו תתמודד עם זה (כי יום אחד זה יקרה, אי אפשר להמשיך לשתוק להם, וכשזה יקרה תזכרו בבקשה איפה קראתם את זה בפעם הראשונה. טוב, עזבו, במילא אתם לא זוכרים שום דבר, למה שדווקא זה ישאר לכם במוח. מי התחיל את הקרב בתל חי, זוכרים? ברור שלא. לכו, לכו לויקפידיה ותבררו מי זאת דבורה דרכלר, זומבים דיגיטלים שכמותכם. ויש המשך, כי טרור בא בגלים:)
2.
ואז, באמצע הקונצרט של שירי אום כולתום, מבוצע על ידי להקת אום כולתום שכוללת נגנים שכולם נכדים של הנגנים שניגנו עם אום כולתום וזמרת שדומה לה בפרופיל ולובשת את השמלה של אום כולתום ואת התחתונים של אום כולתום ואת הטמפון של אום כולתום – פתאום התפרצו הטרוריסטים, עלו על הבמה, והתחילו לנגן משהו חדש. אני לא יודע איך התרבות שלנו תתמודד עם זה (ויש פניה מהאגודה לזכר פאריד אל אטרש:)
3.
שלום, זה אנחנו מהאגודה לזכר פאריד אל אטרש. רצינו רק לברר שאתם זוכרים, כי בשביל זה משלמים לנו. כי ההוא מקודם אמר ששכחתם את דבורה דרכלר, אז בשביל זה הקמנו אגודה, שלא תשכחו את פאריד. כי אומרים שבעתיד יזכרו מכל התקופה הזאת רק את הביטלס והיטלר, ואפילו לגביהם יתנהל ויכוח מי היה הרע ומי הטוב, אבל אינשאללה תמיד תהיה קיימת האגודה שלנו,
ותמיד יהיה מנהל האגודה שהתפקיד שלו לזכור,
והוא יישב בחדר כזה סגור עם וידיואים של פאריד מוקרנים לו לתוך העין מאז שהוא נולד, שלא יכנס לו שום מחשבה אחרת בראש, ואז,
כשההסטוריונים של העתיד יחפרו ויגלו את הבונקר שלו ויגידו לו: "מי אתה?"
מיד הוא יגיד: "אני זוכר את פאריד אל אטרש, זה מי שאני."
ויגידו לו: "ומה אתה זוכר ממנו?" אבל את זה הוא כבר לא יוכל להגיד, כי בכל זאת יעברו אלף שנה ולך תדע פרטים. אז במקרה כזה ההוראות קבע של האגודה שלנו זה להפעיל את המטען נפץ, ובום להתפוצץ עליהם, ואז הם מיד ייזכרו בנו ובתרבות העשירה שלנו, ויגידו: אה, נזכרנו – מגדלי התאומים! אבל יתווכחו על השאלה מי פיצץ אותם – פול או ג'ון? אין, העתיד אבוד, כל האגודה הזאתי לא הגיונית לדעתי (דובר האגודה. ויש חזרה לעלילה:)
4.
ואז, בחומוס של אחמד, פתאום נכנסים בריצה טרוריסטים, אומרים: אנחנו רוצים חומוס פול קומפלט, אבל עם מיץ שהוא לא לימונדה!
וואי וואי וואי, כמעט אחמד בגד בתרבות שלנו ועשה להם מיץשכוליות (ויש קפיצה לחו"ל, כי הטרור לא יודע גבולות:)
5.
ואז, באמצע החאג', עם כל המיליון איש בבת אחת מסתובבים במעגל סביב הכעבה, פתאום הם צצים בין כולנו ואומרים: רגע רגע, תעשו תור ואז לא תידרסו למוות כל שנה. לא יודע איך התרבות שלנו תתמודד עם זה. הם עוד יגידו לנו גם לא לדחוף (ויש פניה מהאגודה לזכר פאריד אל אטרש:)
6.
מי שיש לו סובארו שחונה במקום של מנהל האגודה לזכר פאריד אל אטרש, מבקש להזיז אותה, כי מנהל העמותה לא יכול לחנות במקום אחר, כי הוא לא יזכור איפה, הוא יש לו מקום בזיכרון רק לפאריד אל אטרש, אחרת זה נקרא בגידה בערכי האגודה וצריך לפטר אותו או לערוף את ראשו, תלוי בחשיבות של פאריד אל אטרש בעתיד, מתי שממילא אף אחד לא יזכור מי הוא היה, ומנהל האגודה הוא זה שיצטרך להזכיר, וברור שהאינטרס שלו יהיה שלא יערפו לו את הראש, אז הוא יגיד: "פאריד? סתם, אחד, היה עובד בטייחות." ככה שזה אבוד, עזבו, תתחילו לשכוח כבר מעכשיו וזהו (וחזרה לטרור:)
7.
ואז, איך שאני הולך להרוג את אחותי על כבוד המשפחה, באו אלה ואמרו: אולי במקום זה תביא לה סטירה? כוס אמק הפמיניזם הזה, גם כן (ועד כאן, כי הטרור האירופי היכה גם בכותב שורות אלה, ולפתע הוא מרגיש צורך עז לקפה ועוגה)
