בטח שמעתם או ראיתם את הקמפיין החדש של המוסד לביטוח לאומי, שבמסגרתו איש נורא מצחיק מנהל דיאלוג עם עצמו ומסביר שעכשיו אפשר לפנות לביטוח הלאומי באמצעות האינטרנט. נכון, האיש הנורא מצחיק הוא מזרחי. נכון, האיש הנורא מצחיק גם משחק מובטל שהאפיון המרכזי שלו הוא עצלות בלתי נתפסת.
בואו לא נדבר על המובטל כמו שהביטוח הלאומי אפיין אותו בעבורנו: מזרחי ועצלן. בואו נניח שאני סלחן וקליל עם חוש הומור מצוין, ונדלג על הניחוחות שעולים מהקמפיין הזה. במקום זה, בואו נדבר רגע על מיצוי זכויות ועל מי בעצם ממצה את זכויותיו.
- שכול? פציעה? חפשו מי יעזור לכם (כי זאת לא תהיה המדינה)
- עבודה יש, פרנסה אין. ככה נראים החיים בשכר מינימום
- יהודים וחתולים מסרבים להיות אויבים
האתר של המוסד לביטוח לאומי נראה מרשים: הוא נגיש, הוא מוגש במגוון רחב של שפות, הוא כולל שירותים רבים ומידע רב ערך, הוא אכן מאפשר להגיש תביעות למגוון קצבאות, ובהן דמי לידה, דמי אבטלה ותביעה לקצבת נכות כללית. באתר גם מציינים כי בעתיד יהיה אפשר להגיש עוד תביעות לסוגים נוספים של קצבאות.כל הכבוד. אבל.
איך מקלקלים מסיבה? נכון, מצטטים את מבקר המדינה (אני מתנצל, אבל לפעמים אין ברירה).
"בחינה מצומצמת וחלקית של שיעורי אי-המיצוי בארבעה תחומים שנבדקו העלתה כי זכויות כספיות בשווי של לפחות כ-300 מיליון ש"ח לא הועברו כנדרש לזכאים לכאורה: כ-80 מיליון ש"ח נגבו על פי אומדן בט"ל ביתר כדמי ביטוח ממבוטחים שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד; כ-84.6 מיליון ש"ח נגבו על פי אומדן בט"ל ביתר כדמי ביטוח משכירים המקבלים קצבת זקנה; כ-100 מיליון ש"ח לא הועברו לזכאים לקצבת אבטלה; וכ-35 מיליון ש"ח לא הועברו לזכאיות לקצבת דמי לידה. נוסף על כך, על פי הערכות בט"ל, אשר שנויות במחלוקת מול צה"ל, כ-670 מיליון ש"ח לא הועברו לזכאים לגמלת מילואים. אם כוללים בחישוב את נתוני אי-המיצוי של גמלת המילואים, על פי הערכות בט"ל, אזי שווי הזכויות הכספיות שלא הועברו כנדרש לזכאים לכאורה הוא כמיליארד ש"ח".
(דו"ח מבקר המדינה 65ג, 2015)
מה בעצם אומר המבקר? שביטוח לאומי גובה יותר מדי כסף, בעיקר מאנשים שעובדים ביותר ממשרה אחת (בדרך כלל לא מדובר במנכ"לים ויושבי ראש, אלא באנשים שמשכורת אחת שלהם לא מספיקה לקיום) ומקשישים, ולא מעביר כסף שהוא חייב לרבים מהמובטלים, היולדות והמילואימניקים.
איור: הילית שפר
"על משרד הרווחה לקבוע כללים ושיטות שינחו את העו"סים במחלקות הרווחה כיצד לסייע למטופליהם למצות את זכויותיהם, וראוי כי הוא יספק להם כלים מתאימים למילוי משימה זו. נוסף על כך, ראוי כי משרד הרווחה יבחן עם הרשויות המקומיות את הדרכים לרכז תקציבים ולפרוש ביעילות מרכזים למיצוי זכויות ברחבי הארץ. מוצע כי בשלב הראשון יופעלו המרכזים ברשויות מקומיות שחלק ניכר מאוכלוסייתן חי בעוני. גם משרד הבריאות נדרש לבחון כיצד אפשר לרכז משאבים להנגשת מידע על זכויות, ולקבוע את הדרכים היעילות להנגשתו. כמו כן ראוי כי הוא יקבע את הפעולות המינימליות שעל בתי החולים וקופות החולים לבצע להנגשת מידע על זכויות, בייחוד לנוכח המשאבים המוגבלים העומדים לרשות מערך השירות לעבודה סוציאלית בבית החולים או בקופת החולים למשימה זו".
(דו"ח מבקר המדינה 65ג, 2015)
מה אומר המבקר? הוא אומר שהמדינה צריכה לשלוח אנשים, אנשי מקצוע. כאלה שיודעים לעזור למי שזקוק לעזרה, ולהנגיש בעבורו את המידע על זכויותיו בביטוח הלאומי, מידע שעלול להיות מסובך מאוד. הדברים האלה נכונים במיוחד בכל הקשור לאוכלוסיות מוחלשות: קשישים, עניים, חולים. אנשים שלא פעם הגישה שלהם לאינטרנט מוגבלת עד לא קיימת. אנשים שאולי יגחכו למשמע הקמפיין הנורא מצחיק של ביטוח לאומי, אבל לעולם לא יוכלו להשתמש במידע שהקמפיין הזה מנסה להביא לפתחם.
"על בט"ל לסיים להטמיע מודל שירות יעיל בסניפים, שיביא לידי הגדלה של שיעור מיצוי הזכויות בקרב הפונים אליהם, ולמצוא את הדרכים להגדיל את שיעור מיצוי הזכויות בקרב אזרחים הפונים למוקד התמיכה הטלפוני".
(דו"ח מבקר המדינה 65ג, 2015)
מה שהמבקר אומר, בסופו של דבר, או שמא בתחילתו, זה שהשירות בביטוח לאומי לא מספיק טוב. מי שיודע איך כותבים ביקורת יודע שהמבקר מעודן. מי שניסה להגיע לסניף של הביטוח הלאומי או להשיג את הביטוח הלאומי בטלפון (זה המקום לצחוק קצר וחנוק), יודע שהמבקר רחמן בן רחמן.
למלא טפסים באינטרנט? כמה סבים וסבתות אתם מכירים שיודעים למלא טפסים באינטרנט? כמה נכים בפריפריה ממשפחות נזקקות אתם מכירים שבודקים זכויות באפליקציה? לאנשים האלה הטכנולוגיה לא עוזרת. האנשים האלה צריכים שמישהו ירים את הטלפון כשהם מתקשרים. האנשים האלה צריכים עזרה בסניפים של הביטוח הלאומי. הם צריכים ששעות הפתיחה של הסניפים יהיו ארוכות יותר.
והבעיה היא, שככל שארגון משכלל את מערכות השירות האוטומטיות שלו, כך הוא משקיע פחות ופחות בבני אנוש שמספקים שירות. וכך, באיזה מעגל דרוויניסטי חסר רחמים, מי שזקוק לשירות יותר מכל, מקבל שירות פחות ופחות. זה נכון בחברות הסלולר והטלוויזיה הרב-ערוצית, זה נכון ל-1,001 ספקי שירותים ומוצרים: טלוויזיות ומזגנים, גז וחשמל, דואר וקופת חולים ועוד ועוד. המענה האנושי נעלם לטובת אינטרנט ומכונות. ומי שלא מחובר לאינטרנט? מי שלא שומע מספיק טוב? מי שלא מסוגל להגיב למענה הקולי תוך שלוש שניות? מי שלא מסוגל למלא טופס תביעה בביטוח הלאומי?
שיסתדר לבד.