סיגל דבורי נוסעת לדיון בבית המשפט יחד עם הלקוח שלה אורן קורידו. זה הפדופיל המורשע שנאשם הפעם באחזקת סרטי סנאף. הדיון הוא חלק ממלחמה שמנהלת דבורי מול התביעה אשר מתעקשת לכלוא את קורידו בפעם המי יודע כמה. דבורי מציעה חלופה למאסר: לאפשר לקורידו להמשיך את הטיפול הפסיכולוגי והתרופתי שהוא עובר במוסד הסגור נווה מנשה. אבל זו לא המלחמה היחידה שדבורי מנהלת: בדרך לדיון קורידו מספר לעורכת דינו שחבריו במוסד צוחקים עליו בגלל הסירוס הכימי שהוא עובר. הוא מודיע לה שהוא מבחינתו כבר סיים את הטיפול, השתקם ונהפך לאדם נורמטיבי.
דבורי צריכה לשכנע אותו להמשיך ולהישאר במוסד, ומסבירה שהטיפול שלו לעולם לא יסתיים, כי פדופיליה היא הפרעה נפשית שממנה הוא יסבול כל חייו. "גם בחוץ יהיה לך קשה. אנשים לא ינופפו בדגלים, והילדים לא יזרקו פרחים 'אורן קורידו השתקם!'. אתה התגלמות של הפחדים שלהם".
כשהתחלתי לצלם את הסדרה "תיקים מהסניגוריה" אנשים מסביבי שאלו אותי על מה בעצם הסדרה. היו כאלה שתהו למה אני עושה סדרה על "מגיני הרוצחים והאנסים האלה". אחרים חשבו שאני בהכרח מתרכז בסנגורים אידיאלסטים שמצילים חפים מפשע ממאסר. אלו שתי התדמיות ההפוכות של מקצוע הסנגור. ובאמת היה לי קשה לענות, כי גם אני לא ידעתי איך נראית בפועל עבודת הסנגורים. כמו רוב האנשים ניזונתי מסדרות משפט אמריקאיות או מכתבות פלילים שמשקפות רק אחוז מזערי מהתיקים. האמת בשטח וברוב עצום של התיקים, כפי שגיליתי וכפי שאני מקווה שהסדרה משקפת, היא שונה לגמרי.
הסנגורית סיגל דבורי, כמו שאר עורכי הדין בפרק "שיקום", לא מנהלת תיק משפטי "קלאסי". היא לא טוענת שקורידו חף מפשע, וגם לא מנסה בטקטיקות מתוחכמות למלט אותו מעונש. בעיני, דבורי היא יותר מכל מתווכת: בין פדופיל שביצע מעשים מחרידים והוקע מהחברה, לבין ממסד שמרן שמסרב לתת לאותו פדופיל הזדמנות לתיקון. דבורי צריכה לדחוף את קורידו להמשיך את הטיפול ואת הסירוס שהוא עובר, ובו בזמן לשכנע את התביעה ואת בית המשפט שרק תהליך שיקומי יאפשר נטרול אמיתי של הסכנה שקורידו מהווה לציבור.
שלומציון גבאי-מנדלמן מקשיבה לסיפורו קורע הלב של הלקוח שלה שלום גיגי. גיגי היה קצין ביחידת המסתערבים עד שהצוות שלו נכנס לבית ממולכד ואחדים מהם נהרגו ונפצעו. גיגי בעצמו נפצע באורח קשה, גם פיזית וגם נפשית. שנתיים לאחר שהשתחרר מהצבא הוא התמוטט והתאשפז במחלקה פסיכיאטרית סגורה, שם הוא הוגדר כפוסט-טראומטי. מאז הוא משתמש בסמים ומבלה באשפוזים. מידי כמה זמן, כתוצאה ממצבו הנפשי המדורדר, הוא תוקף אנשים ברחוב, וכך הוא נכנס ויוצא מבית הכלא במשך שנים. עכשיו גיגי רוצה להשתקם. גבאי מנדלמן מצליחה להשיג עבורו מבית המשפט דרך חלופית למאסר – במידה שהוא יעבור את תהליך השיקום בהצלחה הוא ייכנס לכלא.
אבל בפגישות הבאות של גבאי וגיגי, מתברר שתהליך השיקום תקוע. גיגי מתקשה להתקבל למוסדות שיקומיים, מסרב ללכת לטיפול גמילה מסמים, ולא מגיע לפגישות עם הפסיכיאטר שלו. משרד הביטחון מצדו, מקשה על תקצוב השיקום של גיגי. גבאי שולחת אינספור מכתבים ופניות לכל הגורמים שיכולים לאפשר הליך שיקומי עבור מי שהקריב למען החברה הישראלית את חייו. עם זאת היא נלחמת בגיגי שייקח אחריות על עצמו ועל חייו, ושיפסיק לראות בעצמו קורבן נצחי. היא מנסה להציל את גיגי מעצמו, ואת החברה שלנו מעוד סיבוב של אלימות.
אפשר לדמות את הסנגוריות סיגל דבורי ושלומציון גבאי-מנדלמן לפועלות הזבל והמחזור של החברה שלנו. הן קמות בכל בוקר וניגשות אל אלה שהחברה כבר ויתרה עליהם, למי שהושלכו לפח האשפה, או הגיעו לשם מרצונם. הסנגוריות מתעקשות להראות לנו שלא מדובר באשפה אלא באנשים. שלא מדובר ב"מכת מדינה" אלא באדם ספציפי. לצד זאת, הן פועלות להסביר ולהמחיש ללקוחות שלהן שלחברה יש כללים ברורים וקשוחים שצריך לנהוג על פיהם. שעם כל הכבוד לסיפור האישי, יש דבר כזה שנקרא נורמה. הן מייצגות את הלקוח לפני מערכת המשפט, אבל בו בזמן הן גם מייצגות אותנו לפני הלקוח.
עבודת התיווך הזו, כפי שראיתי וצילמתי אותה, שונה מאוד מאיך שנראים סנגורים בסדרות משפטיות אמריקאיות, כאלו המלאות במהלכים משפטיים מבריקים ובהופעות בלתי נשכחות בבית משפט. עבודתו של הסנגור כפי שלמדתי להכיר אותה היא עבודה מחוספסת, הזויה לפרקים, מלאה בחוכמת חיים ובהומור שחור, מתישה ושוחקת. אבל מעבר לכל זה, זו עבודה שטבולה באמונה. אמונה מהסוג שכל כך קל ונוח לוותר עליה. אמונה באפשרות לשינוי האדם, ואמונה באפשרות לתיקון המערכת והחברה.
מויש גולדברג הוא במאי הסדרה "תיקים מהסניגוריה" שמשודרת עתה בכל יום רביעי בשעה 21:00 ב-yesVOD וב--Yesדוקו
