היי, אני סתיו. נולדתי לפני 21 שנה לאבא לוחם ולאמא סטודנטית-סקסית. גרנו בתל אביב בשנה הראשונה לחיי, והאמת שגדלתי טוב. כל הילדות תמיד הייתה לי מטפלת-סקסית וגננת-שובבה.

משם עברנו לבני עטרות, לנשום אוויר של מושב. הכרתי את כל הקאוובויים באורווה, בית הספר תמיד היה מלא במורות-סקסיות ובספרייה הייתה לנו ספרנית-לוהטת. כולם אנשים נפלאים שאני שמחה שהיה לי את הכבוד להתחנך אצלם.

אני בחורה עם הרבה בעיות רפואיות אז חצי מהילדות שלי ביליתי במרפאה של המושב. מאיה, האחות-הסקסית מהמרפאה של כללית, תמיד הייתה מטפלת בי ומספרת לי על העבודה שלה. זה הפך לחלום שלי: לסיים את התיכון בהצלחה ויום אחד להיות עובדת-סיעוד-מחרמנת כמו מאיה.

אז בגיל 15 הלכתי לעשות קורס חובשות-זנותיות במד"א, שם פגשתי את אורין. בזכותה אני אקבל בעוד כמה חודשים את ההסמכה שלי לעבוד תחת פרמדיקים ונהגים, רופאי מיון ומנתחים. לפגוש שוטרות-סקסיות וכבאים ומה לא. אורין רצתה להיות רופאה, אבל כשהיא ניסתה להתקבל אמרו לה שנגמרו להם החלוקים של הרופאים אז היא נתקעה עם אחד שכל הזמן חושף לה את הפטמה הימנית. טוב נו. זה גם משהו.

אחרי הלימודים התגייסתי לצבא, ולמרות שרציתי להיות פרמדיקית או לוחמת הגעתי להיות מורה-סקסית. בהתחלה פקפקתי בעצמי, אבל אז הבנתי שאני דווקא מסוגלת לחנך ילדים ממש טוב. היה לי כיף. הכרתי המון מורות-סקסיות אחרות ואפילו מדי פעם פגשתי חיילים אחרים, לוחמים וטייסים ואפילו כמה חובלים.

אחת החברות הכי טובות שלי, רותם, דווקא כן הצליחה להגיע להיות לוחמת. היא יורה, רצה, זוחלת וישנה בשטח. אבל לפעמים זה קצת קשה לה, במיוחד כשצריך לטפס. כי החצאית יכולה להתרומם ומישהו עלול לראות לה את התחת. היא עשתה בוחן מסלול שלם בלי לפתוח רגליים פעם אחת אז היא נפלה על האף פעמיים… אבל בזכות זה רותם עכשיו מצטיינת מחלקתית.

השתחררתי לפני כמה חודשים, ואני לא כל כך יודעת מה אני רוצה ללמוד או לעשות. סבא שלי רוצה שאני אהיה גיבורת-על כמוהו, אבל כתוב שצריך להוציא מעל 700 בחלק הזה בפסיכומטרי של "כוחניות כמותית ושרירי כתפיים", אז אני לא חושבת שזה בשבילי.
תמיד אפשר ללכת למכללה לגיבורות-על. התנאים קצת יותר נמוכים ומקבלים דיאטנית על חשבון הפיקדון. בכל מקרה, אני לא דואגת. הייתי כבר מורה-חשפנית ואני חובשת-סקסית כבר הרבה שנים, אז משרה חלקית בטח תהיה לי. אני לא צריכה יותר מזה, כי לפני חודשיים פגשתי סוף סוף את האביר שלי.

אני וגיא נפגשנו דרך חברים, והתחברנו דרך אהבה משותפת לקולנוע.

גיא תכף משתחרר, הוא לוחם ומפקד ואפילו היה קצת בטיס. אנחנו יוצאים לטייל הרבה. הבנתי שאני אוהבת אותו ביום שבו איבדתי את הדרך ביער בן שמן והוא חזר למצוא אותי. למשפחה שלו יש עסק, והוא אמר לי שאחרי שנתחתן הוא ידאג להכל.

כמו שאמרתי, שנינו מאז ומתמיד אהבנו מאוד ספרים, קולנוע וסדרות. פינטזתי תמיד להיות מכשפה מחוננת, רופאה במיון, קשתית אלפית במסע למורדור, בכירה בסגל הנשיאותי של הבית הלבן או להטיס את הטארדיס בזמן ובמרחב. גיא רצה להיות רוקי, מ'"מופע הקולנוע של רוקי".

אז לקראת פורים אני וגיא הלכנו לאלנבי, להסתובב בכל החנויות הזולות האלה של התחפושות.

חיפשתי שריון, או בגד מסעות. אולי חלוק רופאים. הייתה שם מוכרת נחמדה שלבשה תחפושת של דגל-אמריקה-חשפנית. שאלתי אותה אם יש לה אחד מהדברים האלה, אבל היא אמרה שהם מחזיקים במלאי רק "סקסית" לבנות ו"סופר-גבר-על" לגברים.

אז השנה אני סקסית וגיא גבר.