"אני לא יודע איך נוכל לחיות ככה", אומר מייקל אפרווקי, מבקש מקלט בן 27 מאריתריאה, בהתייחסו לתיכון לחוק ההסתננות שייכנס לתוקף בעוד שבוע, לפיו 20% משכרם של מבקשי המקלט ינוכו ויועבר לקרן פיקדון.

"אני מרגיש שזה בכוונה – אי אפשר לגרש את הבן-אדם, אז חונקים אותו", ממשיך אפרווקי, "בגלל זה מורידים לנו עוד 20% מהמשכורת. עד שניקח את הכסף שאומרים ששמים בשבילנו בצד, אם נחיה או לא נחיה – זה לא משנה. יש משפחות עם שלושה-ארבעה ילדים, איך הם ימשיכו ככה? זה מוות".

עוד באותו נושא:

• אפריקאים בתל אביב: רחוקים מהצלחת, אבל אלה ששוטפים אותה
• עד שיימאס להם והם ילכו מפה
• המוות המהיר של ה"עוזב מרצון" לסודן

התיקון לחוק ההסתננות, אשר נחקק ב-2014, קובע כי 20% משכרם של מבקשי המקלט ינוכה ויופקד לקרן, שאותה יוכלו מבקשי המקלט לפדות רק כאשר יעזבו את ישראל. המשמעות בפועל היא שמבקשי המקלט, המרוויחים גם כך משכורות נמוכות, יאלצו להסתדר עם נטו מצומק עוד יותר.

קרוב ל-75% ממבקשי המקלט החיים בישראל כיום נמלטו מאריתראיה וסודן, אך משרד הפנים לא מאפשר להם להגיש בקשות מקלט פרטניות. עם זאת, מכיוון שמדינות המוצא שלהם הוכרזו כמסוכנות ע"י נציבות האו"ם לפליטים, מבקשי המקלט ממדינות אלו חוסים תחת הגנה קבוצתית. מעמד משפטי זה אמנם לא מקנה אשרת עבודה, אך בעקבות עתירה לבג"צ שהגישה עמותת קו לעובד והתקבלה בחלקה, התחייבה המדינה ב-2011 שלא להטיל קנסות על מעסיקים של מבקשי מקלט במעמד זה.

"רובם מרוויחים שכר מינימום, ומשלמים מס הכנסה מהשקל הראשון". בצילום: זינאווי מאבארטו, עובד מטבח בתל אביב שהגיע מאריתריאה. צילום: יובל אצילי

במסגרת ההסדר, מחויבים המעסיקים לנכות משכר העובדים ביטוח לאומי וביטוח רפואי, כמו גם מס הכנסה. "בניגוד לאזרחים, אשר מקבלים נקודות זיכוי המהוות למעשה פטור ממס עבור רמות השכר הנמוכות, מבקשי המקלט משלמים מס מלא על כל הכנסה שהיא", מסבירה נועה קאופמן, רכזת תחום פליטים ומבקשי מקלט בקו לעובד.

"רוב העבודות שבהם מועסקים מבקשי המקלט הן עבודות שמכונות בספרות המקצועית ממ"מ – מפרכות, מסוכנות ומלוכלכות", מסבירה קאופמן. "הרבה מהם עובדים בניקיון, בבניין, במסעדנות – אבל בעיקר מאחור, במטבח. רובם מרוויחים שכר מינימום, ומשלמים מס הכנסה מהשקל הראשון. אם מישהו נותן שעות נוספות כדי להרוויח יותר, הוא מדלג מהר מאוד ל-14% מס. ביחד עם הניכוי החדש, רוב האנשים יתחילו את החודש עם בין 30-35% פחות בתלוש".

אפרווקי, שהגיע לישראל בסוף שנת 2010, הועסק במשך ארבע שנים בבית אבות. הוא עבד 14 שעות ביום, מהשעה שש בבוקר ועד עשר בערב, כדי להרוויח שעות נוספות. הוא הגיע לשכר של עשרת אלפים שקל בחודש, אך לאחר ניכוי 20% מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות, נשאר עם נטו של 7000 ₪. לפי החישוב החדש, אם היה ממשיך לעבוד באותו מקום ובאותה תדירות, היה מקבל בפועל קרוב ל-5000 ₪.

"אשתי עובדת במשרה מלאה – שמונה שעות כל יום. היא מקבלת 4 אלף ברוטו, ובנטו זה 3,200. אחרי 20% נוספים, זה יגיע ל-2500₪. מה אפשר לעשות עם סכום כזה? יש לי שני ילדים –בן חמש חצי ובן שנה וחודשיים. גן לשניהם ביחד עולה 2000 ₪. על שכירות אני משלם 3500 ₪ – גם כרגע מה שיש לי לא מספיק לי כדי לסגור את ההוצאות. על זה יבואו ה-20% של החוק החדש. אני לא יודע איך זה יהיה".