תפעילו לרגע את הדמיון: המשטרה מגיעה לרחוב בעיר בשני כלי רכב ובהם שלושה שוטרים. העוברים והשבים מביטים בסקרנות. השוטרים סוגרים את הרחוב, חודרים לחצר אחד הבתים (בלי צו), ופורצים לתוך הבית.
אחרי שתי דקות נפתחת שוב הדלת והשלושה יוצאים, גוררים באזיקים אדם לא צעיר בנעלי בית ובלי מעיל. בחוץ העציר צועק לעוברי האורח שידווחו שעצרו אותו. העציר מוכנס לאחד משני כלי הרכב והם יוצאים לדרכם ליעד בלתי ידוע. מזכיר משטרים אפלים? כן. אבל זה לא קרה באיזו ארץ רחוקה. זה קרה לי בשעה 09:00 בבוקר קר מאוד של ינואר בצפון תל אביב.
השוטרים דפקו בדלת בזמן שהייתי באמצע חיזוק של מדף. אבל לא חלפו אלא שתי דקות מרגע שנכנסו וכבר הייתי אזוק. רס"ר דוד אדרי אמר שאני צריך להגיע לחקירה. שאלתי למה, והוא אמר "סמים". אמרתי לו שיש לי רישיון, אבל הוא לא רצה לראות. ביקשתי מסמכים – לא קיבלתי. ככה לקחו אותי. לא נתנו לי אפילו לקחת מעיל. רציתי לצלם את האירוע, אבל אדרי חטף ממני את הנייד, לצד המפתחות והארנק (שהוחזר לאחר החיפוש).
ספוילר – המשטרה טוענת שהופעל כוח סביר. עוד ספוילר – הנייד שלי (בלי קוד בטיפשותי) הוחזר לי רק בתום האירוע, וזאת במצב טיסה ועם נתונים סלולרים מנותקים. בהמשך הבנתי שמדובר בבנאליה, בסך הכל בעוד עבירה פלילית לכאורה שעשתה המשטרה.
קנאביס. אל חשש, יש לנו רישיון לתמונה. צילום: ג'קי בוכריס
סימנים אדומים על פרקי הידיים
אנחנו כבר בניידת ואדרי על ההגה, וכשאני לא מפסיק להגיד שזו בושה שככה עוצרים אותי, אדרי טוען שאמרתי "מרושע". הוא לא מודיע לי לאן אנו נוסעים. כשאני מתלונן על הכאבים בגלל האזיקים, אדרי מאיים שהוא עוד יאזוק אותי מאחור. הוא שואל אותי אם אני רוצה סניגור ציבורי. אני אומר שכן.
אנחנו מגיעים למרחב ירקון ברחוב ולנברג, 10 דקות נסיעה מהבית שלי. אדרי מלווה אותי אישית עם האזיקים, ונוהג אבירות כשהוא מסיר את אזיקיי כדי שאוכל להשתין. ליד הדלת הוא ממתין לי ונועל שוב את האזיקים על ידיי. אני מבקש ממנו שוב להוריד את האזיקים והוא משיב שבגלל שהתנגדתי למעצר הוא לא מוריד אותם.
מגיע נגד אחר, טל שמו, ואני מסביר לו שאדרי מתנהג בתוקפנות ואלימות. טל בעד שיורידו לי את האזיקים, אדרי מתנגד. טל נראה מתלבט, אבל בסוף הוא לוקח אותי לחדר אחר ומשחרר את ידיי. סימנים אדומים נשארים על פרקי שתי הידיים. גם הוא מציע לי סניגוריה ציבורית, ובשלב הזה, כשאני כבר מבין שלא אוכל להבליג על הפרשה הזאת, אני זורם על הסיפור ומבקש את הגנת הסניגוריה. אלא שהסנינגור הכונן, אחרי שהוא שומע מהחוקר את פרטי "העבירה", סבור כנראה שיש לסניגוריה דברים יותר חשובים לעשות ואפילו לא טורח לשוחח איתי.
החוקר טל נשמע קצת נבוך. כשאני אומר לו שקר לי, הוא מציע לי את מעיל השוטרים שלו. כאבי גוברים ואני מנסה לשכב על רצפת החדר. הוא לא אומר לי מהן זכויותיי ומהו מעמדי – עציר? מעוכב? לו למשל הייתי "מעוכב", היו חייבים לשחרר אותי אחרי שלוש שעות בלי תנאי. סוף סוף נתנו לי לדבר בטלפון עם הבת שלי ולהגיד איפה אני. היא הייתה נרעשת כמו כל המשפחה. היא אמרה שכבר מצאו לי עו"ד פלילי שהתחיל לעשות טלפונים.
למה פניתי לטלגראס
אני מקבל קנביס רפואי ברישיון כבר שבע שנים וזאת מחמת כאבי גב עזים. הרישיון מתחדש מדי שנה אלא שהשנה, בשל טעויות ביחידה לקנביס רפואי במשרד הבריאות, התעכב הרישיון בחודש נוסף (הכל מתועד), ומכיוון שהייתי זקוק לתרופה ולא היה לי פתרון, פניתי אל אפליקציית טלגרם, בחרתי איזה דילר ואחרי שעתיים כבר הייתי מסודר.
טלגראס (בקצרה) היא חיית אפ מוזרה – מערכת מוצפנת בין סוחרים ללקוחות, שהפכה להיות נתיב התקשורת המרכזי בין סוחרי הקנביס לבין צרכני הקצה. את האפליקציה הקים עמוס דב סילוור, אנרכיסט קנביס מוביל, שעומד מאחורי אירועים כמו אירוע גראס ביער הכנסת או מחפשים את המטמון (שקיות גראס) ברמת גן.
המשטרה, כנראה בעיקר בגלל כבודה, עוצרת מדי פעם סוחרים ולפעמים גם עולה על רשימת לקוחותיהם. הפרקטיקה לגבי משתמשים די פשוטה וכבר זכתה בשנים האחרונות לדיונים והמלצות ונהלים, שמה שמשותף להם הוא אי הפללה והזמנה של הלקוחות למתן עדות במשטרה. אבל אותי הרי חטפו מהבית ומה שעולה בדמיוני הוא איזו עלילה שבוודאי מעמידה אותי בראש כנופיה, נוכח נסיבות המעצר הקשוחות.
בשלב הזה החקירה כבר מתנהלת בנינוחות יחסית, אבל אני נאנק תחת הכאבים. טל מחתים אותי על העדות (שבה ציינתי את דבר האלימות שבה הובאתי) ואני נלקח למסור טביעות אצבעות בידי שוטרת צעירה שנהגה בי בהתחשבות יתרה. בפרוזדור ראיתי את אדרי והודעתי לו בנוכחות שאר החוקרים שאני מגיש נגדו תלונה למח"ש. אדרי שאל אם אני "מאיים עליו".
לאחר החקירה החזירו לי את תעודת הזהות והמפתחות מחדר אחד ואילו הנייד הגיע מחדר אחר, תוך שהחוקרים מציינים שהוא במצב טיסה. מאוחר יותר גיליתי שהם ניתקו גם את החיבור הסלולרי לרשת.
לא חלפה אלא שעה וחצי וכבר הייתי בחזרה בבית, המום, עוד לא קולט שכל זה קרה לי. דבר ראשון, סיימתי את ההברגה מהבוקר. השעות הבאות היו קצת מבלבלות, מזכירות התעוררת מהרדמה כללית. דיברתי עם העו"ד הפלילי והוא שפע אמפתיה. סיכמנו שנדבר בהמשך. בנסיבות העניין סברתי שהדרך הנכונה לפרוק את מה שעברתי היא להעלות פוסט לפייסבוק והוא אכן עלה כעבור כמה שעות. הפוסט זכה לשיתופים רבים ולפניות ממי שחרדים לשלומי.
ניידת משטרה. רישיון צילום: שאטרסטוק
כמובן שתייגתי גם את המשטרה, ולתדהמתי היא הגיבה למחרת באלה המלים: "אנו מצרים על הבחירה לפרסם את האירוע בצורה חלקית ובלתי מדויקת. מדובר באירוע בו החשוד התנגד לעיכוב לחקירה לכן השוטרים נאלצו להפעיל כוח סביר על מנת להביאו לתחנה. רק לאחר המעצר ובדרך לרכב ביקש החשוד ללבוש מעיל. הוא קיבל מעיל בתחנת המשטרה, זאת בזמן שהוא מאיים על שוטר. בהתאם להחלטת הקצין בתחנה, שוחרר החשוד מאזיקיו. נמשיך לאכוף את החוק במקצועיות וללא משוא פנים".
במקצועיות וללא משוא פנים
מדובר כאמור באירוע שנמשך כשתי דקות שבו הספקתי להפעיל התנגדות, להיות קורבן לאלימות (סבירה, סבירה), להחרמת הנייד ושאר החפצים האישיים ולגרירה לאחת משתי ניידות שהשתתפו במבצע הלכידה.
בימים הבאים פניתי אל עו"ד דניאל חקלאי והוא ניאות לייצג אותי. תלונות למח"ש ולממונה על תלונות הציבור במחוז תל אביב כבר יצאו ואנו בודקים את צעדינו הבאים. במקביל לפנייה לחקלאי, ניהלתי כמה שיחות לא רשמיות על עורכי דין פליליים. הם נשמעו יותר מרירים ממשועממים. הם פוגשים לא פעם הפרות אלימות של זכויות עצירים, לצד כניסה למחשבים ולניידים של הנעצרים בניגוד לחוק. ברוב מקרים הם אפילו לא טורחים להגיש תלונה במח"ש, שכן רובן המוחלט נסגרות.
עניין אי ההפללה של משתמשים הוא חלק מחיינו השקריים במקום הזה, אבל מה שמדאיג באותן שעה וחצי מופרכות מחיי היא הקלות שבה נלקח אדם מביתו, זכויותיו נפגעות ואיש לא עוצר לחשוב מה באמת קרה כאן. קשה לי להאמין שזה קרה רק לי. האגרסיביות, חוסר הקשב, הפרת הזכויות, כל אלה הרי מחלחלים מלמעלה, עד שזה עוצר אצל שוטר אחד שיוצא לעצור באמצע תל אביב צרכן קנאביס מורשה שהרישיון שלו לא חודש. דוח תנועה על אי חידוש רישיון, העירייה הרי תבטל. את מה שקרה לי בדקות האלה שום דבר לא ימחק.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "אנו מצרים על כך שהפונה, בחר להציג את האירוע באופן חלקי,מגמתי ובלתי מדויק. מדובר באירוע שבמהלכו התנגד הפונה לעיכוב לחקירה בתחום הסמים ולכן נאלצו השוטרים להפעיל נגדו כוח סביר על מנת לעוצרו ולהביאו לתחנה. גם בדרך לתחנת המשטרה, לא היסס לאיים על השוטרים . לאחר ההגעה לתחנת המשטרה ובהתאם להחלטת הקצין בתחנה, שוחרר החשוד מאזיקיו. המשטרה תמשיך לאכוף את החוק במקצועיות וללא משוא פנים".
[mc4wp_form id="1006521"]