מבדק לטייס: האם אתה יוצא להרפתקאות מיניות?

שאלות על חיי המין מופנות לטייסים במבחני התאמה שמבצעים מכוני ההשמה. כתבה שלישית בסדרה על השאלות האסורות בקבלה למקומות עבודה בישראל

השאלות האסורות במבחני התאמה למקומות עבודה שנסקרו כאן בשבוע החולף הולכות ומצטברות לכדי תופעה מטרידה שחוצה מגזרים, מעסיקים ומכוני השמה.

עדות חדשה שנחשפת כאן מגלה כי השאלות על הרגלים מיניים לא ייחודיות רק לנשים. גם גברים נשאלים על חיי המין שלהם בבואם להיבחן למשרות מסוימות. טייס שביקש להשתלב באחת מחברות התעופה התייצב לאחרונה למבחני התאמה והתבקש להשיב על שאלות בעלות אופי מיני. זה קרה באחד ממכוני האבחון הגדולים במדינה של חברה ותיקה שמספקת שירותים לחברות וארגונים רבים בניהם כאמור חברות תעופה, קופות חולים, רשויות ממשלתיות, חברות ציבוריות, בנקים ועוד.

הנבחן שעמו שוחחנו ניגש ליום המיון הארוך והתבקש להשיב על סדרת  שאלונים. ביניהם: שאלוני אישיות, אמינות ושאלונים טכניים. השאלות האינטימיות שנוגעות לחיי המין היו במסגרת שאלון אמינות, שכלל כ-300 שאלות.

השאלות המפורשות היו: האם אתה מסופק מחיי המין שלך? האם אתה יוצא להרפתקאות מיניות?

המועמד לתפקיד השיב על השאלות, הוא מציין כי בתחילת השאלון נכתב כי הוא יכול לדלג על אותן שאלות, אך חשב שאם ימנע מלענות עליהן - "יסומן" ויתפס באופן שלילי.    

גם גברים טייסים עלולים למצוא את עצמם בראיון עם שאלות בעלות אופי מיני | צילום נתב״ג: יעקב סער לע״מ

סירוב לענות יתפרש כניסיון הסתרה

מאבחנת התנהגותית באחד המכונים המוכרים אומרת ל"מקום הכי חם בגיהנום" ש"זאת הפעם ראשונה שאני נתקלת בשאלות שעוסקות במיניות של המרואיין. ניסיתי להבין למה השאלות הללו נשאלות ואני פשוט לא מצליחה להבין. יותר מזה, התייעצתי עם אנשים מומחים, כמו לדוגמא פסיכולוג תעסוקתי והוא ענה שאינו מבין מה מטרת אותן שאלות בתהליך המיון. אני מתארת לעצמי שאנשים מאוד מפחדים לדבר על זה ובצדק. אותו מכון מיון הוא זה שיקבע האם הם יתקבלו למקום העבודה או לא. אולי זו הסיבה שזה נשמר בשקט עד לאחרונה".

איזו בעיה עלולה להיווצר למי שבוחר לא להשיב על השאלות ?

"אם את לא עונה על שאלות מסויימות, אוטומטית מסתכלים עליך כמישהי שמסתירה משהו. במהלך המבחנים יושבים אנשי מקצוע ובוחנים את ההתנהגות שלך. לדוגמא אם העיפרון נשבר ואת לא מחדדת אותו ומחזירה אותו למקום ולוקחת אחר, אם את לא מחזירה את הכיסא למקום ועוד. כלומר, לא רק על מה שאת אומרת או לא אומרת, אלא לא פחות על מה משדרת שפת הגוף שלך ועל הקשר לאישיות שלך. אז אם אותו אדם לא יענה על השאלה - זה הכי 'אוי ואבוי'. כלומר, הוא כנראה מסתיר משהו ואז סביר להניח שאתעמק בזה. למרות שניתנת לך האופציה לכאורה, לא לענות על חלק מהשאלות - אני ממליצה למרואיינים לענות על כל השאלות".


בתגובה לפוסט זועם על תופעת השאלות האסורות בפורום "נשים מנהלות" בחרה להגיב פסיכולוגית בכירה באחד ממכוני ההשמה כך:

"לפני שהפורום מעלה פה טענות אשר פוגעות בשמה הטוב של החברה, כדאי לברר את הדברים לאשורם.

מדובר בשאלון אישיות פסיכו-פתולוגי, שאלון של גוף חיצוני שהמכונים עושים בו שימוש לפי דרישת לקוחות ספציפיים. השאלון מקובל בתחום המקצועי ועושים בו שימוש למקרים ספציפיים, והוא כולל שאלות מעטות שיש בהן כדי לבחון התנהגויות פתולוגיות.

אני אדגיש שמדובר בשאלון ולא בהליך פרונטלי במסגרתו נשאלות שאלות כאלו, כלומר אף פסיכולוג מהחברה איננו שואל שאלות כאלו במסגרת ראיון".


התגובה הזאת הכעיסה רבות מחברות הפורום. היכן האחריות של אותו מכון אבחון לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לפיו שאלות שנוגעות לנושאים פרטיים כמו מה מצבך הזוגי? האם יש לך ילדים? האם את שומרת שבת? האם את בריאה? מאיזה מוצא את? או מתי נולדת? הן מחוץ לתחום.

אבל חוק לחוד ומציאות לחוד. מתברר שמכוני מיון והמעסיקים מרשים לעצמם לא רק לשאול שאלות על מיניות, אלא גם על דעות פוליטיות, בעיות עיכול (קשה להאמין - אבל כן) ומגיבה נוספת ציינה כי נשאלה בעבר במסגרת ראיון למשרה ממשלתית על העדפות נוספות - גברים גבוהים או נמוכים, מקלחת או אמבטיה.

הטרדה מינית בכתב  

מעבר להפרה של חוק הזדמנויות שוות בעבודה ישנו אלמנט נוסף, מקומם לא פחות. מסתבר כי שאלות חודרניות במבחני קבלה לעבודה גובלות גם בעבירה על החוק למניעת הטרדה מינית.

אורי טורקיה שלס, מנהלת מערך הסיוע המשפטי בויצו אומרת כי "הטענה כי לא מדובר בהליך פרונטלי, אלא בשאלון – לא ממש משנה. יש פסיקות של בית הדין לעבודה שמתייחסות לקבוצות וואטס אפ של ארגונים בהם העבירו חומר פורנוגרפי או בדיחות גסות, ומבחינתו מדובר ביצירת אווירה מינית לא מותאמת. אשתמש בדוגמא הכי מפורסמת - זו של יורם זק שכתב מיילים מטרידים לעובדים ולעובדות שלו. זה לא התרחש פנים מול פנים, אבל הוא השתמש בשפה בוטה שיצרה אווירה קשה עבור נשים במקום העבודה.

"לפני כמה חודשים הגיעה לקו הייעוץ שלנו פניה של עובדת צעירה שהבוס  שלה שלח לה בסקייפ המשרדי אימוג'י של נשיקות והחמיא לה בשגרה. יש המון דוגמאות להטרדה מינית בכתב.

יש פה שאלה עקרונית האם החוק להטרדה מינית חל על מועמדות לעבודה. אם אנחנו מסתכלים על התכלית של החוק - אז בהחלט כן.

"מכוני המיון הם מיקור חוץ של המעסיק ואינם פועלים בחלל ריק. הטענה הזו, כמו זו שנטענת בתגובה של מנהלת האבחון נפלה בבתי הדין המון פעמים. כמו לדוגמא: מקומות עבודה שביקשו לא להעסיק הומואים או שחורים או תביעה נגד אפליה של חברת "אל על" על העסקת דיילות צעירות בלבד. בחברה הסבירו שהלקוחות שלהם רוצים לראות נשים יפות וצעירות ולכן הם מחוייבים ללקוח. חשוב לציין - העדפות לקוח לא נותנות לגיטימציה לאפליה.

עליזה לביא חברת הכנסת ה-19 מטעם מפלגת יש עתיד

"לכן, גם אם הלקוחות של מכוני המיון מעוניינים במידע על חיי המין של המועמדים - זה לא חוקי. וכפי שהם בעצמם לא היו מעזים לשאול את השאלות הפוגעניות והפרטיות הללו, אז גם השליחים שלהם (מכוני המיון) לא רשאים לשאול.

"מה שנכון לעשות הוא לתבוע את המעסיק הפוטנציאלי ואת מכון המיון ביחד   (מאחר ומכון המיון הוא לא עצמאי). בתי הדין לעבודה מוסמכים לדון בכל תביעה, גם אם הצדדים הם בתהליך היקשרות ולא רק ביחסי עובד – מעביד".

חברת הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) לשעבר יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשיווין מגדרי מתכוונת לדרוש הסברים ממכוני ההשמה: "לא יעלה על הדעת ששאלות פולשניות כמו אלה שהוצגו בכתבה יישאלו במבחני מיון. השאלות עלולות להעמיד את הנבחנים בסיטואציה לא נעימה, שפוגעת בפרטיותם, ואף חמור מכך - להוריד את סיכויי ההצלחה שלהם בבחינה".

 

תגובות

|
cool good eh love2 cute confused notgood numb disgusting fail

Send this to a friend