היה זה לפנות בוקר וביבי חלם חלום ובחלומו הוא עומד במרכזה של זירה גדולה, מוקפת מושבי אבן שבהם יושבים אלפי אנשים, מריעים זועקים, חצי גופו של ביבי עירום, וגופו משוח בשמן ארגן מרוקאי, השמן מבליט את חזהו המפותח, את שרירי הידיים, את הבטן הגדולה אך הקשה כאבן. לראשו זר עלי דפנה, הוא מרכין ראש לקהל המריע, שמגביר את צעקותיו, בזירה דלת גדולה, שבימים אחרים משמשת להכנסת אריות, נמרים, תנינים, אך היום הוא יום מיוחד. הדלת נפתחת ולזירה נזרק עד המדינה ניר חפץ הוא מפלבל בעיניו, ניכר כי עד לרגע זה הוחזק בחשיכה מוחלטת, האור בזירה מסמא אותו, הוא מתנדנד על רגליו ומבחין בביבי, הוא נרתע לאחור, ביבי מתקרב אליו בצעדים נמרצים ולקהל המריע יש הזדמנות לראות את שרירי רגליו ובעיקר את השריר הארבע ראשי מתכווץ ומתרחב. לרגליו לובש ביבי סנדלים הנקשרים עד לברך ומסייעים להבליט את עבודת הרגליים הנהדרת. ניר חפץ פולט צעקה חנוקה ומנסה להימלט, ביבי אוחז בשיער ראשו ומניף את גופו הרפוי החלש, מעורר הרחמים של ניר, ומטלטל אותו כאילו היה בובת סמרטוטים, ושוב נפתחת הדלת ואל הזירה נזרק שלמה פילבר ואחריו, ארי הרו, הם מנסים לאחוז בביבי אך ידיהם מחליקות מן השמן המרוח על גופו, שלושתכם יחד, זועק ביבי, בואו בואו, ומטיח את ראשם זה בזה, בועט באשכיו של שלמה פילבר ותוך דקות מספר, על רצפת הזירה ערימה של עדי מדינה רוטטים מפרכסים וביבי מתעורר, טעם החלום המתוק, עוד על לשונו, הוא מעיר את שרה ואומר לה יש לי הודעה דרמטית, אני עומד להילחם בכל עדי המדינה, בשידור חי בטלוויזיה, שרה מתבוננת בו בתימהון דבר כזה עוד לא היה אומר ביבי ובשעה  8 בערב, ביבי מפציע בכל המסכים ומודיע הודעה דרמטית כי הוא מוכן לעימות בשידור חי עם כל עדי המדינה יחד. למה לא נותנים לי את הזכות להילחם בעדי המדינה, הוא מתלונן.

ביבי מחזיר את מערכת המשפט אל יסודותיה הקמאיים, קרב אגרופים בחצר האחורית של הפאב, בלי נשק, בלי טריקים מלוכלכים, מלחמת גברים אמיתית והמנצח  לוקח את כל הקופה והמפסיד נשלח לברזיל, לפתח לעצמו תלות חביבה בסמים. ביבי נמצא במקום אחר משלנו הוא הפליג לאי משלו, שבו המשפט הוא תחרות צעקות וגידופים וביבי נוהג בדרך כלל לגדף ולחרף את מי שלא יכול לענות לו את מפכ"ל המשטרה, את חוקרי יאח"ה, את התקשורת, והתקשורת הרוויחה ביושר את כל מה שביבי אומר עליה. ביבי יורק על התקשורת אומר במרומז ובדיבור ישיר, כי התקשורת היא גיס חמישי בוגדים הממומנים על ידי סורוס הלטאה השולט ממקומו בהרי הקרפטים ברשת האפלה, וכאשר מתקשר למערכת החדשות, יאיר נתניהו, ואומר מה העניינים זונות, אבא רוצה לשדר לאומה רבע שעה בשעה שמונה, תפתחו חלון, מה הוא עומד להגיד, מגמגם העורך התורן, אולי אפשר יהיה להשחיל שאלה של מי שאתם תבחרו, אך המילים האחרונות כבר נאמרות לטווווווו הארוך לאחר שהטלפון בצד השני נסגר. העיניים רואות, אבל הלב מסרב להאמין, כמה קל להשחית חברה שלמה, להוריד אותה לאשפתות, חברה שפעלה תחת לחצים אדירים של מלחמות, קליטת עלייה, משברים כלכליים קטסטרופאליים, חילוקי דעות בין ימין ושמאל, מתח בין מזרחיים לאשכנזים, חרדים וחילוניים, יהודים וערבים, והצליחה לשמר שלד דמוקרטי פריך אך יציב, והנה איש אחד בפעולה שיטתית שלו ושלו בלבד, הצליח לחלץ ממנה בקלות מגוחכת את חוט השדרה ולהפוך אותה למדוזה רעילה. איש אחד משוח בשמן מסריח, הנושא על ראשו זר עלי דפנה ולא מבין שעוד מעט מושבי האבן יתרוקנו החשיכה תרד, רוח קרה תצנן את גופו החשוף, הוא ישב על הרצפה יחבק את עצמו בידיים רועדות, עד שיגיע מישהו שיעטוף אותו בשמיכה וייקח אותו לבית מחסה לחסרי בית, או שלא.

[mc4wp_form id="1006521"]