עצור באשמת הבעת דעה

בעוד כשעה יגיע לסופו מעצר הבית של ג'סאן מונייר, תושב רמלה שנעצר לחמישה ימים בגלל פרסום פוסט בעמוד הפייסבוק שלו. בפוסט קרא מונייר לערבים נוצרים אזרחי ישראל לא להתגייס לצה"ל. רק הבוקר – אחרי שנחקר, עוכב במשך שעות בתחנת המשטרה בעיר, מחשבו האישי נלקח ממנו והוא נשלח למעצר בית – ביקשה המשטרה מארגון עדאלה שמייצג אותו לוותר על תביעתם להסרת מעצר הבית, ללכת לתחנה ולאסוף את חפציו.

מונייר יושב בביתו מאז יום שישי, עדיין מנסה להבין איך הגיע למעצר הראשון בחייו, מהקלדה של כמה מלים על המחשב.

הוא בן 44, אב לארבעה, בעל תואר שני, עובד מזה 18 שנה בשיווק ציוד רפואי. במקור הוא מלוד, אבל היום מתגורר עם משפחתו בעיר העתיקה ברמלה, בשכונה שהיא ערבית ברובה, עם כמה שכנים יהודים. הוא נוצרי לא דתי. "אלוהים ואני לא חברים", הוא אומר בראיון טלפוני ראשון.

ביום חמישי שעבר ראה מונייר בשיטוט בפייסבוק תמונה שהקפיצה אותו: גבריאל נדאף, כומר ערבי, העלה צילום ופוסט מפגישה שלו עם יאיר לפיד במשרד האוצר. נדאף ציין את פועלו שלו למען גיוס ערבים נוצרים לצה"ל, ובפוסט פרסם רשימה של משתתפים, כולם תומכי גיוס. מונייר שיתף את הפוסט של נדאף, והוסיף כמה מלים משלו:

 "למען חופש הביטוי והשקיפות: האנשים האלה, שתמונותיהם ושמותיהם ה"מכובדים" מופיעים למטה, הם אלה שרוצים לגייס את ילדיכם נגד העם שלכם. תשמרו ותזכרו".

הפוסט שהביא למעצרו של ג'סאן מונייר

הפוסט זכה ל-31 תגובות, כ-25 לייקים, ומונייר מספר שקיבל הרבה פניות בפרטי של אנשים שמסבירים שהם חוששים להביע את דעתם בפומבי. "אנשים מפוחדים, לצערי הרב", הוא חותך. אחת התגובות הגיע מסוריה. "מוות לבוגדים", כתב אדם שעוקב אחרי מונייר, "הם בונים צבא צלבני, תהרגו אותם". מונייר מספר שהוא מיהר להשיב לכותב, והסביר שהוא נגד רצח ואלימות, אבל אולי הפדיחה וחשיפתם של המבקשים להתגייס "תחזיר לאנשים האלה את המצפון, ולמרות שהם נמצאים על קצה הבגידה – הם יחזרו חזרה".

ביום שישי בבוקר הגיעה ההזמנה למשטרה. הוא השאיר את בתו התינוקת אצל אחותו, והתייצב בתחנה. לאחר עיכוב ארוך הוכנס לחקירה. "ואז אומרת לי החוקרת: 'אתה מואשם באיומים'. אני שואל על מי, 'לא יכולה להגיד לך'. אז איך אגיב? היא מוציאה פרינט של הפוסט שלי, חוקרת אותי אם יש לי פייסבוק ואם אני בעמוד של הערבים הנוצרים, אני כמובן עונה שכן, והיא אומרת שאיימתי בפוסט הזה. על מי? לא יכולה להגיד. ואז היא שואלת אותי, 'למה אתה נגד גיוס של ערבים לצבא?'

"אמרתי לה, 'זה לא עניינך, זו שאלה פוליטית ואת לא משטרת מחשבות, אני מסרב לדבר כאן על דעותי. יש נגדי אישום? בבקשה תחקרי אותי, תגישו כתב אישום, נלך לבית משפט והשופט יחליט'. כבר אז היא ידעה להגיד לי שאלה לא דברים שיגיעו לבית משפט. היא שאלה אותי מאיפה אני מכיר את הבחור מסוריה, שעושה לי לייקים בפייסבוק, ואם נפגשנו. 'איך נפגשנו?' אמרתי לה, 'הוא בסוריה!'

"אחרי שנגמרה החקירה הזאת, התחילו נסיונות הפחדה. העבירו אותי עם שוטר ממקום למקום בתחנה, יושב אתי בחדר הזה, בחדר ההוא, עם מדים, על אזרחי, ואז אמרו לי: 'תיכף לוקחים אותך לפתח תקוה לשופט תורן כדי לעצור אותך'. אמרתי: 'יופי'. שאלו: 'לא איכפת לך?' עניתי 'לא'. אבל, הם אמרו, יש עוד דרך: שאני אתן מרצוני את המחשב והאייפד שלי לכמה ימים ואלך הביתה, ויחזירו לי בתחילת שבוע. אמרתי להם 'אין לי מה להסתיר, בואו קחו ושלום על ישראל'".

הוא נסע לביתו בליווי ניידת, לקח את כל חפציו, חזר לתחנה, מסר אותם, נחקר שוב, נשאל שוב על הסיבות להתנגדותו לגיוס (הפעם עם שאלת הרחבה: "אם החמאס יתקפו, מי אתה חושב שיגן עליך?"), ואז הודיעו לו שהוא נשלח למעצר בית. "אני חושב שהפריע להם שאני מדבר בגובה העיניים, עברית רהוטה, וזה שלא פחדתי", אומר מונייר, "הייתי עם מכנסיים קצרים וכפכפים, ישבתי אתם, צחקתי, ברגוע. ולא כי אני רגיל למעצרים או משהו. אני הייתי בתול עד לפני כמה ימים".

הוא מספר שכששלחו אותו למעצר בית "ביקשתי שיגידו מי התלונן נגדי. אמרו שאסור, והוסיפו 'לפי תנאי מעצר הבית אסור לך לבוא במגע עם המעורבים'. אבל מי המעורבים?! 'אני לא יכולה להגיד לך'. סיכמנו שכל מי שמעורב בפוסט, לא לדבר אתו. הסכמתי. לפני שאחי לקח אותי הביתה שאלתי מתי המחשב והכל יחזור. הם אמרו שעוד שבועיים, למרות שהמפקד התחייב קודם על יום שני".

היום , כאמור, הודיעו לעורכי הדין של עדאלה שאין טעם להגיע לבית משפט, וחפציו הוחזרו בתחנה. המעצר עוד שנייה מסתיים.

זה יישמע לך מוכר אבל אני חייבת לשאול: למה אתה מתנגד לגיוס ערבים לצה"ל?

"אני נגד הגיוס משתי סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה היא שזה לא הגיוני ולא נורמלי שבן אדם יתגייס וישרת בצבא שכבש אותו. אני חלק ממשפחה שגורשה מלוד ב-48'. אבא שלי חי שנה וחצי בגטו לוד. האדמות שלנו נגזלו. עיריית לוד בנויה על האדמות שלנו. כל מה שהיה לנו נלקח, דודתי קברה את בתה בדרך. אני לא יכול לשרת בצבא כזה.

"הסיבה השנייה –  אני הולך לשרת בצבא נגד מי? נגד בני העם שלי? יש לי דוד ברמאללה, אני עושה שם קניות בסופ"ש. מה יקרה אחרי זה, הבן שלי יעצור אותי מחר במחסום ויעשה עלי חיפוש אם יש לי פצצה או נשק? ויש לי עוד שאלה, מאוד פשוטה: אחרי שהבן שלי יתגייס וישרת, לא ישפילו אותו בנתב"ג? ימכרו לו בתים בשכונות יהודיות בערים המשותפות? כי למרות שאשתי ואני נוצרים ואקדמאים ולא פליליים – לי לא מוכרים בית. אני ניסית בשכונת מצליח, בפארק צפון ברמלה, ביקשתי לרכוש דירה, כן אדוני, אני מדבר עברית רהוטה ואז שאל מה השם ואני אומר 'ג'סאן מונייר' והוא משתתק ושואל – איפה שירתת? אני שואל 'מה קשור, באתי לקנות בית' והוא אומר לי 'לא, לא, עזוב, זה פרויקט יהודי למי ששירת בצבא'. אפשר להבין עכשיו למה כתבתי את הפוסט הזה?"

ממרכז עדאלה נמסר כי "לאחר פנייתו של מונייר אלינו הגשנו אתמול ערר לבית משפט השלום בנצרת על תנאי השחרור. בערר טען עורך הדין פאדי ח'ורי כי 'ההחלטה על מעצרו של העורר מלכתחילה אינה חוקית ומשכך אף ההחלטה של שחרורו בתנאים לוקה בהיעדר חוקיות'.

"עו"ד ח'ורי ציין בערר כי הפוסט שעל יסודו נחקר ונעצר מר מונייר אינו אלא הבעת דעה נגד פועלם של המופיעים בו. היוזמה לגיוס האזרחים הערבים-הנוצרים היא סוגיה שנויה במחלוקת ומטבע הדברים מעוררת דיונים רבים, בין היתר, בפייסבוק. התנגדות לרעיונות ולאג'נדה של הפורום לגיוס הנוצרים הינה עמדה לגיטימית, אף אם אינה רצויה בקרב הרשויות, והארכיטקטים שלה, לרבות נדאף, אינם יכולים להיות חסינים מפני ביקורת המתנגדים.

"עדאלה הוסיף בערר כי גם אם מר מונייר עבר את עבירת האיומים, לא היה למשטרה כל צורך לתפוס את המחשב והציוד האחר, אלא אם בכוונתה לצאת למסע חיפושים שאינו רלבנטי לעבירה שבגינה היא חוקרת את מונייר. אם אכן היתה עבירה, זאת בוצעה בפייסבוק ואינה קשורה למחשב או לאייפד".

מדוברות מחוז צפון של המשטרה, שאליו הועברה החקירה מסיבות לא ברורות, נמסר: "בעקבות תלונה בגין חשד לאיומים, נפתחה חקירה במהלכה נחקר החשוד ושוחרר בתנאים מגבילים, החקירה נמשכת."