בשבוע שעבר עלה ל-16 מספר התינוקות שמתו ב"מחסני הילדים" מאז 2010, חמישה מהם בשנה שעברה. פעוט כמעט בן שנה נחנק משאריות האוכל, וכאשר הגיעו צוותי מד"א לגן בשכונת התקווה בו שהה הוא כבר היה מחוסר הכרה, ללא דופק או נשימה. כשהגיע לבית החולים איכילוב, אחרי שהצוות ביצע בו החייאה, היתה לרופאים עוד תקווה שהוא ישרוד. אבל הגוף הקטן לא התגבר, ואחרי חמישה ימים ליבו של התינוק הפסיק לפעום. הוא מת יום לפני שאמור היה לחגוג את יום הולדתו הראשון.
- התינוק המת הבא הוא רק עניין של זמן
- כולם מעלימים עין. מי אחראי לקיומם של "מחסני הילדים" בדרום ת"א?
- "בחיים לא הייתי מכניסה את הילדים שלי למקום כזה"
המוות המיותר הזה מגיע שנה וחצי לאחר שממשלת ישראל קבלה החלטה על הקצאת 56 מליון שקלים להקמת מערך שלם של מעונות יום לילדי מבקשי מקלט ועובדים זרים, ועל סגירת ה"מחסנים" בה הם נמצאים בסכנת חיים. הפרוייקט אמור לקום בסיוע עיריית תל אביב וקרנות פילנטרופיות שונות שנחלצו לעזרה. לפי התכנית המעונות עתידים לפעול לפי המודל של עמותת "יוניטף": צוותי גנים שמגיעים מתוך הקהילה עובדים בסטנדרטים גבוהים תחת הדרכה חינוכית צמודה, בליווי של עובדות סוציאליות ומדריכות פדגוגיות.
שנה וחצי עברה, ובינתיים אף גן לא נפתח. לאחר העיכובים הקשורים במתן האישורים ממכבי-אש למבנים ששכרה עיריית תל אביב, החל השיפוץ של המבנה הראשון. מעיריית תל אביב נמסר כי הוא צפוי להסתיים רק לקראת סוף השנה. במבנה זה מתוכננות שמונה כיתות גן, עבור כ- 240 ילדים בגילאי 0-3. הילדים האלה יצטרפו ל-160 ילדים השוהים כבר במעון "יוניטף" בתחנה מרכזית בתל אביב.
עוד נמסר כי "באשר למבנים הנוספים ששכרה העירייה, נכון להיום ממתינה העירייה לאישור משרד רה"מ לשימוש בחלק מהתקציב שהועבר למטרת שיפוץ והכשרת המבנים. בהנחה שיינתן תקציב להמשך טיפול במבנים תפעל העירייה להכשיר 2 מבנים נוספים שייתנו מענה לעוד כ- 350 ילדים במהלך 2017".
במילים אחרות, יקח עוד מינימום שנה, במקרה הטוב, עד שיימצא פתרון הולם ל-590 ילדים מתוך 2000 תינוקות ופעוטות בגילאים 0 עד 3, שלפי העמותות המסייעות לקהילה הזרה שוהים כיום ב"מחסני הילדים".
אופירה בן שלמה, מנכ"לית הקרן למעורבות חברתית ע"ש יהודה טריביטש המפעילה את יוניטף, אומרת כי מלכתחילה מערך הגנים הזה לא היה אמור לתת פיתרון לכל ילדי מבקשי המקלט בגיל הזה, משום שמספרם עולה משנה לשנה. "מעונות אלה הם רק ההתחלה, והתחלה מבורכת", היא מדגישה. "למעונות היום החדשים תהיה השפעה על שאר הבייביסיטרים כי במקומות אחרים גם ייצטרכו להעלות את רמה של הטיפול בילדים. העניין הוא לא רק לפתוח גנים ברמה הגבוהה אלה גם לשנות את התודעה".
בן שלמה מספרת כי הגננות שנמצאות בקשר עם "יוניטף" כבר יודעות על הקמת המערך של מעונות יום, ויוניטף גם מדריך את פעילי ומנהיגי הקהילה הזרה לגבי המהלך שאמור להתרחש. לדבריה, לאחר מקרי המוות תינוקות רבים כל כך ב"מחסני הילדים", הרבה הורים היו שמחים לשלוח את ילדיהם למקומות טובים יותר אך בינתיים אין להם ברירה. רק ברשימת ההמתנה של יוניטף נמצאות כעת כ-300 משפחות.
בבייבסיטרים האלה מושגים כמו "תחילת שנת הלימודים" או "סוף החופש הגדול" אינם קיימים. עבור רוב הפעוטות של מבקשי מקלט יהיה הראשון בספטמבר השנה סתם עוד יום בשרשרת הימים שהם מבלים בחדרים צפופים ולא ראויים לשהיית פעוט. עוד יום אותו יעבירו עשרות תינוקות בשכיבה בלולים ללא מעש, ופעוטות ישחקו ללא השגחה בחדרים צפופים ומטונפים בתוך ריחות צחנה. חוסר הברירה של ההורים גבה בשנה שעברה חיים של חמישה תינוקות, ולפני שבוע לקח תינוק נוסף. כל עיכוב של הבירוקרטיה הישראלית במתן אישור זה או אחר לבניית מערך מעונות יום לילדי מבקשי מקלט יכול לעלות, וכנראה יעלה, בחיים של תינוק נוסף. עוד תינוק שאולי לא יספיק לחגוג את יום הולדתו הראשון.
ממשרד ראש הממשלה נמסר:
חשוב להבהיר כי מבנה ראשון נמצא כבר בשלבים מתקדמים של שיפוץ לקראת קליטת פעוטות.
בנוגע לשני מבנים נוספים הנדרשים:
הממשלה העמידה תקציב שנתי בסך 14 מלש"ח, למשך 4 שנים, לתגבור שירותי תמיכה וטיפול בתינוקות ופעוטות של זרים חסרי מעמד אזרחי בישראל (החלטה 2487). החלטה זו היא התגייסות משולשת של משרדי הממשלה, עיריית ת"א-יפו וגופים פילנטרופיים במטרה לתת מענה חירום לפעוטות הנמצאים כיום במסגרות לא ראויות ולא מפוקחות.
בתחילת התהליך לא הייתה כוונה שהכסף הממשלתי ייועד לבניה אלא לטובת שיפור מעטפת התמיכה ולטיפול בילדים. אולם, ככל שעיריית ת"א התקדמה בתהליך העמדת המבנים המתאימים, על כל הנדרש מכך מבחינת רישוי, התברר שעלויות הבטיחות הנדרשות מחייבות שיפוצים בהיקף נרחב הרבה יותר מכפי שהיה ידוע בעת הכנת ההחלטה.
בשל חשיבות הנושא ודחיפות הטיפול, נעשים מאמצים משותפים למשרדי הממשלה, גורמי הבטיחות ועיריית ת"א על מנת להתגבר על העלויות הבלתי צפויות.