השקיעו
בעיתונות עצמאית
  • אודות
  • צרו קשר
יום חמישי, דצמבר 18, 2025
לתמיכה בכל סכום
המקום הכי חם בגיהנום
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
  • חם
  • דעות
  • תחקירים
  • מגזין
  • וידאו
  • פרויקטים
המקום הכי חם בגיהנום
לתמיכה בכל סכום
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
המקום הכי חם בגיהנום
לתמיכה

מבחן ריסוק בחוף עזה

באמת אם לא נהרוג אותם, ניהרג אנחנו?

רועי פלד ❘ רועי פלד
18/07/2014
| מגזין

משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך


במבחני ריסוק למכוניות שמבצע מכון הבטיחות האמריקני IIHS, קיבלו כמה ממכוניות המיני הנפוצות בארץ (כמו "טויוטה יאריס" ו"קיה ריו") תוצאות מביכות למדי, ורמת הבטיחות שלהן הוגדרה כ"רעה". "יונדאי i10", גם היא אחת ממכוניות המיני הפופולריות אצלנו, כשלה בניסיון לזכות בחמישה כוכבי בטיחות של המכון האירופי  NCAP. ב-2013 היא היתה אחת ממכוניות המיני הנמכרות בישראל. בטיחות ילדינו היא אמנם מרכיב חשוב בהחלטה על קניית מכונית, אך לא המרכיב היחיד. מכונית צריכה להיות גם נוחה, שימושית, חסכונית, ובעיקר לעמוד במסגרת התקציב שלנו.

כ-40 אחוזים מהישראלים מחזיקים בביטוח רפואי פרטי. רובנו (60 אחוזים) מוותרים על כך, אף שאם חלילה נזדקק לניתוח בחו"ל, זה יכול להיות ההבדל בין חיים למוות. גם לי אין ביטוח פרטי. העלות היא כ-200 שקלים לחודש. התקציב המשפחתי שלנו לא יכול לספוג זאת. אני קצת מגזים, הרי מתחבא בתקציב הזה איזה מקדונלד משפחתי פעם בחודש וסרט  עם הילדים פעם בחודשיים. אבל צריך גם לחיות. אי אפשר לנהל את החיים לפי הסיכון המזערי (טפוטפוטפו מלחמים שוםבצל) שפעם אחד מהילדים יזדקק להשתלה בחו"ל.

תקציב התרבות לנפש בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי. על  כן מוצדק המאבק של מטה התרבות להגדלתו. תמיד אפשר לומר שתקציב לסל התרופות, לשיפור תשתית בכבישים מסוכנים ולעוד כיפת ברזל חשוב יותר, אבל האמת היא שכמו שכבר לימדנו סוקרטס, לא רק החיים חשובים, אלא החיים הטובים.

בכל המקרים האלה – אנחנו נוטלים מידה של סיכון על חיינו וחיי ילדינו. אי אפשר להשקיע הכל במיגון, בריאות ובטיחות. היה בטיחותי יותר אם לא היינו נותנים גם לילד בן העשר ללכת לבדו לחברים ולחצות את הכביש, ולא נותנים לנערה בת ה-15 לצאת לטיול שנתי במדבר החם. בטוח להם יותר לידנו, אבל אנחנו מבינים שמתישהו צריך לשחרר.

* רק את המתים אתם לא רואים: רפיק מסאלחה מבקש מהמנהיגים של שני הצדדים שיראו את הסבל מהצד השני של הגבול


צילום: Brady Holt

אלה החיים. בכל יום אנחנו עושים בחירות כאלה, כעניין שבשגרה, לעתים בלי משים. מאזנים בין נטילת סיכונים לבין שיקולים אחרים. כולם עושים את זה. כולם כולל כולם. אבל מאז תחילת מבצע "צוק איתן" אני נתקל בתגובות של רבים שנדהמים מהמחשבה שאנחנו נימנע מפעולה כלשהי שלשיטתם עשויה להקטין את הסיכון לחיי ישראלים. אתמול כשנהרגו ארבעה ילדים בחוף עזה הגיב חבר פייסבוק לא טיפש שלי ש"עדיף שלהם מאשר שלנו". ההנחה המובלעת מאחורי הדברים האלה היא שאם לא נהרוג אותם – ניהרג אנחנו.

אבל האמת היא שהסיכון הנשקף לנו מאימת הטילים הוא נמוך. אני לא מזלזל בו לרגע. אסור לזלזל בו. יש גם סיבות לתקוף את החמאס ולפעול צבאית כדי להפסיק את ירי הרקטות שלא קשורות בסיכון לחיים. יש כאן גם עניין של ריבונות, של חוסן לאומי. וישנם הנזק הנפשי לילדינו ולנו, הפגיעה בשגרת החיים ובאיכות החיים. וכן, החלשת החמאס לקראת מערכות עתידיות. ומעל לכל – יש הטירוף הבלתי נסבל שחיים בו תושבי היישובים בעוטף-עזה.

 אבל כשמדברים על זה שאנחנו מגינים על החיים שלנו, צריך לקחת את הדברים בפרופורציה: בעשרה ימים שעברו מתחילת המבצע נהרג ישראלי אחד. בשבועיים שקדמו לו נהרגו תשעה ישראלים בתאונות דרכים. אלה הפרופורציות. אומרים לי שאלמלא כיפת ברזל, הם היו הורגים אותנו בהיקפים גדולים בהרבה. אכן, כיפת ברזל מקטינה את הסיכון לפגיעה בחיי אדם, ומצוין שכך. העובדה היא שעכשיו הסיכון נמוך יותר.

השאלה שעליה צריכים להשיב אותם אנשים שחושבים שכדי להתגונן מירי הטילים מותר לנו לעשות הכל היא זו: האם חיי ילדים בעזה שקולים למושבי רכב נוחים יותר, שבשבילם נגדיל את הסיכון השולי לחיינו כשנקנה רכב קצת פחות בטיחותי? האם הם שקולים ליציאה חודשית לסרט וקפה, שבשבילם נמנע מביטוח פרטי נוסף שהיה מקטין במעט את הסיכון לחיינו?

מה האיזון הסביר? מתי הסיכון כבר באמת בלתי נסבל? אילו פעולות כן מוצדקות ברמת הסיכון הנוכחית? אלו שאלות חשובות. אין לי תשובות מלאות (אני חושב שהרבה ממה שנעשה עתה מוצדק, גם ברמת הסיכון הנוכחית, אבל ממש לא הכל). אני רק מציע שנתחיל בכך שנודה שאין שום דבר אצילי או מופלא או בלתי נתפש בכך שנסכים ליטול סיכון קטן כדי להציל אנשים חפים מפשע ממוות בטוח (למשל כשאנחנו מפציצים בית של מחבל על יושביו, או יורים פגזים לחוף הומה אדם, גם אם חשבנו שיש שם מחבל כלשהו). שלא מגיע לנו שום פרס על איפוק מהפגזות חסרות אבחנה כדי להתמודד עם איום לא גדול מאוד. שחייהם של חפים מפשע בעזה הם שיקול שתמורתו מותר ליטול סיכון ברמה כלשהי, בדיוק כמו שאנחנו נוטלים על דברים הרבה פחות חשובים.

רועי פלד הוא משפטן בתחום משפט ותקשורת, לשעבר מנכ"ל התנועה לחופש המידע 

* תפסיקו להילחם עד טיפת דמי האחרונה: לחיים הר-זהב נמאס מכל הג'ובניקים שדורשים מלחמה 

שתף

  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש) הדפס
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש) דואר אלקטרוני
  • לחיצה לשיתוף ב-X (נפתח בחלון חדש) X
  • לחיצה לשיתוף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש) WhatsApp
  • לחיצה לשיתוף ב-Telegram (נפתח בחלון חדש) Telegram
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק

אהבתי

אהבתי טוען...

אולי יעניין אותך גם...



הסיפור הקודם

רק את המתים אתם לא רואים

הסיפור הבא

ברוכים הבאים למלחמת הדת

רועי פלד

רועי פלד

הסיפורים החמים

אלעד רפאלי, פלאש 90
חם

בג״ץ ביטל את הנוהל המשטרתי שאפשר עיכוב אזרחים על בסיס ״תחושת בטן״ של שוטרים

❘ סיון תהל

בפסק דין תקדימי החליטו שופטי בג״ץ כי יש לבטל סעיפים בנוהל המשטרתי המאפשר דרישת הזדהות בלא חשד לעבירה. אחרי שנים של תיוג ואפליה, פסק הדין מבהיר כי נוהל משטרתי לא יכול להיות מרחב לפרשנות סובייקטיבית של שוטרים

הסיפור המלאDetails

״כושית שמנה״: קיש מזרים עשרות מיליונים בשנה לסלקציה נגד מזרחים. כשלא מדובר בהשתמטות בש״ס שותקים  

צילום: פלאש 90

צ׳יינה טאון קריית־ארבע חברון: כך סין מממנת את מפעל ההתנחלויות

אילוסטרציה | הוכן באמצעות בינה מלאכותית

בן 57 נורה 18 פעמים, 8 מתוכן כשכבר שכב על הקרקע. צה״ל: "סיטואציה מבאסת"

הכובע של חייל המילואים יובל בן ארי, שנרגם באבנים על ידי מתנחלים בתקופת המסיק | צילום: יובל בן ארי

שלושה ח״כים הוצאו מדיון על אלימות מתנחלים. גם חייל מילואים שנרגם באבנים לא הצליח לגרום להם להקשיב

הסיפור הבא

ברוכים הבאים למלחמת הדת

סליחה שהעזנו למות

שדודים

Themed Share Widget

אהבתם? שתפו את הכתבה

וואטסאפ X טלגרם אימייל העתק קישור

הכי חם בטוויטר

הציוצים שלי
המקום הכי חם בגיהנום

© 2025 כל הזכויות שמורות למקום הכי חם בגיהנום - מגזין עיתונאי עצמאי | פיתוח Fatfish

אנחנו מחויבים לעיתונות קשובה, ביקורתית ומאוזנת, אבל היא לעולם לא חפה מתפישת עולם. עיתונות שדבקה בעקרונות של דמוקרטיה, שוויון וצדק חברתי. עיתונות חוקרת, חפה מפחד וממורא, שאינה חוששת לקחת צד, שומרת על פרופורציות, אינה מתלהמת, נצמדת לעובדות ולסטנדרטים מקצועיים. עיתונות סקרנית ובודקת את עצמה.

  • מי אנחנו
  • צרו קשר
  • תנאי שימוש באתר
  • תמכו בעיתונות עצמאית

כאן עושים עיתונות אמיתית*

*עיתונות חוקרת, סקרנית ובועטת, שנצמדת לעובדות ולסטנדרטים מקצועיים. דווקא בימים החשוכים שעוברים על כולנו, ולנוכח שתיקתם של גופי התקשורת, אנו גאים לעמוד בחזית הערכית של העיתונות בישראל, ומחויבים לעקרונות של דמוקרטיה, שיוויון, קדושת חיי האדם וצדק.

×
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
  • ראשי
  • מדיני-בטחוני
    • צבא
    • יהודה ושומרון
    • עזה
    • מלחמת אוקטובר 23
      • מחדל ה-7 באוקטובר
  • משפט ופלילים
    • שחיתות
    • משטרה
    • דמוקרטיה במשבר
    • אלימות מינית
  • כלכלה וחברה
    • צדק חברתי
    • בריאות הנפש
    • רווחה
    • חינוך
  • פוליטיקה ותקשורת
    • פוליטי
  • המקומון
    • סביבה
    • תכנון
צרו קשר
מי אנחנו

© 2025 כל הזכויות שמורות למקום הכי חם בגיהנום - מגזין עיתונאי עצמאי | פיתוח Fatfish

%d