רגע השיא של מערכת הבחירות ההזויה משהו שעוברת עלינו היה, נכון לעכשיו, הודעת התגובה ההיסטורית של הליכוד מול ההאשמה של ציפי לבני שביבי "חלש מול הטרור".
ככה זה בימים אלה, מסרים יש להעביר בשלוש מלים . זה מה שהציבור מוכן לקלוט, וזה מה שנבחרינו המצוינים מעניקים לנו בטובם. אז הליכוד ענה, בשלוש מלים משלו. באמא-שלי, שמעתי את משק כנפי ההיסטוריה כשקראתי התגובה הזו: "נתניהו יילחם בדאעש". ענו מהליכוד באומץ ותושייה שמאפיינים מזמן את צוות התגובות הנמרץ בראשותו של הבטחוניסט, דני אקוניס. או שמא זה היה אופיר דנון?
האמת, למרות הגאונות הצרופה של התגובה הזו – שהיא הרבה יותר מתגובה: היא גם מצע וגם מבט אל העתיד וגם תוכנית ציונית אסטרטגית וגם לחץ מתון ומבריק על אירופה וארצות הברית, והכל בשלוש מלים – המלחמה בדאעש לא הסבה את תשומת לבו של הציבור. או אם תרצו, הדיבור על דאעש לא העיף לציבור הישראלי את הראש.
ואצל ביבי כמו אצל ביבי, מה שלא הולך בכוח, תמיד יילך בעוד יותר כוח. כלומר, כוח ורבלי. ממשלות נתניהו תמיד היו נחרצות ונטולות מעצורים בכל מה שקשור לשימוש במלים. בביצוע הן אולי התקשו, אבל בלספר לחבר'ה, נתניהו הוא גדול מנהיגי ישראל בכל הזמנים.
רגע, לא בא לכם על דאעש? נתניהו הבטיח בשבוע האחרון להוריד את המע"מ על מוצרי יסוד, להוריד את מחירי הדיור, להילחם בעוני, להעלות את שכר המינימום, להדביר את החומיינים בקיץ ולבטל את מירי רגב. יש מצב שעד פברואר הוא מוריד את מחירי המילקי, מבטל את ברלין ומחזיר את מלמיליאן להרכב של בית"ר.
וזה רק ביבי, כן? כי בינתיים נפתלי בנט מסביר איך העולם יבין עד ראש השנה שיהודה ושומרון שלנו ושאפרטהייד זה בסדר, לבני מבהירה לכולם שהיא כבר סגרה הסכם עם אבו מאזן ודפקה את החמאס, ורק ביבי שם לה רגל ויאיר לפיד? יאיר לפיד מספר בשבע שפות איך הוא דפק את מוחמד דף, הוריד את מחירי הדיור, דפק את החרדים, ביטל להם את הקצבאות, גייס אותם לצבא, שלח אותם לעבוד, חייב אותם בלימודי ליבה, דפק אותם עוד פעם, משך להם בציצית, הניח אתם תפילין וביטל את השואה בתקציב 2015.
אומרים שאף אחד לא היה צריך את הבחירות האלה, ויכול להיות שזה נכון, אבל עוד לפני הפריימריז, כשהמירוץ עודו בחיתוליו, נבחרינו המצוינים נתנו לנו עוד הצצה קטנה וחשובה למה שהם חושבים עלינו: הם בטוחים שיש לנו איי-קיו של קופסת טונה.
מסעות בחירות תמיד היו מצע גידול פורה לגוזמאות ושקרים, אבל כזו קשקשת מנותקת מהמציאות כמו זו ששמענו כאן בשבועיים-שלושה האחרונים, אף ישראלי לא שמע מעולם מנציגי הציבור (למעט הקוראים בבלוג המצוין שטייניץ אונליין, אבל יש גבול. אל תחקרו במופלא מכם).
אז לנוכח המציאות המקושקשת הזאת שמציגים נבחרינו, אולי עוד אי אפשר להגיד מי יגיע ראשון אל הנשיא, אבל ברור לחלוטין מה תדע הממשלה בראשותו לעשות טוב מאי פעם: לשקר לנו על כל במה ומכל מיקרופון, בכל נושא ובכל עניין שמעסיק אותנו (ואפילו עוד יותר באלה שסמויים מעינינו).
השקרן הולך! יחי השקרן הבא!
