באות לזנאים

באות לזנאים

המסר שלנו חד וברור: הזנאות היא פשע, האישה בזנות ראויה שנילחם עבורה

בשנות התשעים המחקר על אלימות אינטימית החל להתמקד בגבר המכה. התחוור שסממן מובהק לגבר אלים הוא הנסיון לבודד את בת זוגו הקורבן. בשורה של צעדים מתוחכמים ומניפוליטיבים, גברים מכים מצליחים לגרום לה לוותר על מקום עבודה מוצלח, להתרחק מחברים ומבני משפחה, ולצמצם נוכחותה באירועים חברתיים. תהליך הבידוד כולל לעיתים קרובות גם מעבר גיאוגרפי הרחק מרשת התמיכה הטבעית ואלימות כלכלית. הגבר האלים אינו טיפש. הוא יודע שבהינתן לה בחירה, היא תבחר כל דבר על פני החיים עם בן זוג אלים. הבידוד שלה מיועד לנטרל את האופציות ולמחוק את אפשרות הבחירה.

עוד באותו נושא:

מחקר מקיף שבדק יותר מ-2,000 גברים אלימים בארה״ב בניהולו של לנדי בנקרופט, באופן מטריד הצביע על מודעות של הגבר המכה לטקטיקות של עצמו, ועל המומחיות שלו לתזמון. כלומר, היכולת שלו לזהות, כמו עכביש שטווה את חוטיו סביב הקורבן, את הרגע שבו היא הפכה חידלת אישים, לכודה ברשתו. המומנטום שלו להפעיל עלייה אלימות בביטחה, מתוך ידיעה שכעת, היא לא תעזוב אותו. המחקר מנפץ סטראוטיפים של אלימות אינטימית כהתפרצות ספונטנית של גבר חסר שליטה ומצביע ההיפך, על התנהלות מחושבת ומבוקרת.

בהתאם לכך, לא מפתיע שהרוב המוחלט של קורבנות האונס הקבוצתי (או התעללות לאורך שנים) בקיבוצים, הן בנות למשפחות חלשות. באופן חד משמעי, בוגרים שמדברים על נושא טעון זה מעידים, כי בנות למשפחות חזקות, מובילות, היו מבחינת ״אל תגע בי״. לעומתן, כבר בילדות, השכילו מי שהפכו לאנסים, לזהות את אלו שאין להן תמיכה ורישות. במילים אחרות- אלו שהתקיפה אותן לא תסיב לו נזק.

כשהזנאי נפגש עם האישה בזנות, הוא יודע שהוא נפגש עם זו שהיא נטולה כל רישות חברתי, שהיא מוקעת, מגונה ומנודה- ״זונה״.

הוא יודע שהמשטרה לא טורחת ולא מתגייסת לעצור בעדו, אם יתחשק לו, בסלנג הזנאים, ״לפרק אותה״ במפגש אלים במיוחד, סוג מפגש שרווח באופן חמור בקרב האוכלוסייה הזנאית. הוא יודע שאין מי שיעצור ויביא לצדק זנאים רוצחים ותוקפים של נשים בזנות, אשר נרצחות וכמעט נרצחות באחוזים גבוהים בהרבה משאר האוכלוסייה.

כשהקורבן איננה אישה ככל הנשים (כביכול)- כשהיא זונה, התקשורת שותקת, מתעלמת, ומעלימה מאיתנו כשהן נרצחות או מתות בנסיבות קשות.

הזנאי יודע שהציבור לא מתעניין בבחירות שלו, שהן להשתמש ולנקז לנקבים שלה את כל ייצריו האפלים. והם אפלים. כי הסיבה היחידה שהיא נמצאת שם, היא שאין לה דרך החוצה. שהפקרנו אותה כחברה. שבכך שבודדנו אותה מהתשתיות וממערכות התמיכה הזמינות לנו, הפקרנו אותה בידיי הזנאי והסרסור.

המוסדות הרפואיים, לדוגמא, לא מטפלים בגופה החבול מהשימוש האינסופי בידי זנאי אחר זנאי. נקח בחשבון שהגוף האנושי לא בנוי לקיום מתמיד של חדירות, בממוצע של שבע חדירות ליום כל יום ללא הפסקה, כל שנה. פרטנרים שמשתוקקים בעוצמה רבה זה לזו, אפילו הם לא מקיימים שבע חדירות יום אחרי יום ללא הפסק. על אחת כמה וכמה כשלא מדובר בפרטנר למין, אלא בזנאי (אחרי זנאי) רוכש אישה. מעשה התשלום – שמאפשר לנו באלגנטיות לעצום עיניים מול הזוועה המתחוללת במפגש הזנאי עם הקורבן שלו – לא יכול לעורר ולהמציא דינאמיקה מינית יש מאין. ״הגוף שלהן מכווץ״, מעיד זנאי לשעבר שיצר קשר עם העמוד שלנו, ׳הדיסקרטים׳, ״חומרי הסיכה והגניחות שהיא משמיעה לא מטשטשים את העובדה הזאת. הזנאי מרגיש שהגוף שלה דוחה אותו והוא מתעלם מזה״.

אמא טבע הריי מתנה שורה של צעדים ביולוגים שמכינים את הגוף לחדירה. ללא ההליך הזה, החדירה, כל חדירה, הופכת אלימה. אחת כמה וכמה חדירות קשות, שהן נפוצות בעולם הזנאות.

הזנאי מושפע מסרטי הפורנו שהפכו ליותר ויותר אלימים (סוג של תחרות על הרייטינג מאז הנגשתם באינטרנט לכל מאן דהו); ומהצד השני משום שהוא בעצם מכור למפגש עם האישה בזנות, וכמו בכל התמכרות, הוא מגביר את המינון לחוש בריגוש. הגברת המינון משמעה בהקשר הזנאי מתחילה בלחבוט עוד יותר בגוף האישה בזנות, כולל בעצם החדירה עצמה, המשך במעשים אלימים וכן ״מסיבות״ זנאים (רבים על אישה אחת) עד לנסיונות רצח וכלה במימושם.

ההתשה השיטתית שהזנאי מתיש את הגוף שלה והתופעות הפיזיות הקשות עקב כך הן חלק מתשבץ הזוועה, כשחלקו האחר הוא הנזק הבלתי ישוער לנפש, הכבולה בתוך הגוף בעת שזנאי אחר זנאי מבתרים אותה ללא רחם.

ולמרות זאת, אנחנו ממשיכים להפקיר אותן, את הנשים בזנות.

המערכת המשפטית, שבימים כתיקונם לא מהווה איום גם על מי שפגע מינית בנשים ״רגילות״, ודאי שאיננה מהווה כתובת לנשים בזנות. המערכת הרפואית כאמור, אינה מטפלת בן והן מתות ממחלות שניתנות לריפוי.

התקשורת בדום שתיקה. המדיה נמנעת מלספר לנו על הקטינות שהסרסורים ממשיכים למכור והזנאים- לרכוש, על החד הוריות בזנות, מפרנסות בלעדיות את משפחתן שהגיעו עד פת לחם ופינוי דירה כשדלתות רבות נחסמות בפניהן. התקשורת לא מספרת לנו כשהן, הנשים בזנות, מוצאות מותן בחניונים, בספסלי רחוב, בידי זנאים או מהזנחה ותנאים קשים- כך שתוחלת החיים של אישה בזנות היא 40 שנים.

התקשורת גם לא מספרת לנו על הזנאי ששזור שתי וערב בכל שכבת אוכלוסין- מהצווארון הלבן, שבצמרת העסקית פוליטית ועד לשכירים זעירים. שזנאים רבים מאוד מנהלים חיי משפחה למופת- אבות ונשואים נורמטיביים למראית עין. ושזנאים רבים צובאים לפתחה של זו שמנסה להיחלץ בכוחות עצמה מפי התהום, ומחזירים אותה לזנות. לדוגמא הפסיכיאטר בקופת חולים שהציע למאושפזת שניסתה להימלט מהזנות באמצעות התאבדות- ״לשלם״ על הטיפול בגופה (הוא עדיין מועסק, גם אחרי שהתלוננה). או על זנאים שמתקשרים ומטרידים לעייפה נשים שצועדות צעדים מהוססים בעולם שמחוץ למעגל הזנות, מנסות להשתקם. זנאים ששזורים בחברה שלנו, המוגדרת נורמטיבית; שעטים על הקורבן בחושי ציד מפותחים, על מנת לערער את מעט הקרקע שהצליחה לעמוד עליה ובתקווה שתיפול לתהום הזנות באין מעצור.

הערב אנחנו נאספות לעמדת מחאה נגד הזנאים בתוכנו, במטרה להוקיע ולהקיא אותו מקרבנו, ומתוך נטילת עמדה חד משמעית וללא פשרות: הזנאות היא פשע, האישה בזנות היא קורבן שראויה לחמלה ולא לגינוי, והיא ראויה שנילחם עבורה. נלחם בשיטה שהפקירה אותה לידי הזנאי. אנחנו נלחם מלחמת חורמה לשינוי התודעה הציבורית שיצר הזנאי.

אנחנו נילחם למען אחיותנו הלכודות בתהום הזנות, ואלו של מחר. אנחנו נילחם מול משרד האוצר שממאן לתקצב סל שיקום לנשים בזנות שזעקתן אינה נשמעת. אנחנו נשמיע את זעקתן ואת זעקתנו שזו לא החברה שאנחנו מוכנות להמשיך ולגבות. הגברים מוזמנים לצאת להלחם איתנו.

ההפגנה תיערך היום, יום חמישי, ה- 22 לדצמבר, מחוץ למועדון הגוגו-גירלס, אלנבי 35, תל אביב. נקודת מפגש: קפה ביאליק הסמוך (אלנבי 39), בשעה 22:00.

*הכותבת היא מפעילת עמוד ‘הדיסקרטים‘ בפייסבוק, יחד עם לימור נחמיאס

אריאל לור היא מטפלת במגע ופעילה בלובי למיגור הזנות. במשך השנים, היא קיבלה אין ספור שיחות מגברים שמבקשים ממנה בנוסף לעיסוי, גם שירותי מין. “עברתי אבולוציה של תגובות”, היא מספרת, “בהתחלה הייתי עונה בנימוס, “אומרת לגברים שאני מצטערת אבל אני לא עושה את זה. אחר כך הייתי פשוט מנתקת למי שהיה מבקש ממני דבר כזה, עד שהבנתי שאני לא צריכה להתבייש, אלא הם צריכים. החלטתי לענות חזרה, להסביר להם שהם בעצם פונים לאישה ומציעים לקנות אותה”. כחלק מפרוקייט “באות לזנאים”, החליטה אריאל להקליט את השיחות שהיא מקבלת, והיא מפרסמת אותן – יחד עם סמסים שמבקשים ממנה את אותו דבר – בעמוד הפייסבוק When He Tries To Buy Me.

האזינו, כך נשמע גבר שמציע לאישה לשלם עבור שירותי מין:

תגובות

Send this to a friend