בעיריית תל אביב רוכבים על הולכי הרגל

איך יודעים שמהלך רגולטורי או "הסדרה" כלשהי מיטיבים קודם כל עם הצד המסחרי? כאשר לא שומעים אף קול צעקה או מחאה מצידם.

כזה הוא המהלך ל״הסדרת הכלים השיתופייים" – או פשוט: הקורקינטים – שעליו הכריזה עיריית תל אביב-יפו. לא בטוח שהציבור כולו שמע על ההסדרה הזו, אבל החברות שמפעילות את הכלים האלה ושהפעילו לוביסטים ויחצ״נים – כגון ״בירד״, ״ליים״, ״ליאו״ או ״ווינד״ – בוודאי מרוצות ממנה.

מדוע? כי במקום להגביל את מספר הכלים, שלא לומר להפחית את תפוצתם בעיר, קיבלה כל חברה אישור לשפוך אל הרחובות עד 2,500 כלים כל אחת. עד היום הוערך מספר הקורקינטים החשמליים השיתופיים בעיר בכ-3,000 עד 5,000 בסך הכל. עכשיו הוא יקפוץ ל-10,000 לכל הפחות, בברכת העירייה.

להגנתה, טוענת העירייה שמדובר רק במהלך זמני, ושהוא ייבחן בעוד כמה חודשים. כולם יודעים מה טבעם של מהלכים זמניים, ועד כמה קשה יהיה להתנער מיזם פרטי, אחרי שהכנסת אותך לעירך ברוחב לב.

מה עוד יקפוץ, כנראה? מספר הנפגעים. אין שבוע ללא דיווח חדשותי על עוד רוכב כלי חשמלי, שכמעט דרס או העיף ילד מהשביל. מי לא ראה שניים-שלושה נערים רוכבים על כלי כזה ביחד? אחד מאחורי השני, אחד על הכתפיים של השני, בלי קסדה, במהירות, חוצים את הכביש בטיסה. ואם לא ראיתם, חכו. החופש הגדול רק התחיל.

עלייה של 220% במספר הנפגעים

בשבוע שעבר פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על מעורבות אופניים חשמליים וקורקינטים בתאונות דרכים שאירעו אשתקד, ולפיהם 19 רוכבי אופניים חשמליים ורוכב קורקינט חשמלי אחד נהרגו במהלך השנה. מתחילת 2019 נהרגו כבר שישה רוכבים נוספים. מספר הנפגעים משימוש בכלים החשמליים מגיע לכ-2,000 בני אדם – עלייה של כ-5% לעומת 2017.

בנוסף, 137 בני אדם נפצעו באורח קשה  – עלייה של כ-10% בסוג הפציעות הזה. ואולםֿ, מדובר בנתונים חלקיים בלבד: כשבודקים עם חדרי המיון – מספר הנפגעים, בעיקר בקרב הולכי הרגל, גבוה יותר. חלק מהפציעות גם אינן מדווחות, למשל כאשר ילד מטופל בקופת החולים מבלי להגיע לחדר המיון.

לפי המרכז הלאומי לטראומה מכון גרטנר, בתוך שנה זינק מספר המאושפזים הישראלים מתאונות קורקינטים חשמליים מ-22 ל-70 בני אדם – עלייה של 220%. רוב הפגיעות הן פגיעות ראש. 95% מהנפגעים הם רוכבי הכלים, רק 5% הם הולכי רגל שנפגעו מהכלים. הדוגמה האחרונה התרחשה ביפו בסוף השבוע האחרון: שני נערים התנגשו זה בזה, אחד מהם חטף פגיעת ראש קשה ונזק מוחי. כך גם ברחוב לוינסקי בדרום תל אביב, כאשר גבר בן 30 פונה ל״איכילוב״ עם חבלת ראש. התאונות האלה הפכו כאמור לחלק מהשגרה בעיר.

כשבודקים עם חדרי המיון – מספר הנפגעים, בעיקר בקרב הולכי הרגל, גבוה יותר. חלק מהפציעות גם אינן מדווחות, למשל כאשר ילד מטופל בקופת החולים מבלי להגיע למיון

ומה עושה העירייה בתגובה? נכון, היא מוסיפה עוד כלים לשמחתן של חברות ההשכרה. והיא עושה עוד משהו בדרך, לשמחתן: מקלה בדרישות. מיטל להבי, מחזיקת תיק התחבורה וסגנית ראש העירייה, טוענת שאין צורך בלוחית זיהוי, כי החברות יוכלו לאתר את הפוגעים. היא מעבירה את האחריות אל המפעילים, כמו שהיא עושה בנוגע לחבישת קסדה.

זה לא יקרה. אף משתמש מזדמן לא יקח עימו קסדה. אכיפה? פקחים? שוטרי תנועה? אל תבנו על זה. המדרכות וכבישי תל אביב רבתי הפכו לשדה קטל, מערב פרוע של יזמים פרטיים עם מגבלות מינימליות.

מזהם מסוג חדש

צריך להתייחס לשיטפון המוטורי והמסוכן שניתך על רחובות תל אביב-יפו, בברכת העירייה, כאל מזהם מסוג חדש. מזהם כמו אגזוזי המכוניות, הזבל ברחובות והאוויר המפויח שאנו נושמים. הכלים האלה מזהמים את המרחב הציבורי והופך כל יציאה אליו לסכנה. האם רון חולדאי היה מפזר אלפי רכבי ״אוטו תל״ ומאפשר לכל אחד לעלות עליו, מילדים ועד קשישים, גם אם אין להם רישיון בכיס? כנראה שלא. אבל עם הקורקינטים, למה לא? קסדה? שבילים מיועדים? אפשרות לסמן, לקנוס או לגבול נהגים מועדים? שכחו מזה.

עכשיו, לא נהיה לודיטים לחלוטין. ברור שלכלים האלו יש יתרון ממשי ורצוי בעיר פקוקה ותקועה תחבורתית כמו תל אביב. ברור שהם שיפרו את איכות חייהם של אלפי אנשים, שמגיעים במהירות למחוז חפצם, בדיוק כמו שהמכונית שיפרה את חייהם של מיליונים שעד אז הכירו רק כרכרות עם סוסים. אבל אם לכלי רכב הקצו כבישים ורמזורים, לקורקינטים החשמליים הקצו קרוב לאפס תשתית מיוחדת.

אילו הכנסתם ההמונית היתה מלווה בהטלת היטל גודש כדי להפחית את פקקי המכוניות בעיר – מה שמדברים עליו כבר שנים, תוך הורדת הכלים השיתופיים לכביש – אז מילא. אבל העירייה הנוכחית בשיתוף פעולה עם החברות הפרטיות מנסות להרוויח מכל העולמות: עוד כלים, עוד רווחים, ושהולכי הרגל יילכו לעזאזל.

לא נהיה לודיטים לחלוטין. ברור שלכלים האלו יש יתרון ממשי ושהם שיפרו את איכות חייהם של אלפי אנשים. אבל אם לכלי רכב הקצו כבישים ורמזורים, לקורקינטים הקצו קרוב לאפס תשתית מיוחדת

חולדאי ולהבי לא מסונכרנים עם מה שקורה בעולם. בערים רבות, גם גדולות יותר מתל אביב-יפו, הבינו את גודל הסכנה של הכלים החשמליים ואת חוסר האפשרות לשלב אותם באופן מאסיבי, ללא תשתיות הולמות, וצימצמו את פוטנציאל הנזק. בקומה ה-12 של בניין העירייה לא רואים תושבים. רואים הכנסות.

זה לא רק סיפור על קורקינטים, אלא דוגמה קטלנית לאופן שבו גורם פרטי חודר בקלילות למרחב הציבורי ומשתלט עליו, בהגבלות מזעריות בלבד. לא רק שהוא לא נבלם – הוא מקבל את ברכת הדרך מראש העירייה. התושבים יכולים להפגין ברחבת הכניסה עד מחר, אבל אף אחד לא ישמע אותם באקווריום של ישיבת המועצה בקומה ה-12.

סטנדאפיסט מוצלח היה עושה על זה כבר מערכון מושחז ומצולם, רק שהוא עבר להתגורר באותו אקווריום.