בשעה זו מתכנסת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כדי להכריע בדבר זהות נציג הלשכה בוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה. היועמ"ש הנוכחי, אביחי מנדלבליט, צפוי לסיים את תפקידו בינואר 2022. שני עורכי דין מתמודדים על התפקיד: עורכת הדין תמי אולמן, יו"ר מחוז חיפה בלשכה ועורך הדין ערן בן ארי, היועץ המשפטי של תנועת אם תרצו.
על פי הערכות, מי שצפויה להיבחר היא אולמן, הנציגה שבה תומך יו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי, שכן לחימי יש רוב במועצה הארצית. בן ארי, לעומתה, נהנה מתמיכת האופוזיציה של חימי, שכוללת בין היתר את ראש הלשכה לשעבר דורון ברזילי; עורך הדין ציון אמיר, שהתמודד מול חימי בעבר על ראשות הלשכה; ועורכי הדין רועי אברהמוביץ' ורועי ביטון, ממקורביו של יו"ר הלשכה לשעבר, אפי נוה, המואשם בפלילים. שניהם שומרים איתו על קשר קרוב עד היום. על פי גורמים שונים בלשכה, נוה מעורב בנעשה ויש הטוענים שהוא מתכנן להתמודד בבחירות הבאות לראשות לשכת עורכי הדין.
המחנות שהתגבשו בלשכה מעניינים, לנוכח העובדה שהיריבים המרים דורון ברזילי ואפי נוה מוצאים עצמם כעת בצדו האחד של המתרס מול חימי. נוה עשה הכל על מנת שחימי יבחר לתפקיד. מי שסייע לו בכך הוא אברהמוביץ', שבתחילת הדרך ניהל את מטה הבחירות של חימי ואף קיבל ממנו שכר גבוה על כך.
"אמירה לא טובה"
אולמן, עורכת דין פלילית, היא עסקנית ותיקה בלשכה. מאז 2014 היא מכהנת כיו"ר ועד מחוז חיפה, ובשנים האחרונות התחזק כוחה בלשכה בפרט ובמערכת המשפט בכלל.
בינואר פרסם העיתונאי גור מגידו בדה מרקר, כי ממלא מקום פרקליט המדינה עמית איסמן, פעל כדי לגרום לשוטר להתנצל בפניה של אולמן, לאחר שזו סברה שהשוטר העליב אותה כשתשאלה אותו בבית המשפט. מגידו הוסיף כי הפנייה לשוטר הגיעה כמה ימים לפני שאולמן שיגרה מכתב המלצה על איסמן לוועדת האיתור שדנה במינוי שלו לתפקיד פרקליט המדינה.
אולמן ובן ארי, בוועדה היום | צילום: שרון שפורר
אולמן לא הסתפקה רק במכתב. היא גם יצאה להגנת איסמן, כאשר נשמעה ביקורות על עצם המועמדות שלו ועל מינויו לתפקיד, למרות תלונות שהוגשו נגדו על הטרדות מיניות. נשים שעבדו תחתיו במשרד המשפטים טענו כי הטריד אותן מינית באמירות בעייתיות במסגרת העבודה. איסמן נחקר, והחקירה נסגרה עם הערה בתיקו האישי.
אולמן יצאה למסע יחסי ציבור לאיסמן בכלי התקשורת ואמרה בין היתר תחת כל עץ רענן כי: "על אמירה לא טובה לא הורסים קריירה", וכי איסמן הוא "בחירה מוצלחת מאוד", "מקצוען", "איש ראוי שיודע את העבודה" וכן "מנהיג ומפקד שיודע להנחות".
התבטאות בעייתית אחרת של אולמן היתה ב-2017 בכנס לשכת עורכי הדין שעסק ב"תלונות שווא". בכנס – שבו נכח איסמן, שבאותה תקופה נחקר על אמירותיו – אמרה: "חשבתי על הספורט הלאומי במדינת ישראל, כאשר נשים קמות בבוקר ומחליטות לומר דברים נגד אותם מטרידים שהטרידו אותן לפני 30 ו-40 שנה, לפעמים גם 15 שנה… אני מוטרדת מהעובדה שבכיכר העיר תולים אנשים, עושים להם שיימינג וגורמים להם לאבד צלם אנוש… לך תוכיח… לאחר שאומרים שלפני 30 שנה, עשית משהו לאיזו מישהו בקרן רחוב… אם יש לך סכסוך עם מישהו, הוא יכול לסגור איתך חשבון, ולכן אני מוטרדת".
אולמן: "חשבתי על הספורט הלאומי במדינת ישראל, כאשר נשים קמות בבוקר ומחליטות לומר דברים נגד אותם מטרידים שהטרידו אותן לפני 30 ו-40 שנה"
בתפקידו כפרקליט המדינה, עשוי איסמן להיות בעל השפעה גדולה על תיקים שבהם מייצגת אולמן לקוחות החשודים בפלילים.
ב-2017 התלוננה אולמן על שופט בית המשפט המחוזי רון סוקל, שלטענתה הפעיל עלה לחצים כדי שתתמוך במסגרת תפקידה בלשכה במינויו לשופט בעליון ולנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה.
שופטי העליון תמכו במינוי של סוקול, קרוב משפחתו של שופט העליון בדימוס תאודור אור. מולם ניצבו שרת המשפטים דאז איילת שקד ולשכת עורכי הדין בראשות אפי נוה, שתמכו בשופט רון שפירא למחוזי וביוסף אלרון לעליון. אולמן, שתמכה בשפירא ובאלרון, התלוננה על סוקול אצל נוה, ששיגר את התלונה לחברת הוועדה, נשיאת העליון בדימוס מרים נאור ולשרת המשפטים. סוקול טען שמעולם לא הפעיל לחצים, אך לא מונה לתפקיד. אולמן, שטענה נגדו דברים חמורים, לא הגישה תלונה רשמית לנציבות הביקורת על השופטים, והתלונה התאיידה לה.
אנטי אקטיביזם שיפוטי
עורך הדין ערן בן ארי, המתמודד מול אולמן, הוא בעל משרד עורכי דין, שמשמש בין היתר כיועץ המשפטי של תנועת הימין אם תרצו ו"מומחה לדיני מקרקעין ביהודה ושומרון".
בן ארי החל לעסוק בעריכת דין ב-2009, אחרי שנים של עבודה בשירות המדינה, בין היתר כפרקליט במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. הוא היה עוזר היועץ המשפטי למערכת הביטחון ואחראי על תחום יהודה ושומרון, ושימש מזכיר הוועדה בראשות השופט אדמונד לוי לבחינת מעמד הבנייה ביהודה ושומרון. הוא א, היה מועמד לתפקיד המשנה ליועמ"ש במקום דינה זילבר.
מלבד העבודה כשותף במשרד "בן ארי מרנס תכלת" בירושלים, בן ארי מכהן מהקדנציה האחרונה כחבר המועצה הארצית בלשכת עורכי הדין, שבה הוא פעיל מ-2011. הוא גם חבר הוועד המנהל של המרכז להגנת עתיקות ישראל וחבר בוועד המנהל של עמותת "שוועת עניים". במסגרת אם תרצו הוא פועל להריסת בתי מחבלים, לזירוז הפינוי של חאן אל אחמר, ונגד אקטיביזם שיפוטי, כמובן.
ללשכת עורכי הדין יש נציג אחד בוועדת האיתור ליועץ המשפטי לממשלה, הכוללת ארבעה חברים. הוועדה ממליצה על המועמד המתאים, והמלצתה מובאת לאישור הממשלה. הנציגות של הלשכה בוועדה מעוגנת סטטורית. אותו חוק ישן מקנה לה נציגויות גם בוועדה למינוי שופטים צבאיים, מינוי דיינים והוועדה למינוי שופטים. מדובר בכח אדיר שיש ללשכת עורכי הדין במערכת המשפט, ובעיקר לבכירים שלה המקורבים לצלחת.
לא פעם עוסקים בכירי הלשכה במינויים של בעלי התפקידים הרגישים ביותר. אותם שופטים, שופטים צבאיים, דיינים והיועץ המשפטי לממשלה – יכולים לפגוש בבכירי הלשכה שבחרו בהם, בזמן שיעמדו בפניהם עם תיקים שבהם הם מייצגים ויבקשו את החלטותיהם.
לחימי יש אמנם רוב במועצה הארצית, אבל הישיבה צפויה להיות סוערת. מלבד הדיון במינוי הנציג לוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה, צפויה המועצה הארצית של הלשכה לדון היום גם בתקציב הלשכה השנתי.
