הבוקר, ברקע הדיווחים על מחסור חמור באמצעי לחימה ובעיות ארגוניות קשות של הצבא, צייץ אמרי לוי סדן, חייל מילואים שחבר לגדוד שלו ביקורת חריפה. "הוקפצנו בוואטסאפ. גדוד שלם הגיע בטרמפים. רכבים פרטיים מובילים חיילים מנקודה לנקודה", כתב. "נמצאים בגזרה בצפון. אין אוכל ראוי לשמו. אין גם אספקת מים קבועה. רוב הזמן רובצים חסרי מעש בשטחי כינוס. אין גם נשקים. ארגון לקוי. הכל כפי שהיה תמיד. ציוד חסר, נגמשי סג'עיה״.
על פי סדן "אף אחד לא יודע מה קורה אין שקיפות, ואין בהירות. אין גישה לחשמל אז מאות אבות, בנים והורים חיים על אדי מטענים ניידים. איש לא נותן דעתו על זה שצריך לעדכן משפחות ולהתעדכן. כל ניסיון לתהות על ההתנהלות נתקל בתשובות מזוגגות ואדישות קהה".
חיילי מילואים נוספים, שהוקפצו מהרגע להרגע בדרום ובצפון, מדווחים על מחסור חמור בציוד בסיסי וקוראים לעזרה וגיוס תרומות מהציבור לפני שהם יוצאים לפעילות מבצעית. מדובר על מחסור בציוד לחימה, אמצעי מיגון כמו אפודים וקסדות, פנסים ולדרמנים. חלקם אף מדווחים על מחסור במים ובמזון.
מילואימניקים ששוחחו עם "המקום הכי חם" סיפרו כי הם רגע לפני פעולה צבאית מסוכנת וגילו מצוקה גדולה. לדבריהם, צה"ל מנסה לאלתר פתרונות אבל מה שסופק עד כה היה דל ומיושן. אריה פרידסון, לוחם לשעבר בפלוגת הפלחה"ן סיפר כי כשביקש להתנדב למילואים ולהצטרף לפלוגה שלו בעזה, נאמר לו שאין טעם שיבוא כי "נגמר הציוד והנשקים".
המילואימניקים מבקשים את עזרת הציבור ויוזמות אזרחיות רבות מתארגנות כעת למלא את החלל ולספק למילואימניקים את הציוד בכל רחבי הארץ.
ביקורת דומה נשמעה גם במהלך מלחמת לבנון השנייה, אז התגלו חוסרים בציוד בסיסי של חיילי המילואים, כמו שכפ"צים, קסדות, תחמושת, אמצעי קשר וציוד בסיסי נוסף. בעקבות הביקורת אז, צה"ל הציג תוכנית לפיה לכל מפקד גדוד במילואים יהיה נגד שיעסוק אך ורק באספקה שוטפת של מחסני החירום, כך שלא יווצרו חוסרים כלשהם. התוכנית כנראה לא יושמה.
דובר צה"ל בחר לא להתייחס לטענות.
