דובר צה״ל טען בהצהרתו הבוקר שהאסון שבו נהרגו 21 חיילי מילואים במחנה הפליטים אלמוע'אזי אירע בעת שהיו ״במשימת פיצוץ מבנים באזור החיץ הסמוך לגדר״, במטרה ״להשמיד תשתיות טרור״. אלא שעל פי מקורות ביחידות מילואים שונות, שנאספו לאורך השבועות האחרונים, צה״ל מבצע הרס שיטתי ומוחלט של כלל המבנים הסמוכים לגדר במרחק קילומטר לעומק הרצועה, מבלי שהופללו כתשתיות טרור, לא מודיעינית ולא על ידי חיילים בשטח – וזאת במטרה לייצר רצועת ביטחון שאין בה נפש חיה, בניגוד לדין הבינלאומי.
לפי עדויות של חיילי מילואים שהגיעו לידי המקום הכי חם, הצבא חילק את מרחב הגבול מהים בצפון, ליד חוף זיקים, ועד גבול מצרים בדרום – למקטעים, פוליגונים. אורכו של כל מקטע כמה מאות מטרים ורוחבו קילומטר. בכל פוליגון המטרה היא להביא להשמדה של מאה אחוז מהמבנים, מחממות ועד בתים, ללא קשר לפעילות טרור שהיתה או לא היתה בהם. הצבא מנהל רישום של כמה מבנים נהרסו בכל מקטע.
על פי מקורות בצבא נדרשים 10.5 מוקשים בממוצע לפיצוץ מבנה אחד, כ-150 ק"ג חומר נפץ, אל מול 1-2 טון חומר נפץ בחימוש אווירי. אותם מקורות מדווחים כי החימוש הקרקעי מעיד על מקצועיות גבוהה של הכוחות בהפעלת חבלה והדגישו את החיסכון הכלכלי.
על פי העדויות שבידינו, החיילים דיווחו על אחוזי ההשמדה של המבנים בכל תא שטח, כאשר בפוליגונים מסויימים בוצעה השמדה של 100 אחוז, אחרים בטווח של 75-90 אחוז. ההרס כולל גם מבני ציבור בהם מסגדים, מרפאות ובתי ספר. המבנים היחידים שפטורים מהרס הם מוסדות של אונר"א ומבנים שתרם האיחוד האירופי, כמו מאגרי מים.
המבנים היחידים שפטורים מהרס הם מוסדות של אונר"א ומבנים שתרם האיחוד האירופי, כמו מאגרי מים
במקרים מסוימים מפוצץ הצבא עשרות מבנים בדבוקה אחת, דבר שבוודאות אינו מאפשר "להפליל" אותם באופן פרטני. גם בית שאינו מופלל ייהרס כשיפוצצו בסמוך לו כמויות כל כך גדולות של חומרי נפץ.
על פי מקורות בצבא, השמדת המבנים הלא מופללים ויצירת אזור החיץ בוצעה באופן זהה בשכונות צפון הרצועה. ההשמדה בשכונות בית חאנון, פאתי בית לאעייה ושכונת שג׳עייה הנמצאת במזרח העיר עזה החלה כבר בתחילת דצמבר, בשבועות הראשונים לתמרון הקרקעי ובחסותו.
הרס בחסות הלחימה
באמצע דצמבר 2023 דרש דובר צה"ל מתושבי שכונת אל-בורייג' להתפנות ממנו ולאחר מספר ימים נכנסה אוגדה 36 ללחימה במקום. בשכונה פעלה חטיבת המרכז של חמאס, ומספר שבועות לפני כן חוסל בה מפקד החטיבה. גם בשכונה הזו, בחסות הלחימה החלו חיילי צה״ל לבצע הרס שיטתי של מבנים בפאתיה על ידי כוחות רגליים ולא אוויריים, ובלי שהבתים הופללו. בסוף דצמבר החלה הריסת הבתים גם בדרום הרצועה, בשכונות ח׳ירבת אח׳יזעה ובשכונה הסמוכה איבסאן אל ג׳דידה.
שיטת הפעולה הצה״לית של חלוקה של שטח לפוליגונים בהם חיילי חי״ר והנדסה משמידים את כלל המבנים, ובכללם גם מבנים חקלאיים, תעשייה, חממות וכמובן מבני מגורים ומבני ציבור – בוצעה לכל אורך הגבול, גם בשאר הערים והשכונות של רצועת עזה, זאת במטרה לייצר רצועת ביטחון שתרחיק את הגבול מיישובי העוטף קילומטר עד קילומטר וחצי לעומק הרצועה.
שכונת חירבת אח׳יזעה ממוקמת מול קיבוץ ניר עוז, ובתיה הם הסמוכים ביותר מבין שכונות וערי הרצועה לגבול עם ישראל. ההרס בה החל מספר ימים לפני מבצע ״עוז וניר״, שעליו הכריז צה״ל ב-27 בדצמבר. מטרתו, על פי דובר צה״ל, הייתה להשמיד תשתיות טרור בשכונה העזתית שבתיה הם הסמוכים ביותר לגבול וממנה יצאו המחבלים והאזרחים האחראים לטבח בקיבוץ ניר עוז.
מתחקיר המקום הכי חם עולה כי צה״ל חילק את השטח הסמוך לגבול במרחק של קילומטר לעומק השכונה לשלושה תאי שטח קטנים ובהם התבצע הרס טוטאלי של כל המבנים, כולל חממות, מבנים חקלאיים ומבנים ארעיים. מדובר גם בבתים שלא "הופללו", כלומר אין טענה שהתבצעה בהם פעילות מחבלים מכל סוג שהוא, והדבר לא התבצע בעקבות פעילות מבצעית אלא בזמן השכונה ריקה לחלוטין ובמטרה להביא להשמדת המבנים באופן יזום – על ידי הנחת מוקשים, שימוש בדחפורים וירי ארטילרי.
על פי סעיף 48 לפרוטוקול הראשון לאמנות ג׳נבה, המהווה את המסמך החשוב והמרכזי במשפט הבינלאומי לדיני מלחמה, על ישראל חלה חובה לפגוע ביעדים צבאיים בלבד ולהבחין בין אוכלוסיה אזרחית ללוחמי אויב, וכן ״בין אובייקטים אזרחיים לבין מטרות צבאיות״.
על פי הסעיף שכותרתו ״כלל יסוד״, כל מטרה שיש לה שימוש צבאי, ואפילו אם יש בה שימוש מעורב צבאי ואזרחי, היא מטרה לגיטימית, בכפוף לעיקרון המידתיות בדין הבינלאומי. לכן מותר, למשל, לתקוף מבנים בעלי שימוש אזרחי שישמשו את החמאס למחסני נשק, בכפוף לכך כי קיימות ראיות כי אכן כך נעשה. באותה מידה מותר לתקוף מקום פולחן, בית חולים או גן ילדים אם קיימות הוכחות כי במבנה נעשה שימוש צבאי, וכי השמדתו תביא ליתרון צבאי מובהק לכוח התוקף.
גם בצה״ל מכירים היטב את הסעיף ואכן מתחילת המלחמה יחידת דובר צה״ל מנהלת באופן שיטתי תיעוד והפצה של מבנים אזרחיים שנעשה בהם שימוש צבאי לצרכי טרור.
מתחילת המלחמה יחידת דובר צה״ל מנהלת באופן שיטתי תיעוד והפצה של מבנים אזרחיים שנעשה בהם שימוש צבאי לצרכי טרור
התיעוד נעשה על ידי צלמים צבאיים והפצה תקשורתית בהודעות דו״צ, וכן באמצעות הכנסה של עיתונאים וכתבים, ישראלים וזרים, לאזורי הלחימה בשטח הרצועה שתיעדו ושידרו מתוך מחסני נשק ותשתיות טרור בבתי חולים, גני ילדים ומטרות אזרחיות נוספות.
הממצאים שעלו בתחקיר המקום הכי חם מוכיחים כי ההשמדה השיטתית של המבנים האזרחיים לכל אורך הגבול ובעומק קילומטר לעומק הרצועה – תוך סיכון אדיר לכוחות הרגליים של צה״ל, לא נעשתה בעקבות הפללה של המבנים כתשתיות צבאיות.
מי שמתעסק בחומרי נפץ
אסון קריסת המבנים בשכונת אלמוע'אזי, הנמצאת במרכז רצועת עזה, התרחש בעת שכוחות צה״ל – חיילי חי"ר וכוחות רגליים נוספים – הגיעו למלכד ולהשמיד עשרה מבנים הנמצאים במרחק 600 מטרים מהגבול (על פי דובר צה"ל), באמצעות מוקשים וחומרי נפץ. מחבלי חמאס ירו טיל נ״ט על אחד המבנים שחיילי חטיבת המילואים של בה״ד 1 מילכדו לצורך יצירת רצועת הביטחון. המבנה הממולכד ומבנה סמוך לו קרסו על החיילים והביאו למותם של 21 מהם.
מדובר באסון השני במלחמה הנוכחית בו נהרגים חיילים רבים בעת פעילות הקשורה בהשמדת מבנים המונית באמצעות חומרי נפץ ישראליים שמובלים לרצועה בכמויות עתק. בפעם הקודמת נהרגו ששה חיילי הנדסה ונפצעו עשרות, ביניהם הזמר עידן עמדי, כאשר טיל נ״ט פגע במשאית שהובילה חיילי הנדסה וכמות גדולה של חומרי נפץ של צה״ל.
לצורך פרויקט שיטוח הקילומטר הכניסו כוחות מילואים את חומרי הנפץ מידי יום בכמויות גדולות במיוחד, למעלה מ-3,000 מוקשים בשבוע הראשון למבצע, וזאת לשכונת ח׳ירבת אחיזעה בלבד. הכמויות היו גדולות עד כדי כך שהיו ימים בהם נוצר מחסור נדיר באמצעים הדרושים לפיצוץ בתים.
השמדה של מבנה אחד דורשת כעשרה מוקשים. הכמויות היו גדולות עד כדי כך שהיו ימים שבהם נוצר מחסור נדיר באמצעים הדרושים לפיצוץ בתים
דובר צה״ל, תא״ל דניאל הגרי, הקפיד לחזור בהצהרתו הבוקר על הטענה שמלכוד המבנים בהם נהרגו חיילי צה״ל נעשה לשם השמדת "תשתיות טרור", בכל משפט שאמר. את הנרטיב הזה, כמו אחרים, מקפידים להדהד הכתבים הצבאיים, וודאי שלא לאתגר אותו או לבקש הוכחות.
לטענת חיילים בשטח, היום שאחרי הלחימה כבר כאן. כיום לא מתבצעת כיום כלל לחימה בצפון הרצועה (היא מתבצעת כרגע רק בחאן יונס שבדרום), למעט פרויקט השמדת המבנים. החטיבות הסדירות יצאו כולן ונותרו שם כוחות מילואים מעטים, עם משימות לא ברורות ומורל שמידרדר במהירות. "לא משחררים אנשים לחופשות מחשש שהם לא יחזרו", טען באוזנינו חייל מילואים.