יותר משליש מהשופטים והרשמים שנבחרו החודש בוועדה לבחירת שופטים לשיפוט בבתי משפט השלום – נכשלו בקורס המיון, כך עולה מנתונים שהגיעו לידי המקום הכי חם. עוד נודע כי מדובר בעלייה לעומת החלטת הוועדה הקודמת מינואר, שבה מספר המועמדים שלא עברו את הקורס ונבחרו לשיפוט עמד על 20 אחוז.  

בישיבת הוועדה האחרונה, שהתכנסה לפני שבועיים בראשות שר המשפטים גדעון סער, מונו בסך הכל 56 עורכי דין ורשמים לכהונה כשופטים בבתי משפט שלום, לרבות בבתי המשפט למשפחה (שופטי תעבורה לא נכללו בנתונים שהגיעו לידינו). כולם, מלבד שופט צבאי אחד, עברו קורס מיון בן שלושה ימים לפני הגיעם לוועדה, כפי שעוברים כל המועמדים למשרת שיפוט. 20 מ-55 השופטים שנבחרו, נכשלו בקורס. כלומר, קיבלו ציון נמוך מ-7 (בדירוג שבין 1-10). 

ציון 7 ומעלה משמעותו ציון עובר וכל ציון מתחת לזה משמעותו ציון נכשל. אחד המועמדים שמונה לשופט השלום קיבל ציון נמוך במיוחד – 4. מועמד אחר נאלץ לעבור את הקורס פעמיים: בפעם הראשונה נכשל כישלון חרוץ וקיבל את הציון 3, רק בפעם השנייה הוא עבר. 

השימוש במילה קורס יכול להטעות. מדובר במרכז הערכה (קורס מועמדים לשפיטה מטעם המכון להשתלמות שופטים) בן שלושה ימים שמועמדים לשיפוט עוברים בתנאי פנימייה, ובו בוחנים את הכישורים שלהם. את הקורס מנחים שלושה שופטים מבתי משפט העליון והמחוזי. לבקשת לשכת עורכי הדין הצטרף לפני מספר שנים גם נציג הלשכה למרכז ההערכה.

הליך סינון מועמדים לשיפוט כולל בשלב ראשון הזמנה לראיון בפני ועדת משנה של הוועדה לבחירת שופטים (שמורכבת משופט, פוליטיקאי ונציג לשכה). אם הוא עובר את המשוכה הזאת, הוא נשלח לקורס. אחרי הקורס, המועמד חוזר לוועדת משנה שמחליטה האם להכניס אותו למאגר המועמדים לשיפוט או לא, בין היתר בהתאם לתוצאות הקורס, להמלצות והתרשמות אישית מהמועמד בראיון שנערך עמו. אם הוא עובר, הוא נכנס למאגר המועמדים ועולה לדיון בוועדה המלאה והקובעת.

שופטים שבוחרים את עצמם 

במסגרת חקירת פרשת אפי נוה התגלה כי אתי כרייף נבחרה לשיפוט למרות שנכשלה בקורס. חברי הוועדה לבחירת שופטים חזרו ואמרו בחקירותיהם במשטרה כי הציון בקורס הוא רק אחד מבין השיקולים שנשקלים כשדנים בהתאמתו של מועמד לתפקיד. נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה, עו"ד אילנה סקר, אמרה אז בין היתר: "אני סברתי שהקורס הוא פקטור חשוב, אבל יש עוד פקטורים חשובים ובגלל זה אני גם העברתי הצעה שייכנס נציג לשכת עורכי הדין שיהיה חלק ממנחי הקורס, שעד אותו הזמן היה מורכב רק שופטים. ההצעה שלי התקבלה. אני סברתי שהקורס לא יכול להיות פקטור יחיד ובלעדי".

כרייף, שקיבלה את הציון 4.5, תוארה במשוב של הקורס: "המועמדת ערכית, מאופקת בהתנהגותה, אך כישוריה אינם מתאימים למשרת שיפוט". בטופס סיכום של ועדת המשנה של הוועדה לבחירת שופטים, שבה היו חברים שופט העליון לשעבר אליקים רובינשטיין, חברת הכנסת נורית קורן ואילנה סקר, הוחלט בדעת רוב להעביר אותה למאגר המועמדים לשיפוט, בניגוד לעמדת רובינשטיין שסבר שיש לשקול את מועמדותה בעוד שנתיים. כשעלתה לדיון בהרכב המלא של הוועדה לבחירת שופטים, נבחרה ברוב של שמונה מול אחד. 

שרת המשפטים דאז איילת שקד הודתה בחקירה כי הציון של כרייף "נמוך ממש", וכי מינויים כאלה היו חריגים במיעוטם. "היינו מקדמים גם כאלו שנכשלו בקורס", אמרה. "משתדלים שלא, אבל תמיד היו כאלה שקידמנו בכל וועדה, גם אחד שנכשל או שניים. הקורס הוא אינדיקציה טובה, אבל לא מוחלטת… אסור שהקורס יהיה קריטריון מוחלט. הוא לא בחוק, הוא תוספת שהשופטים עשו בשנות ה-90-80, וחשוב שהכלי יהיה ממיין ולא מחייב". שקד הוסיפה כי פעמים רבות מי שהיה מבקש להעביר מועמדים שלא עברו את הקורס, היו דווקא נציגי לשכת עורכי הדין וחברת הכנסת קורן. 

בעדותו במשטרה, אמר אלון דביר, ששימש כיועץ של השרה שקד, שהיה לוקח את הקורס בערבון מוגבל. לדבריו, מול הציון הנמוך עומדים המלצות משופטים או מבכירים במשטרה וחוות דעת חיוביות אחרות. 

בשנים האחרונות יוצאים קולות מהימין נגד המשקל שניתן לקורס בהערכה של מועמד לשיפוט, בין היתר בטענה שהחובה לעבור קורס לא קבועה באף נוהל או חוק וכי מי שמעריך את המועמדים לשיפוט הם שופטים (שאינם חברים בוועדה), ולכן עולה שוב הטענה כי מדובר בהליך עוקף ועדה, שבו לשופטים יש כוח מוגבר בשלבי הסינון ומדובר למעשה בשופטים שבוחרים את עצמם.