החיבוק לכהנא ייגמר בגל אלימות נגד ערבים

השיח הגזעני שאימץ לעצמו ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי אזרחי המדינה הערבים, לצד החקיקה המפלה ששיאה חוק הלאום וגל הריסת הבתים – תוביל לאלימות ודיכוי כלפי האזרחים הערבים. מציאות מדינת האפרטהייד שנכפית על כולנו כיום היא עוד צעד בכיוון של מדינה דו לאומית.

לצד הכיבוש של השטחים ומאמצי הסיפוח של ירושלים המזרחית וההתנחלויות והסגר על עזה מוביל ראש הממשלה מדיניות אלימה כלפי עצם האזרחות של הפלסטינים אזרחי ישראל. זה החל בחוק האזרחות, כהוראת שעה משנת 2003, ונמשך בתיקון חוק התכנון והבניה והשיא היה חוק הלאום ובהצהרות ראש הממשלה שלערבים "יש 22 מדינות". תחושת הזרות שמנסות ממשלות ישראל להשרות על אזרחי המדינה הערבים יצרו כבר שתי מדינות בתוך גבולות 1967.

במדינה אחת גרים בכפרים לא מוכרים בנגב, עובדים במשכורות נמוכות יותר, ולומדים במוסדות להשכלה גבוהה בשטחים. במדינה הערבית שבתוך מדינת ישראל הנשק הלא חוקי מגיע ממשתפי פעולה, מחיילים ושוטרים שמשרתים את מדיניות הכיבוש הישראלית בשטחים. צעירים רבים הפכו לחיילים בשירות משפחות הפשע ששולטות בשוק שחור של הלוואות בהיעדר מערכת בנקאית טובה.

אנשים שיש להם קרובי משפחה פליטים בעזה, בבאקה אלשרקיה וברטעה ובלבנון צריכים להשתלב בכלכלה ובתעשיה הישראלית שמנצלת ומפלה אותם. האנשים האלה, שחוזרים הביתה מדי יום ולפעמים מדי שבוע או חודש, רואים כיצד הם בונים את המדינה ומטפלים בזקנים היהודים בבתי החולים ובבתי האבות, אך חוזרים ליישובים שלהם ומנסים לבנות בתים וחיים ללא שירותים.

כחלון נכשל כשר אוצר לפתור את מצוקת הדיור של אזרחי המדינה בכלל, הוא שותף של נתניהו בחוק הלאום וביצירת עוינות בין שתי קבוצות האוכלוסיה. הבריחה של מעמד הביניים הערבי ממצוקת הדיור והשירותים בישובים הערבים מייצרת מתח כלכלי וגורמת לעליית מחירים ביישובים המעורבים. נצרת עלית, כרמיאל, חיפה, חריש וחיפה הפכו לערים מעורבות.

מצוקת הדיור והתעסוקה, שתגבר עם גל הריסת הבתים ביישובים הערבים, לרבות ביישובי הכפרים הלא מוכרים, תביא לפיצוץ חברתי קשה. גל הריסת הבתים ומצוקת התעסוקה של נשים וצעירים ערבים תוביל למשבר. האפליה הכלכלית, שכוללת מצוקת דיור ותכנון ובניה תתפוצץ במידה והקדנציה הזאת תתבסס על מפלגות הימין הקיצוני. במציאות הזאת, ברור כי האלימות כלפי אזרחי המדינה הפלסטינים סופה להיתקל באלימות שכנגד.  

אלטרנטיבה לשיח ההפרדה

למציאות הזאת תורם ראש הממשלה לא רק במדיניות, אלא בחקיקה והצהרות שלא מביישות את כהנא. הכרה פלסטינית בצורך של היהודים בהגדרה עצמית, לא הספיקה לנתניהו וממשלתו. התפקיד שלנו יהיה למנוע את גל האלימות שמכין נתניהו וחבורת הימין שמקיפה אותו – ולהתמודד עם חזון חדש לשלום בין שני העמים.

מפלת "אוסלו" שהחלה באירועי אוקטובר 2000 מחייבת את הפלסטינים אזרחי ישראל להציג חזון אלטרנטריבי לפתרון שתי המדינות שנכשל. הפלסטינים אזרחי ישראל שיכולים לחיות במדינה אחת, למרות שהם עדיין תומכים בפתרון שתי המדינות, יצטרכו להציע חזון חדש שניתן להגדיר אותו כעת "שתי מדינות פלוס" שיעניק גם זכויות פוליטיות, תרבותיות לפלסטינים אזרחי ישראל.

לאחר הבחירות, הנושא הלאומי, הכלכלי ומצוקת הדיור יחייבו את מנהיגי הציבור הערבי להוביל מאבקים חברתיים, שחלק מהם יעניינו גם את הציבור היהודי. הערבים יצטרכו להציג אלטרנטיבה לשיח ההפרדה, ההסתה, האפליה, הגדרות והניצול החברתי כלכלי. החזון של מדינה פתוחה שתשלב את היהודים במזרח התיכון, מדינה רב תרבותית, שבה צדק חברתי יהיה נחלתם של כל אזרחי המדינה, יחייב את אזרחי המדינה הפלסטינים לצאת מעמדת ההמתנה לפתרון בינלאומי לסכסוך להובלה של חזון חדש ואלטרנטיבי.

זכות ההגדרה העצמית של שני העמים במדינות לאום תאותגר במידה והאלימות הממשלתית תגבר על ידי ממשלת הימין הקיצוני. כיבוש, חקיקה מפלה, הסתה גזענית, הריסת בתים, אפליה כלכלית חברתית הם מתכון בטוח למשבר נוסף שיימנע צמיחה כלכלית – בעיה לא פשוטה, עבור מדינה שמנסה להתחרות במדינות אחרות של ה 0ECD.

הכותב הוא מנהל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים