שנתיים וחצי אחרי שהוגשה, נדחתה תביעת לשון הרע על סך 100 אלף שקלים שהגיש הרב משה הבלין, רבה הראשי של קריית גת, נגד עובד משרד המשפטים. שופט השלום בתל אביב חייב את הרב הבלין לשלם 10,500 שקלים לאוצר המדינה לכיסוי הגנתו המשפטית של עובד משרד המשפטים שניתנה על ידי המשרד. השופט ציין כי "סכום זה הוא נמוך אפילו מן הנקוב בכללי לשכת עורכי הדין".
תביעתו של הרב הבלין הוגשה באוקטובר 2018 נגד עו"ד קובי אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. בנוסף לפיצוי כספי, דרש הרב הבלין באמצעות עורך דינו, דניאל כהן, לפרסם התנצלות בהיקף רחב בכלי תקשורת.
התביעה הוגשה בעקבות תחקיר שפורסם בספטמבר 2018 ב"כאן 11". בתחקיר נטען כי הרב דרש שעובדות יוצאות אתיופיה בקייטרינג "לי-בר" בקריית גת ימציאו הוכחה ליהדותן כדי שהעסק יקבל אישור כשרות למהדרין. בשיחה מוקלטת נשמע הרב הבלין אומר "כל הגויים האלה שלא יהיו בבישולים". שידור התחקיר עורר סערה, גרר גינויים מצד פוליטיקאים, הוביל למשמרת מחאה שהתקיימה מחוץ לרבנות הראשית וקראה לפיטוריו של הרב הבלין.
לאחר השידור צוטטו מכתבים ששלח עו"ד אווקה זנה לרבנות הראשית, שבהם ביקש לבחון את התנהלות הרב. "זנה פעל בזדון בלי לעשות בדיקה, תוך חריגה מסמכות", טענה התביעה. "עשה קנוניה עם הכתב", "השתלב והתערב בלינץ' הציבורי נגד הרב".
אווקה זנה ומשרד המשפטים טענו כי מדובר בתביעת השתקה קלאסית שנועדה לרפות את ידיו של אווקה זנה בעת מילוי תפקידו – טיפול בגילויי גזענות ממסדית. עם זאת, המדינה לא ביקשה להפעיל חסינות, זאת למרות שהתביעה הוגשה בגין מעשים שעשה זנה במסגרת תפקידו כעובד ציבור. השופט גיא היימן אף ביקר את המדינה על כך שלא ביקשה להפעיל חסינות השמורה לעובדי ציבור במקרה זה.
בהחלטה בתיק מיוני 2019 קבע השופט כי מכתביו של אווקה זנה שצוטטו בכתבה של אוריה אלקיים קולעים לתחומי פעילותו במסגרת עבודתו כאיש ציבור, ואמר כי שלב ההוכחות יתמקד בבירור הטענה כי אווקה זנה קשר קשר עם כתב כאן 11 כדי לפגוע בשמו הטוב של הרב הבלין כנטען בכתב התביעה.
בנוסף, ביוני 2019 הוציאה הרבנות הבהרה למשגיחי כשרות המהדרין לפיה "שיוכו של עובד לעדה או ארץ מוצא מסויימת, אינו יכול כשלעצמו להוות הצדקה לבירור יהדות לאותו עובד באופן ספציפי. ככל שהרב נותן ההכשר רואה לנכון לקיים הליך בירור יהדות גם לעובדים שלא מתקיים לגביהם חשש ספציפי כאמור, הוא רשאי לעשות כן ובלבד שיקיים הליך זה לכלל עובדי בית העסק העוסקים בבישול". לטענת גורמים במשרד המשפטים, מאז יצאה הבהרה זו הפסיקו להגיע תלונות ליחידה לתיאום המאבק בגזענות בנוגע לבירור יהדות בסגנון על ידי משגיחי כשרות.
בינתיים המשיכו דיוני ההוכחות בתיק להתקיים. בתומם, הציע השופט לרב הבלין למחוק את תביעתו, תוך התחשבות בגובה ההוצאות שיפסקו נגדו מצד בית המשפט – והבלין הקשיב לעצת השופט.
בחודש הבא ייערך דיון הוכחות בתביעה אחרת של הבלין נגד תאגיד השידור, השדרנית גאולה אבן והכתב אורייה אלקיים. הסכום אותו תובע הרב הבלין מהם עומד על 720 אלף שקלים. בנוסף, מנהל הרב הבלין תביעת לשון הרע על סך 150 שקלים נגד חברת מועצת העיר בקיית גת, יובל אביסדריס, שכתבה בעמוד הפייסבוק שלה כחודש לאחר שידור התחקיר כי על הרב להתנצל בפני העדה האתיופית.
"לא באתי לנהל את הגזענות, אלא למגר אותה", אמר אווקה זנה לאחר דחיית התביעה. "לפעמים זה גובה מחיר אישי בדמות תביעה, אבל איני חושש ואני ממשיך לפעול למיגור הגזענות בנחישות. גזענות פוגעת בחוסן החברתי ולצערי גם כיום היא בעיה מרכזית במדינת ישראל. אבל אנחנו נמשיך לנצח במאבק נגד גילויי גזענות, כפי שפעלנו ביחס לגזענות בשירותי דת ולמיגור תופעת הפרופיילינג בקרב משגיחי כשרות".
