אם אחרי ג'ג'או בימרו היו חוקרים את השימוש בטייזרים – אולי יוסף סלמסה היה עדיין חי

על רקע מחאת יוצאי ויוצאות אתיופיה, סוגיית שיטור היתר שעומדת במרכזה והשיח הער על היעדר היכולת למנוע מעשי אלימות קשים מצד המשטרה, התקיים השבוע בבית המשפט המחוזי דיון יוצא דופן בתביעה אזרחית על סך 250 אלף שקל שהגיש ג'ג'או בימרו נגד מח"ש, משטרת ישראל ומשרד המשפטים. 

לטענת בימרו הוא נפגע פיזית, נפשית ורגשית בעת שהותקף על ידי שוטר באפריל 2012, והושפל מהאופן שבו התנהלה חקירת מח"ש בתלונה שהגיש על מה שלדבריו היתה אלימות משטרתית שרירותית שמונעת מגזענות נגדו.

לאחר המקרה התלונן בימרו במח"ש, אך התיק נסגר. וכשגם הערעור על ההחלטה נדחה, הוא הגיש תביעה אזרחית בבית משפט שלום. התיק התנהל במשך שנים ארוכות והסתיים השנה בפסק דין שבו השופטת ציינה שלא היה רבב בהתנהלות מח"ש ואף דרשה מבימרו סכום חסר תקדים כהוצאות משפט. משכך הוא החליט לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי. 

עוד לפני מתן פסק הדין במחוזי הכירה השופטת בכך שהסכום שנפסק הוא בגדר הוצאות עונשיות, וביקרה בחריפות את המח"ש. "היתה תפנית בבית המשפט", מסרה עו"ד יערה וינקלר, ממשרד קנולר ושות' שמייצגת את בימרו. 

מעיון בפרטי הפרשה עולה כי מדובר בעדות נוספת לאמון העיוור שמעניקה המחלקה לחקירת שוטרים במשטרת ישראל. "חששתי מהיחסים ההדוקים בין מח"ש למשטרה כשהגשנו את התביעה, אבל קיוויתי לצדק", משתף בימרו. "בבית משפט השלום החששות התגשמו ומח"ש גובו למרות כל הראיות שהצגנו. בינתיים אנחנו בציפייה שבית המשפט המחוזי יחזיר את האמון במערכת המשפט, כי אם האמון הזה תלוי במשטרה ובמשרד המשפטים – הוא אבד מזמן".

"יש סיבה לטייזר, יאללה" 

בערב פסח 2012 יצא בימרו עם חבריו למועדון בעיר התחתית בחיפה. בסביבות חמש בבוקר כשחיכו למונית, פרצה קטטה בקיוסק הסמוך למועדון. ניידת משטרה שהוזעקה למקום הגיעה לאחר תום האירוע. בתמלול הקשר בין השוטרים נשמע המשפט "יש סיבה/מסיבה לטייזר יאללה", לאחר מכן נשמע אחד השוטרים אומר, "יש סכנות, שחור, אתה יודע, עכשיו חושך". ראש המשמרת הגיב: "בלי הערות גזעניות. בבקשה, תודה". 

"חששתי מהיחסים ההדוקים בין מח"ש למשטרה – והחששות התגשמו"

בעוד שבבית משפט השלום ההערה של ראש המשמרת שימשה את השופטת לקבוע כי לא היו מניעים גזעניים מאחורי התקיפה של בימרו, בכתב התביעה בערעור נטען כי אווירת ה"טייזר יאללה" אפשרה את הבחירה האקראית בבימרו על אף שלא היה מעורב בקטטה ולא לקח חלק בהתקהלות סביב ניידת המשטרה משזו הגיעה למקום.

השוטרים ריססו את בימרו בגז פלפל וחשמלו אותו בטייזר, ולדבריו אחד השוטרים רכן מעליו ואמר לו "תחזור לאפריקה". לאחר מכן, בעודו שוכב על המדרכה מעולף עזבו השוטרים, בלי להגיש לו עזרה. בימרו הגיש תלונה למח"ש, אולם במשך שלושה חודשים לא זכה להתייחסות. חוקרי מח"ש ביקרו אמנם במקום האירוע שבוע לאחר המקרה בכוונה לאסוף תיעוד ממצלמות אבטחה בקיוסק שבו אירעה הקטטה שקדמה לתקיפתו, אולם עזבו את המקום בלי הסרטונים.  

בימרו עצמו מעולם לא זומן להעיד או להיחקר במח"ש, כך עולה מכתב התביעה. העדויות והראיות החלו להיאסף רק לאחר שהוא פרסם פוסט בפייסבוק שהפך ויראלי, עד אז זיכרונם של השוטרים המעורבים עומעם וראיות רבות הפכו ללא זמינות. 

לאחר חצי שנה הודיעו מח"ש כי לא נאספו די ראיות בתיק כדי להביא להרשעה והוא נסגר.

"מח"ש התעלמו ממני"

"באותה תקופה התנהלה מחאת האוהלים ודפני ליף נעצרה", מספר עו"ד אביתר קנולר, שמיצג את בימרו. "מח"ש בדקו אם הופעל כוח לא סביר בעת מעצרה וחקירת המקרה הסתיימה אחרי ארבעה ימים. אנחנו יודעים שכשמח"ש רוצים, הם עושים חקירה מאוד מהירה, אבל במקרה הזה, שהשוטרים ירו במישהו בשוקר באמצע הרחוב והשאירו אותו מעולף – אף אחד לא הזיז את עצמו עד שלא היה רעש ציבורי". 

"ניסינו לשנות כמה וכמה פעמים את החלטת מח"ש לגבי התיק, בעיקר לגבי הסגירה שלו", מספר בימרו. "התעלמו מאיתנו ולא נותרה לי ברירה אלא לדבר לא רק על מה שאירע לי באותו לילה, אלא על ההתנהלות בתיק. רק ככה יכולתי לגרום לדברים להיבדק".

מעיון בתיק עולה כי ביולי 2012, חמישה ימים לפני החקירה שהיתה צפויה לשוטרים, קיימה משטרת חיפה בירור פנימי של המקרה. תחקירים מסוג זה אינם דבר שבשגרה ובכל מקרה מבוצעים לגבי מקרים שקרו עד שלושה שבועות קודם לכן. לאור זאת נטען בכתב התביעה כי מדובר בהזדמנות לתיאום גרסאות בין השוטרים כדי להכשיל את החקירה. 

"איך יכולה חקירת מח"ש להיחשב לא רשלנית בהתחשב בכך שגביית העדויות החלה רק שלושה חודשים לאחר הגשת התלונה"

"בהליך בבית משפט השלום חקרנו גם חוקרי מח"ש ותיקים ומנוסים כדי להבין דרכם מה הסטנדרט של החקירה", מספרת עו"ד וינקלר, "העדויות שלהם הבהירו לנו שהתיק הופקר אצל חוקרת צעירה שהיתה בתפקיד חמישה חודשים בסך הכל. היא לא חשדה שיכול היה להיות שם תיאום גרסאות ואמרה שבזמנו נראה לה מאוד טבעי שהשוטרים יושבים ומדברים".

חוקרת מח"ש סמכה על השוטרים שאת דרכיהם והתנהלותם חקרה, והתייחסה אליהם כאל מקורות סמכותיים ולא כאל חשודים, כך עולה מתיק התביעה. שוטרים שונים הציעו לה כיצד לנהוג ביחס לסוגיות שעלו במהלך החקירה והיא קיבלה את דבריהם והמלצותיהם. 

למשל, לאחר ששוטר מתחנת המשטרה בחיפה חלק עם החוקרת כי מניסיונו תיעוד מזירת האירוע נשמר רק שבעה ימים לאחר המקרה – ויתרו במח"ש על הניסיון לשים את ידיהם על הסרטונים. החוקרת קיבלה את דבריו בלי לבדוק את נכונותם. בדיקה פשוטה היתה מעלה שתיעוד מצלמות האבטחה בקיוסק נשמר במשך חודש וחצי, והחומר ממצלמות העירייה הסמוכות למקום נשמר במשך שמונה ימים. 

בנוסף, בימרו מסר למח"ש כראיה את החולצה שלבש בזמן האירוע, כשהיא מוכתמת בגז פלפל. הראיה לא נבדקה על ידי החוקרת, שהסתמכה על דברי שוטר שנכח באירוע, כי ריסס גז פלפל באוויר. במידה והחולצה היתה נבדקת, הכתם עליה היה מעיד שהריסוס התבצע באופן ישיר על בימרו ומטווח קרוב מאוד, ולא באוויר. 

הוצאות משפט חריגות 

כשהתיק הגיע לבית משפט השלום בחודש פברואר השנה, פסקה השופטת אידית קליימן כי נגרמו נזקים לבימרו בזמן האירוע אך החליטה שחקירת מח"ש בעניין התנהלה כשורה. בפסק דינה קבעה שבימרו זכאי לפיצוי בסך 40 אלף וכי עליו לשלם 30 אלף שקל בגין הוצאות משפט, מכיוון שלא הסכים להצעות פשרה תוך כדי ההליך המשפטי.

"בפסק הדין בשלום היה סימון מטרה", אומר קנולר. "התחושה היתה שבית המשפט כועס על ג'ג'או שהוא מנהל תיק נגד מח"ש ומעניש אותו על כך. לכן נפסקו הוצאות המשפט החריגות בכל קנה מידה". לטענתו לעיתים רחוקות נספקות הוצאות משפט על הצד המנצח וכשהדבר קורה מדובר בסכומים שנעים בין 1,500-2,000 שקל. 

"הלוואי שיותר אנשים יתבעו את מח"ש, המשטרה ומשרד המשפטים, זה יצור הרתעה מול הרשויות"

"תניח שאני יודעת מה זה הוצאות עונשיות", אמרה השבוע שופטת המחוזי שרה דותן לקנולר, בשעה שהחל לטעון כי החלטת השלום מעלה חשד כי מדובר בניסיון להרתיע את הבאים מפני תביעה אזרחית נגד גופי אכיפת חוק.  

השופטת הציעה פשרה שלפיה מח"ש יוותרו על הוצאות המשפט וייקבעו כי ניהלו את חקירתם באופן לא סביר. במידה וכל יהיה היא לא תפסוק פיצויים נוספים לטובת בימרו. לאחר התייעצות עם הממונים עליה אמרה הפרקליטה מטעם מח"ש כי לא תוכל להסכים לקביעה שמדובר בחקירה רשלנית.

בתגובה אמרה השופטת דותן שאיננה מבינה איך יכולה חקירת מח"ש להיחשב לא רשלנית, בהתחשב בכך שגביית העדויות החלה רק שלושה חודשים לאחר הגשת התלונה. פסק הדין יינתן בהמשך.

תביעה כהרתעה מול הרשויות 

גם אם השופטת דותן תפסוק נגד מח"ש, המשטרה ומשרד המשפטים, כנראה שהתיק יעשה את דרכו לעליון. "לא ציפיתי שהסיפור הזה יימשך כל כך הרבה זמן", אומר בימרו, "זה לא מעייף או מתיש אותי, אני מרגיש כאילו התקיפה קרתה אתמול. אם הצד השני יכול להתיש אותנו ולנהל מולנו אינסוף הליכים משפטיים על חשבון כספי משלמי המיסים ולהתיש אותנו – אמשיך לקום כל יום בבוקר מלא כוחות להילחם". 

"תביעות אזרחיות הן מהכלים היחידים שעומדים בפני האזרח מול מערכת שלא עושה את עבודתה כראוי", ממשיך בימרו. "הלוואי ויותר ויותר אנשים יתבעו את מח"ש, את המשטרה ומשרד המשפטים, זה ייצור הרתעה מול הרשויות".

בימרו קושר את מאבקו להפגנות יוצאי אתיופיה מהשבועיים האחרונים ואומר: "יש צדק, יהיה צדק והמאבק שלנו צודק. עלינו להרים את הראש וללכת בגאווה, ושאף אחד לא ינסה לבדל אותו מהחברה הישראלית"

"אם ב-2012 היו חוקרים כמו שצריך את השימוש בטייזרים נגד יוצאי ויוצאות אתיופיה, כנראה שבמקרה של יוסף סלמסה ובכל המקרים האחרונים האקדחים לא היו נשלפים בכזאת קלות", אומר קנולר. "אבל כשמח"ש מנהלת חקירה רשלנית וכשהמפכ"ל יוחנן דנינו קורא לשוטרים 'עשבים שוטים' – באווירה כזו אי אפשר לטפל בשורש הבעיה".