חמישה שבועות חלפו מאז שאמיר גדידיאן רשתי, מתמודד נפש בן 35, מת לאחר ששוטרים אזקו אותו והצמידו לקרקע בעודו זועק שאינו יכול לנשום – ונראה שחקירת מח"ש מתקדמת בעצלתיים בעוד השוטרים המעורבים עדיין ממשיכים בתפקידם.
חוות דעת סופית של המכון לרפואה משפטית בנוגע לסיבת המוות של גדידיאן רשתי טרם הגיעה למח"ש. רק ביום ראשון, לאחר פניית המקום אליהם, החלה המחלקה לזמן עדים לאירוע. בכוונת מח"ש לחקור בשבוע הקרוב את כל בני המשפחה ותושבי השכונה שהיו נוכחים באירוע.
ביום האירוע ולמחרת, חקרו שוטרי תחנת שכונות חלק מהעדים – למרות ששניים משוטרי התחנה עלולים להפוך למוקד החקירה של מח"ש.
לאחר שנקבע מותו של גדידיאן, ניגשה אחת מעדות הראיה לתחנת המשטרה וביקשה להגיש תלונה נגד השוטרים על טיפולם באירוע. במקום להפנותה למח"ש כנהוג, לקחו אותה שוטרי התחנה לחקירה. הם אף הגדילו לעשות וגבו עדות מבנה של האישה שהיה עד לאירוע ולמחרת גבו עדות גם מהאלמנה בשעה שהמתינה לקבורת בעלה.
באירוע, שהתרחש ב-3 באפריל, הזעיקו בני משפחתו של גדידיאן את מד"א לאחר שנכנס להתקף פסיכוטי. לפי הנוהל, מד"א הזמינה את המשטרה. עדי ראייה שהיו במקום סיפרו על חילופי דברים בינו לבין השוטרים, שהיו מודעים לכך שמדובר במתמודד נפש. הוא זרק עליהם סיגריה בוערת, הם בתגובה הפילו אותו לרצפה, אחד השוטרים ישב עליו והשני אזק את ידיו ורגליו. הוא איבד את ההכרה, נותר ללא דופק, ופונה לאיכילוב, בעוד הפרמדיקים מבצעים בו פעולות החייאה. בבית החולים נקבע מותו.
בתום השבעה אלמנתו של גדידיאן נחקרה במח"ש. לדברי עורך דינה צדוק חוגי, חוקר המחלקה הציג בפניה סרטון ממצלמת גוף של השוטר וטען כי השוטר ישב על פלג גופו התחתון של המנוח ולא נהג באלימות. גורמים שצפו בסרטון סיפרו למקום הכי חם כי רגעים קריטיים מהמאבק בין המנוח לשוטר ומהריתוק לקרקע של המנוח לא נראים בהם, זאת משום שהמצלמה נמצאה על פלג גופו העליון של השוטר וצילמה את המתרחש מולו, בשעה שהאירוע התרחש בפלג גופו התחתון. לדבריהם, רק קולו של המנוח זועק שאיננו יכול לנשום ומתחנן שיתירו לו להתפנות נשמע בו.
בשבוע שעבר פנה עורך דינה של האלמנה למח"ש בדרישה להעביר לידיו את חומרי החקירה בתיק, את הסרטוני ממצלמות הגוף של השוטרים, דוחות הפעולה שלהם ושמותיהם. הוא נענה כי החומרים והמידע ימסרו לידי המשפחה רק בתום חקירת מח"ש.
זמן להפיק לקחים
חוות הדעת הסופית של המכון לרפואה משפטית בנוגע לסיבת מותו של גדידיאן רשתי עשויה ללמד את חוקרי מח"ש מה היתה עוצמת הריתוק שלו לקרקע והאם הכוח שהופעל עליו הותיר חבלות חיצוניות ופנימיות שגרמו למותו, או שמותו נגרם מסיבה אחרת.
במידה וחוות הדעת תקבע כי גדידיאן רשתי מת כתוצאה מכוח שהפעיל עליו השוטר בעת ריתוקו לרצפה, ייחל להתגבש חשד כי השוטר גרם למותו ברשלנות או המיתו בקלות דעת. אולם במידה והמכון לרפואה משפטית יקבע כי סיבת המוות היתה אחרת או ימסור שלא ניתן לקבוע את סיבת המוות – החקירה תיגנז.
"בשבועות האחרונים, עד שעדים לאירוע זומנו למח"ש, התחושה היתה שמנסים להסתיר, ליצור סחבת ולשבור את התיק", אומר עו"ד חוגי שהמייצג את אלמנתו של אמיר גדידיאן רשתי. "בהתחלה אמרו לנו במח"ש שאי אפשר להעביר לנו את תוצאות נתיחת הגופה כי אין להן משמעות ללא חוות הדעת הסופית של המכון לרפואה משפטית, וברגע שתגיע חוות דעת סופית היא תועבר אלינו. כעת אנחנו למדים שלחוות הדעת הזאת ייקח זמן רב להגיע".
"מדובר במשפחה של אנשים מאמינים, שהתלבטו רבות אם לתת אישור לנתיחת הגופה", ממשיך עו"ד חוגי. "לאחר התייעצות עם רבנים, הוחלט להסכים לנתיחה בשלבים. הדברים בוצעו ועד היום לא קיבלנו את הממצאים. זאת למרות שלמיטב ידיעתנו, המשטרה, הגוף שנחקר באירוע, קיבלה את הממצאים למרות שהם חלקיים".
מתגובת המשטרה שנמסרה למקום הכי חם בעת שחשפנו כאן לראשונה את האירוע, עולה כי השוטרים החליטו לעצור את אמיר בחשד לתקיפתם, למרות שהוא אמור היה להילקח לאישפוז פסיכאטרי. "מדובר במעצר על פי דין בגין תקיפת שוטרים", מסרה המשטרה, "ככל הידוע, אין כל קשר בין המעצר והפינוי מהמקום על ידי גורמי רפואה, לבין פטירתו מאוחר יותר בבית החולים".
שוטרי תחנת שכונות בדרום תל אביב שליוו את אנשי מד"א היו מודעים לעובדה שאמיר הוא מתמודד נפש המצוי בהתקף פסיכוטי וכי התקבל אישור מהפסיכיאטר המחוזי לאשפז אותו. לדברי עדי הראיה לאירוע השוטרים התעמתו עם המנוח ואף החליטו לעצור אותו, למרות המצב הנפשי שבו היה שרוי. "במקום להרגיע את האווירה מול אדם שיצא מדעתו, השוטר רק הגביה את הלהבות", אמר אחד מהם.
לטענת הנוכחים במקום, לולא היו השוטרים אוזקים את המנוח ומתמהמהים במציאת המפתח לאזיקים לאחר שאיבד את הכרתו, ניתן היה להתחיל בו החייאה בשלב מוקדם יותר.
לפני שלושה שבועות פנה ח"כ משה ארבל לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה בשאילתה לגבי מותו של גדידיאן ולהתנהלות המשטרה עם מתמודדי נפש. הוא לא זכה לתשובה עד רגע זה.
בינתיים, שני השוטרים ממשיכים בתפקידם כשוטרי סיור בדרום תל אביב. מח"ש לא ביקשו להטיל עליהם מגבלות ומפקדיהם לא מצאו לנכון להרחיקם מהשטח בזמן שסיבת מותו של גדידיאן מתבררת. בזמן הזה הם הם עלולים להיות מי שיגיעו לאירוע שבו מעורב מתמודד נפש נוסף בהתקף פסיכוטי.
"בחודש האחרון, במקביל להתמודדות עם האבדן אנחנו מתמודדים גם עם תחושה של טיוח", אומר ביטון. "כדי למנוע את האלמנה הבאה, את היתומים הבאים וכל פגיעה משוטרים שלא לצורך – אסור לחקירת מח"ש לדשדש. עוד לפני סיום חקירת מח"ש, המשטרה חייבת להפיק את הלקחים ולהכשיר את השוטרים כמו שצריך למפגשים עם אנשים עם מוגבלויות והתמודדויות נפשיות".
ממשרד הבריאות נמסר: "תום ההליך הניתוחי הכירורגי כשלעצמו אין פירושו סיום איסוף הנתונים וניתוח המידע. לא פעם ישנם ממצאים שלא ניתן לגלותם או לאבחנם בעין בלתי מזוינת, מבלי שיבוצעו בדיקות עזר שונות ובדיקות מעבדה משלימות, חלקן מתבצעות במעבדות חיצוניות. במקרה דנן, טרם התקבלו כלל תוצאות בדיקות המעבדה המשלימות והעבודה על חוות הדעת עודנה נמשכת.
"חוות הדעת הסופית תושלם עם בחינת כלל תוצאות בדיקות המעבדה והיא תועבר לידי היחידה החוקרת. מטעמים של צנעת הפרט וסודיות רפואית, וכן מאחר שהמנוח הועבר לבדיקות במכון הלאומי לרפואה משפטית במסגרת חקירה פלילית, אנו מנועים מלמסור פרטים אודות ממצאי בדיקת גופתו, על מנת שלא לפגוע בהליך חקירתי שמתנהל בנוגע לסיבת מותו.
"יש לציין כי העובדת הסוציאלית של המכון עמדה בקשר מול משפחת המנוח ומסרה הסברים בדבר הליך ומשך הוצאת חוות הדעת בתיק".
מהמשטרה נמסר: "בניגוד לנטען מדובר במעצר עפ"י דין בגין תקיפת שוטרים, אשר הוזעקו למקום עי גורמי רפואה לאחר שסירב לצאת ממקום אליו פלש וסירב להתפנות לטיפול רפואי . ככל הידוע, אין קשר בין המעצר והפינוי מהמקום ע"י גורמי רפואה, לבין פטירתו מאוחר יותר. האירוע נבדק ע"י הגורמים המוסמכים בהתאם".
ממח"ש נמסר: "בדיקת האירוע טרם הסתיימה ומטבע הדברים לא נוכל להרחיב בפרטיה".