בג"ץ פסק היום לטובת מבקשי המקלט והורה לבטל חלק מחוק הפיקדון, הקובע כי 20 אחוז משכרם של מבקשי המקלט מדי חודש יופקדו על ידי המעסיק, בידי חשבונות שבפיקוח המדינה – עד אשר יעזבו את ישראל. בית המשפט הורה למדינה להעביר את כספי הפיקדון תוך 30 יום.

העתירה הוגשה בשמם של כמה מבקשי מקלט, ארגוני סיוע ואיגוד המסעדות בישראל בטענה שחוק הפיקדון פגע בזכותם של מבקשי המקלט לקניין, בכבודם ובחירותם. כיום ישנם 18 אלף מבקשי מקלט עם חשבונות פיקדון על שמם. עמדת המדינה היתה כי החוק אינו מפעיל לחץ בלתי סביר על העובדים, אלא יוצר תמריץ כלכלי חיובי ליציאה מישראל, מבטיח את הזכויות הסוציאליות של העובדים ונותן נקודת פתיחה לתחילת החיים מחוץ לישראל. 

"שימוש בתמריצים כלכליים מהווה אמצעי לגיטימי למימוש מדיניות הגירה", כתבו השופטים בפסק הדין, "אולם האמצעי שנבחר בענייננו – חמישית משכר העובד עד עזיבתו את ישראל – פוגע פגיעה ברורה, מוחשית ומשמעותית בזכות לקניין, בעוד שהתועלת הנובעת ממנו מוגבלת בהיקפה".

שכרו של העובד הוגדר על ידי בית המשפט כ"נכס העיקרי אם לא היחיד מתוך נכסיו בישראל… בשונה מהפרשות משכר העבודה שבהן מחויבים עובדים ישראלים המזכות אותם בין היתר בביטוח פנסיוני, רכיב העובד אינו מזכה את העובד המסתנן בהטבות סוציאליות".

---

ביחס לטענה כי חוק הפיקדון מאפשר לעובדים נקודת פתיחה לתחילת החיים מחוץ לישראל העיר בית המשפט כי מדובר ב"יחס פטרנליסטי בכל הנוגע לניהול כספם".

התועלת הנובעת מהחוק נבחנה בדקדוק על ידי בית המשפט. בין השאר, התעכבו השופטים על נתונים שנוגעים ליעדים אליהם עוזבים את ישראל מבקשי המקלט. כך ב-2018, 30 אחוז ממבקשי המקלט שעזבו את ישראל יצאו למדינות אפריקה ו-70 אחוז למדינות מערביות. נתונים אלה הובילו את השופטים לקבוע כי "בהחלט יתכן שעזיבתם אינה קשורה בהכרח לתמריץ שמייצרים כספי הפיקדון, אלא לרצונם לחיות במדינה מערבית שתעניק להם זכויות שבשלב זה אינם מקבלים בישראל".

"לעג לרש"

בית המשפט אף התעכב על נתוני ההשתכרות של אוכלוסיית מבקשי המקלט שממוצע השכר הכולל בה, לאחר שעות נוספות ולפני ניכיון הפיקדון, הוא 6,500 שקל בחודש, ועל העובדה כי 40 אחוז מהעובדים מבקשי המקלט משתכרים פחות משכר המינימום החודשי בסך 5,300 שקלים. "מדובר בסכומים הנמוכים משמעותית מן השכר הממוצע במשק העולה על עשרת אלפים שקל….ניתן להעריך, אם כן, שעוצמת הפגיעה בקניינו של העובד המסתנן המשתכר סכומים כאלה היא משמעותית ביותר", העיר בית המשפט.

פגם מהותי נוסף עליו התעכבו שופטי העליון, הוא שישנם מבקשי מקלט רבים שהפקדות הפיקדון מנוכות משכרם, אולם לא מגיעות לקרן הפיקדון. לפי נתונים שעלו בדיונים בעתירה, לעמותת קו לעובד ידועים על יותר מ-2,500 מקרים בהם קיים פער בין הניכוי משכרם לכספים שהופקדו עבורם בפועל בפיקדון. "זהו נתון מטריד למדי, בפרט כשמדובר באוכלוסייה שבלאו הכי חשופה לניצול ומתקשה לעמוד על משמר זכויותיה", העירו השופטים.

על מעסיקים שהעלימו כספי פיקדון אמרו בבג"ץ: "זהו נתון מטריד למדי, בפרט כשמדובר באוכלוסייה שבלאו הכי חשופה לניצול ומתקשה לעמוד על משמר זכויותיה"

פעולות האכיפה שננקטו נגד מעסיקים אלה הוגדרו על ידי בית המשפט כ "לעג לרש, תרתי משמע". השופטים קבעו כי "המדינה אינה עושה די על מנת להבטיח את הפקדת הכספים בהתאם לחוק". וכי "נראה כי עבור עובדים מסתננים מסוימים הפגיעה בזכות הקניין בשל ניכוי רכיב העובד, עלולה להפוך להפקעה קבועה ולשלילת כספים אלה מידיהם לצמיתות".

השופטים אף התעכבו על העובדה כי במדינות אחרות שמנכות משכרו של עובד חסר מעמד – הדבר נעשה "אך ורק לצורך תשלום עבור שירותים חיוניים שהוא קיבל מטעם המדינה". פסק הדין התקבל כנגד דעתם של השופטים נעם סולברג וניל הנדל.

"אנשים יצליחו לשלם שכירות"

בקהילת מבקשי המקלט בישראל נרשמה שמחה גדולה נוכח החוק. "היינו זקוקים לפקידון", אומר אוסמועין ברקה מדארפור, שהגיע לישראל בהיותו בן 14 ומשמש כיו"ר אירגון הסטודנטים האפריקאיים בישראל. "אנשים מהקהילה נמצאים בתקופה קשה מאוד, קשה אפילו יותר מלכלל החברה הישראלית, והיה לנו חשוב מאוד שהמדינה תשחרר את הכספים. החלטת בית המשפט היא ראויה וריאלית. חוק הפיקדון היה מפוקפק תמיד, אבל כיבדנו אותו מאחר ואנחנו מכבדים את חוקי המדינה. חבל שאי אפשר לצאת לרחובות לחגוג את ההחלטה הזאת, אבל נחגוג וירטואלית".

"30 ימים הם הרבה זמן", מוסיף ברקה, "אבל אם הכל יקרה כמתוכנן, אנשים יצליחו לשלם שכירות בראשון למאי".

אוסמועין ברקה: "אנשים מהקהילה נמצאים בתקופה קשה מאוד, קשה אפילו יותר מלכלל החברה הישראלית, והיה לנו חשוב מאוד שהמדינה תשחרר את הכספים"

"היינו במקום מאוד חם בגיהנום עד כה", מוסיף ברהנה נגסי, אחד ממבקשי המקלט הבודדים מאריתריאה שקיבל מעמד חוקי בישראל ונמנה עם חברי הוועד להתמודדות עם מגיפת הקורונה בקהילה. "סוף סוף נוכל לנשום אוויר.

"הקהילה קרסה כלכלית, קיבלתי אינסוף טלפונים מאנשים שאומרים שאין להם אוכל לתת לילדים. תמיד ידענו שיש הבדל בין ממשלת ישראל לישראלים. מעכשיו נוכל להסתמך פחות על צדקה ולהיות עצמאיים יותר. צעירים ורווקים מקרב הקהילה יוכלו לעזור לבעלי המשפחות. את החודש הקרוב נשרוד באמצעות לקיחת הלוואות"

"אנחנו מאושרים", אומרת אסמאית מהרציון, שהגיעה לישראל מאריתריאה. "אנחנו עוד לא יודעים מה יהיה הסוף, אבל בינתיים מחזיקים אצבעות לקבלת הכספים תוך 30 יום. אנחנו לא רגילים לחדשות טובות. היינו כבר בלי תקווה.

"אנחנו לא רגילים לחדשות טובות. היינו כבר בלי תקווה"

"אני רוצה לראות את הפנים של איילת שקד ושל כל מי שניסה למנוע מאיתנו את מה שמגיע לנו", היא אומרת, "את פניהם של הפוליטיקאים שלא חשבו עלינו בתור הורים, אלא בתור מי שהם בונים את הקריירה שלהם על חשבונם. אני מאמינה בבג"צ יותר עכשיו. כל השנים האלה חשבנו שבית המשפט הוא חלק מהמערכת, כמו הממשלה, עכשיו קיבלנו קצת אור".

פסקת התגברות לנושא המסתננים

ח"כ איילת שקד (ימינה) אמרה בתגובה להחלטה: "אם למישהו היה ספק בדבר חשיבותה של הוועדה לבחירת שופטים כעת זה ברור. בגצ פוגע לאורך השנים במדיניות ההגירה אותה הכתיבה הכנסת, רק פסקת התגברות תשים לזה סוף. דעת המיעוט של השופט סולברג מוכיחה כמה חשוב למנות שופטים שמרנים וכמה חמורה העברת תיק המשפטים  לכחול לבן".

ח"כ גדעון סער (ליכוד): "החלטת בג״צ בנושא חוק הפקדון של המסתננים היא שגיאה חמורה. היא פוגעת באחד הכלים האפקטיביים האחרונים שנותרו לעידוד יציאת מסתננים מהארץ. יחד עם חברי, יואב קיש ומאי גולן, הגשתי עכשיו הצעת חוק לפסקת התגברות לנושא המסתננים.

שקד: "דעת המיעוט של השופט סולברג מוכיחה כמה חשוב למנות שופטים שמרנים וכמה חמורה העברת תיק המשפטים  לכחול לבן"

מנגד, ח"כ אסף זמיר (כחול לבן) שאמור להיכנס לקואליציה עם הליכוד, אמר כי "טוב שבג"ץ קיבל את ההחלטה הזו. לא ראוי ולא הגון למנוע מבני אדם שכר שהרוויחו כדין. בעקבות משבר הקורונה מהגרי העבודה נותרו ללא רשת בטחון סוציאלית וההחלטה היום תסייע גם להם לצלוח את התקופה הזו".

הארגונים שהגישו את העתירה (קו לעובד, א.ס.ף, המוקד לפליטים ומהגרים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, ARDC, מרכז לקידום פליטים אפריקאים, רופאים לזכויות אדם, איגוד המסעדות בישראל") אמרו: "היום נעשה צדק. העתירה שהוגשה במרץ 2017 הגיעה לסיומה. שלוש שנים בהן שילמו מבקשי המקלט מחיר כבד על החוק שדחף אותם לעוני כבד ומחסור. חוק שאפשר להתעמר במבקשי מקלט שזכותם לשכר הוגן ולקיום בכבוד נפגעו עמוקות. חוק זה שנולד בחטא ושכל תכליתו להביא לגירושם של אנשים שביקשו מקלט מפני רדיפה,  ושתחת חסותו מעסיקים רבים נכו כספים מעובדיהם אך לא הפקידו אותו עבורם, ובכך ביצעו גניבה יומיומית, נפסל. 

בימים מורכבים אלו בהם חשיבותם של כספי העובדים אף גדל, פסק דין זה, נותן תקווה ומרחיב את הלב, ואנו שמחים עבור כל מבקשי המקלט, שיקבלו חזרה את כספם, אך יותר מזאת, את ההכרה שנעשה עמם עוול".