במהלך 2019 הכינה המשטרה רשימה של 190 חשודים במעורבות בעבירות פדופיליות ברשת. עד היום לא התקיימה חקירה בעניינם של 68 מהחשודים, זאת כאשר 31 מהם דורגו על ידי המשטרה כ"פדופילים אקטיביים", שמסוכנתם גבוהה ביותר. מדובר בחשודים שנקטו פעולות אקטיביות במטרה לבצע מעשי אינוס בקטינים בעולם הוירטואלי או הפיזי. בנוסף אליהם, 14 חשודים מהם קיימו על פי החשד אינטראקציה מינית ברשת עם קטינים, שכללה החלפת תמונות. שמונה מהם חשודים בצריכה ושיתוף תכנים פדופיליים ו-15 חשודים בחברות בפורומים או בקבוצות פדופיליות ברשת.

הסיפור נחשף היום במסגרת דוח מיוחד של מבקר המדינה בנושא הגנה על קטינים במרחב המקוון בישראל. הדוח חושף תמונה עגומה של תפקוד משטרת ישראל ומשרד החינוך, שמותירים את ילדי ישראל חשופים ופגיעים ברשתות, חסרי הבנה לגבי זכותם לכבוד ולפרטיות.  

מלבד המשטרה ומשרד החינוך, ניצב במרכז דוח המבקר מוקד 105, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. הגוף הוקם לפני שלוש שנים במטרה אחת: להגן על קטינים במרחב הוירטואלי מפני בריונות, עבירות מין ופגיעה בפרטיות. הוא נתפס כייחודי בישראל ובעולם, משום שבפעילותו לוקחים חלק שוטרים ועובדים ממשרדי הבריאות, החינוך והרווחה, האמורים לספק מענה הוליסטי לנפגעים ולנפגעות. אך, כפי שנחשף בדוח המבקר, תפקודו לוקה בחסר כמעט בכל התחומים שעליהם הוא אמון.

בין 2017 עד 2021, הושקעו בהקמת המוקד ובתפעולו 78 מיליון שקלים, אך מעולם לא נקבע הליך סדור למדידה ולהערכה של תפקודו. לפיכך, נטען בדוח המבקר, קיים קושי לאמוד את אפקטיביות פעולתו ולתכנן את פעילותו בשנים הבאות.  ב-2019 החל הליך בניית מדדי הערכה ובקרה, אך לא הושלם בשל אילוצים תקציביים.

28 אלף פניות

28,623 אירועים שעניינם פגיעה בקטינים במרחב המקוון התקבלו במוקד 105 בין  פברואר 2018 עד יוני 2021, שליש מהם עסקו בפגיעה על רקע מיני (עבירות מין, שידול והטרדה, הפצת תמונות וסרטונים, איומים וסחיטה). 

56 אחוז מהפניות למוקד מאז הקמתו, סווגו כאירועים המעלים חשד לפלילים. עם זאת, לפי דוח המבקר, מפלג החקירות של יחידה 105, המונה 20 תקנים, לא יכל לספק מענה לכל הפניות ורובן הועברו לטיפול בתחנות המשטרה השונות או במרכזי ההגנה שמפעיל משרד הרווחה (כאשר גיל הנפגע קטן מ-14).

בתחילת פעילותו היה המוקד מקבל פניות, מסווג אותן ומפנה להמשך טיפול ליחידת השטח הרלוונטית. שיטת עבודה זו נחלה כישלון, משום שהמשאבים של יחידות השטח לא אפשרו להן להתמודד עם כל האירועים, שלעתים היו מורכבים טכנולוגית. בעקבות זאת החל המוקד לפעול לאיתור חשודים בטרם ניתוב הפניה לתחנות המשטרה ומרכזי ההגנה, בין השאר תוך קבלת נתונים מחברות בארץ ובחו"ל, תחקור נתונים והוצאת צווים. 

מהדוח עולה כי אין נתונים על מספר הפניות שהעביר מוקד 105 לטיפולן של תחנות המשטרה ועל אופן הטיפול בהן. המוקד לא מקבל מתחנות המשטרה וממרכזי ההגנה משוב שיטתי וסדור בנוגע לפניות שהועברו אליהם. כך, לא המשטרה, לא המוקד ולא משרד הרווחה יודעים אם נפתח תיק פלילי בעקבות פניה שהועברה, האם התיק נסגר ובאילו קשיים נתקלו החוקרים בזמן חקירתו. 

מוקד 105 חקר בעצמו 122 תלונות – 20 אחוז נסגרו (לעומת 72 אחוז תלונות שנסגרות במשטרה), 45 אחוז הועברו לפרקליטות, 16 אחוז עדיין נמצאים בחקירה וב-18 אחוז התקבלה החלטה שיפוטית.  

לגבי התלונות שמועברות למשטרה ממוקד 105 – דוח המבקר טוען כי קיים קושי לבחון האם ישנו הבדל בתוצאות הטיפול בין פנייה שהגיעה לתחנה מהמוקד לבין תלונה שהוגשה ישירות בתחנה, ולפיכך עולה השאלה מהו בכלל הערך מוסף בפעילות האכיפתית של 105.

במשטרה ציינו כי החודש צפויה לעלות מערכת פנימית חדשה, שתאפשר טיוב בין עבודת המשטרה לעבודת 105. עד להטמעתה, תבצע בת שירות לאומי מעקב ידני אחר כל תיק שיועבר לטיפול בתחנות המשטרה. 

חוסר מודעות למוקד 

דוח המבקר מותח ביקורת קשה על אופן קבלת הפניות במוקד 105, בטענה שהוא לא מותאם לאוכלוסיות שעל שלומן הוא אמון ולמרחב הוירטואלי שבו נפגעים ילדים ובני נוער. למוקד 105 אפשר לפנות רק באמצעות שיחה טלפונית, זאת למרות שטרם הקמתו נתבקש המוקדם לבדוק אפשרות להוסיף פנייה בכתב. ב-2019, בסקר של המשרד לביטחון פנים, כמחצית מבני הנוער דיווחו כי הם מעדיפים לדווח בכתב על פגיעה בהם או שהיו עדים לה. 

"ילדים ובני נוער פועלים בעולם המקוון, ופנייה מקוונת נגישה לרבים מהם יותר מפנייה טלפונית", נקבע בדוח המבקר. "הצורך בפנייה טלפונית למוקד עלול להיות חסם בפניהם עד כדי מניעת פנייה". 

"פנייה מקוונת נגישה לרבים מהילדים יותר מפנייה טלפונית. הצורך בפנייה טלפונית למוקד עלול להיות חסם בפניהם עד כדי מניעת פנייה" 

גם ביחס לחברה הערבית בישראל נמצאו ליקויים קשים במוקד 105. אחת מכל עשר פניות למוקד היא בערבית, אולם נכון לנובמבר 2021, משרתת במוקד שוטרת אחת שעברה הכשרה של מספר חודשים באולפן ללימוד השפה הערבית. מלבדה, אין שוטרים דוברי ערבית במוקד. 

כדי להתמודד עם הנושא, הוקמה קבוצת ווטסאפ של שוטרים דוברי ערבית ממחוזות שונים שהתנדבו לסייע למוקד. כאשר מתקבלת במוקד פנייה בערבית מצטרף לשיחה שוטר שמסייע בתרגום.

בעיה נוספת שעלתה בדוח המבקר היא חוסר המודעות של הציבור ל-105: 41 אחוז מהילדים ובני הנוער בישראל לא שמעו מעולם על המוקד, כך גם מחצית מההורים, זאת למרות קמפיינים וירטואלים שנעשו להגברת המודעות והרצאות בבתי ספר. 

עובדה מדהימה במיוחד שנחשפת בדוח המבקר החדש היא שמשטרת ישראל ויתרה מראש על פיתוח כלים טכנולוגיים והעסקת עובדים מומחים בתחום הסייבר שיסייעו בשמירה על שלומם של ילדים ובני נוער ברשת והחליטה להסתמך על מתנדבים מעולם ההייטק.

כפועל יוצא מזה, נמתחה בדוח ביקורת חריפה על חוסר היעילות הטכנולוגית. כיום הפונים ל-105 מתבקשים להעביר את צילומי המסך, התמונות או הסרטונים שבידיהם למוקד באמצעות דואר אלקטרוני, וזאת רק לאחר שקיבלו מספר אירוע. הדוח מציין כי בשל הסרבול בתקשורת מול המוקד בשלב העברת הקבצים והראיות, היו מקרים שבהם פנה המוקד בטעות לפוגע ולא לנפגע. באחת הפעמים חשוד בתיק חקירה פעיל מחק את כל הראיות שהיו ברשותו. 

מהמשטרה נמסר בתגובה לדוח: "המטה הלאומי להגנה על קטינים ברשת ביסס קשרי עבודה משמעותיים ופורצי דרך עם פלטפורמות אינטרנטיות חברתיות מובילות וגובשה פעילות מגוונת ויצירתית, באפיקים של מניעה והסברה, בדגש על אוכלוסיית התלמידים וההורים ומגזרים נוספים של החברה הישראלית על כל גווניה.

"מטבע הדברים, הליכי הסברה, מודעות והטמעה לוקחים זמן ודורשים משאבים רבים. המטה עושה כל שביכולתו בתחומי ההסברה, הדוברות והחשיפה על מנת להביא לידיעת כלל ילדי ישראל, הוריהם ומוריהם את קיומו של מוקד 105 לצד הדרכות על פעילות בטוחה ברשת.

"כיום אכן קיים פער בשוטרים דוברי ערבית במוקד, בימים אלה אנו עוסקים באיתור שוטרים מתאימים וגיוסם למוקד. נכון לעת זו, נמצאו פתרונות שונים למתן מענה בשפה הערבית. נציין כי כ-10% מהפניות למוקד הינן מהחברה הערבית. המטה מוכוון למתן שירותים מלאים גם בחברה הערבית. כלל חומרי ההסברה כולל סרטונים בקמפיינים נעשים גם בשפה הערבית, ורק לאחרונה התקיים כנס מקוון לחברה הערבית בנושאים שבהם עוסק המטה הלאומי, בו השתתפו למעלה מ-10,000 צופים".