בשבוע הבא צפוי לפוג חוק הדיור הציבורי שאפשר לדיירים בדיור הציבורי לרכוש את הדירות שבהן הם מתגוררים בהנחה של עד 90 אחוז. משרדי השיכון והאוצר לא יאריכו את החוק, כך שעבור עשרות אלפי משפחות מדובר בסתימת הגולל על יכולתם לרכוש דירה. ״זה גזר דין מוות לאופציה שלנו לחיות בביטחון בבית משלנו״, אומר דייר שמתגורר בדיור ציבורי בירושלים, ״המערכת מנותקת ומפקירה האוכלוסיות החלשות ביותר״.
לטענת הגורמים המקצועיים במשרד השיכון, החוק הזה הוא האחראי לדילול של מלאי הדירות הציבוריות בארץ – אבל הנתונים מראים שהסיבה שונה.
את החוק יזם ח"כ רן כהן ב-1998, אבל הוא יצא לפועל רק ב-2013, אחרי שהוקפא פעם אחר פעם בחוק ההסדרים. לפי החוק, ההכנסות ממכירת הדירות אמורות להיות מופנות ל"קרן דיור ציבורי"' שנועדה לרכוש דירות שימלאו את המלאי. עד שיצא לפועל, מתוך 108 אלף הדירות נמכרו 30 אחוז. ההכנסות ממכירתן עמדו על כ-2.75 מיליארד שקל, אבל רק 205 מיליון הופנו לחידוש המלאי.
בחודש ספטמבר, שר השיכון לשעבר זאב אלקין התייחס לחוק והודה כי הכספים ממכירת הדירות לא הופנו לרכישת דירות חדשות, מה שיצר את הפער. "החוק של רן כהן נראה טוב וחברתי", אמר, "אבל אף אחד לא שאל מה הלאה ורק כשהתחילו להבין את הבעיה לקחו את הכסף לטובת רכישה חוזרת. צריך להפסיק את המכירה של דיור ציבורי ולא להוריש לדור הבא, זה רכוש של המדינה".
אלקין עצמו הכריז עם כניסתו לתפקיד שיפנה שני מילארד שקל לטובת רכישת 1,700 דירות חדשות לדיור הציבור. בפועל נרכשו 80.
״קבעתי בחוק שעל מנת שהמלאי לא יגמר, כל הכספים ממכירת הדירות יהיו חייבים להיות מופנים לרכישת דירות חדשות בדיור הציבור", אומר כהן. "להאשים את החוק עכשיו זה הזוי, הממשלות לא עשו את מה שצריך לעשות. לא רכשו דירות מכספי המכירה ולא מתשלומי השכירות".
משרד השיכון טוען כעת בתגובה כי "מאחר שמתווה ההנחות במסגרת החוק הינו של הנחה ממוצעת בשיעור של 80 אחוז, יוצא כי על כל 5 דירות שנמכרות, נרכשת דירה אחת. על כן, הצגת מסקנה כאילו 'הסיבה להידלדלות הדירות בדיור הציבורי אינה מכירתן, אלא אי הפניית הכספים ממכירת הדירות לרכישת דירות חדשות' הינה שגויה, חוטאת אל האמת והצגתה מטעה את הציבור".
"המשרד מוכר דירות ישנות, הרוסות, שלא שוות כלום, בפריפריה", אומר דני בן גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי. "הם מבססים את הטענה על הנחה של 300 אלף שקל במכירת הדירה ולא מתייחסים לעובדה שרק שבעה אחוז מהכספים חזרו לרכישת דירות".
״במשך שנים החוק היה תחת ביקורת של האוצר, שרצה לבטל אותו, אבל לא הצליח״, אומר עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות באגודה לזכויות האזרח. ״עכשיו, החוק עומד לפקוע ואין באמת שום כוח פוליטי שרוצה לחדש אותו, למרות שכולם מדברים על צמצום פערים חברתיים ומחקרים מוכיחים שבעלות על נכסים היא מפתח מרכזי לכך. טענות משרדי הממשלה מתעלמות מהעובדה שהאוצר צריך להשקיע כסף כדי לבסס דיור ציבורי״.
לצאת ממעגל העוני
החוק איפשר לדיירים לרכוש את דירתם חמש שנים אחרי שהתגוררו בה. רועי ונעמה (שמות בדויים) היו אמורים לרכוש את דירת עמידר שבה הם מתגוררים בירושלים בעוד פחות משנה, ולהמשיך לגדל בה את שבעת ילדיהם. כדי להיות זכאים לדירה, הם עזבו את הקהילה החרדית שבה התגוררו ומצאו את עצמם מבודדים, נטולי שייכות. עשו הכל כדי לצאת ממעגל העוני. חיכו לרגע שבו יוכלו לקרוא לעצמם בעלי בית – כעת הרגע הזה נעלם.
כעת הם משלמים 2,750 שקל לחודש עבור הדירה. אם היו שוכרים דירה באותו אזור בשוק הפרטי, היו משלמים כ-3,200 שקל. הבדל לא גדול במיוחד. "עם ההנחה זה עדיין יוצא גבוה", הם אומרים.
היא סייעת רפואית, בעלה מאבטח. כשיצאה לעבודה אחרי לידת בנה השביעי קפץ שכר הדירה במאות אחוזים. הם היו בטוחים שהמפלגות החרדיות, שעליהם הם נמנים, ישנו את התמונה עבורם. למרות שנותרו עוד עשרה ימים הם עוד מאמינים. "בעלי פגש את גולדקנוף ושאל אותו על החוק", אומרת נעמה. "השר ענה שאין לו מה לעשות, והציע לבעלי להתפלל".
שמעון ואילנה מתגוררים עם ארבע בנותיהם בדירת שלושה חדרים קטנה בפתח תקוה. ״זו המציאות שלנו, חיים בצמצום ועוני כדי שנרכוש לבנות שלנו דירה״, אומר שמעון. הם מתגוררים בדירה כבר שש שנים ולמעשה יכלו להגיש הצעה לרכוש אותה, אך החסכונות שלהם לא הספיקו. הקפיצה במחירי הדיור העלתה את המחיר שהם היו אמורים לשלם עבור הדירה, והם קיוו שיוכלו לגייס את הסכום המתאים בקרוב. "אנחנו מנסים כבר שנים לחסוך, אבל זה לוקח זמן, העובדה שפוסלים את החוק שוברת אותנו. זו היתה מטרת חיינו ובהינף יד לוקחים אותה מאיתנו".
"אנחנו מנסים כבר שנים לחסוך, אבל זה לוקח זמן, העובדה שפוסלים את החוק שוברת אותנו. זו היתה מטרת חיינו ובהינף יד לוקחים אותה מאיתנו"
הוא סובל מנכות ולא עובד, היא סייעת לגננת. הם משלמים 1,700 שקל שכירות. "זה גבוה מאוד עבורנו", אומר שמעון. "האפשרות לרכוש דירה היא לא מתנה, אלא רק עזרה לאוכלוסייה חלשה שמוכנה לגור בדירות במצב מזעזע בשביל האופציה לקורת גג וביטחון״.
נחמן (שם בדוי) הוא נכה מלידה. יחד עם אשתו אפרת וששת ילדיהם הם מתגוררים בדיור ציבורי בירושלים. גם הם זכאים לרכישת דירה, גם הם מחכים להגיע לסכום הנדרש. "שורדים מהיד לפה", מפחדים מהרגע שהילדים יגיעו לגיל 18 והם כבר לא יהיו זכאים לדירה. "גם הילדים הגדולים לחוצים, לא יודעים מה יהיה", אומר נחמן. "בלי החוק הזה בעוד כמה שנים עמידר ינסו להוציא אותי מהבית – ואז מה יהיה?"
קורת גג כזכות יסוד
אחד מהמתנגדים הבולטים לחוק הוא פורום קהלת, מכון מחקר אולטרה ימני שהפך לאחד הגופים המשפיעים ביותר על הפוליטיקה הישראלית. במחקר מ-2018 קבע ראש פורום קהלת לכלכלה ד"ר מיכאל שראל כי "הדיור הציבורי הוא פתרון בזבזני ולא יעיל, שעלותו מיליארדי שקלים, לבעיה שלא ממש קיימת". גם ראש המחלקה הבא, ד"ר אשר מאיר, החזיק באותה דעה, כשבנייר עמדה מ-2020 קבע כי דיור ציבורי אינו הסיוע הטוב ביותר שהיא יכולה לתת למעוטי יכולת והוסיף המלצה לבטל את ההנחות לרוכשים דירה ממלאי הדיור הציבורי, "הנחות אלו יקרות ביותר ומאוד לא שוויוניות; ההנחות הן בסכומים של מאות אלפי ש"ח בממוצע וניתנות בסופו של דבר למשקי בית בעלי אמצעים".
״מדובר בחוק החברתי הכי חשוב שנחקק מקום המדינה״, אומר רן כהן. ״ההורים שלי, שגרו בדירת עמידר בעכו, קנו את הדירה שלהם בקושי רב. יצאתי לעבוד כפועל בניין כדי לעזור להם ברכישה. כשהסתכלתי על מספר האנשים שלא מצליחים לרכוש את הדירה שבה הם מתגוררים, הבנתי שיש פה חתך אוכלוסיה עני מאוד שלעולם לא יוכל להיות בעל קורת גג. אני מוכן לעמוד עכשיו לרשות כל מי שירצה לחדש את חוק הדיור הציבורי".
"חוק זכויות הרכישה של רן כהן הוא בין החוקים החברתיים והמשמעותיים ביותר שחוקקו במדינה. חוק שהוא סמל, המחבר את התפישה של קורת הגג כזכות יסוד ולא כנכס פיננסי", אומרת ח"כ נעמה לזימי, שפועלת לאחרונה בניסיון למנוע את ביטולו של החוק. "בשבועות האחרונים אני עושה כל שביכולתי ומדברת עם גורמים פוליטיים בשביל לייצר לחץ ולהאריך את החוק, כמו שהשתמשתי בכלים הפרלמנטרים שלי להגיש מחדש את החוק, שאילתות, דיונים דחופים ובזמן הקרוב אקיים דיון בוועדת הצעירים שבראשותי בנושא, אני מתחייבת להמשיך להיאבק ולעשות הכל בשביל להאריך את תוקפו של החוק".
תגובת משרד השיכון: "תוקפו של חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) הוארך אוטומטית בשלושה חודשים בהתאם לחוק יסוד: הכנסת. על כן עד ליום ה-14 בפברואר 2023 ניתן להגיש בקשות לרכישה בהתאם לזכאות".
