לפני כשבועיים נורה למוות קוסאי מעטאן בכפר בורקה מנשקו של יחיאל אינדור. על פי עדויות של פלסטינים שנכחו במקום בזמן התקרית, אינדור ירה במעטאן ב"נשק ארוך" ולא באקדח להגנה עצמית. נשק ארוך, כדוגמת M16, ניתן רק במקרים בודדים, כנשק ארגוני או בהמלצה פרטנית של משטרת ישראל. לפי פרסומים, רוב הבקשות של אזרחים לקבלת רישיון לנשק ארוך נדחות.
במהלך דיון הארכת המעצר של אינדור, שהתקיים ביום שישי, התייחס לטענה זו נציג המשטרה ואמר כי אינדור לא נשא נשק ארוך אלא הרכיב על האקדח שלו התקן הנקרא ״רוני״.
ההתקן הוא למעשה תושבת שמסבה את האקדח לרובה. בעוד הטווח של אקדח הוא קצר, בעזרת הרוני הטווח גדל לעד מאה מטרים. המשתמש יכול להתקין על האקדח כוונות לייזר ועזרים טקטיים נוספים, אשר הופכים אותו לתת מקלע בעל יכולות מבצעיות. כך מתייתר הסעיף של "הגנה עצמית", שעל פיו מוענק רישיון לכלי נשק.
הרוני מיוצר על ידי חברת CAA הישראלית ונקרא על שמה של בתו של היצרן, משה עוז. מהמפעל בקריית גת הם בעיקר מייצאים את הערכות לשוק בארצות הברית. את הערכה אפשר להזמין לכל מקום בארץ מחנויות שמתעסקות בציוד טקטי, אוהלים וקמפינג. לכל אקדח מתאימה ערכת רוני אחרת, והמחירים נעים בין 1,000 ל-2,000 שקל, לא כולל תוספות כמו קת מתכוונת, כוונות לייזר, פנסים ומאריכי קנה. וכל זה – בלי להציג בפני המוכר רישיון כלי ירייה.
התקשרנו לחנות "טקטיקל זון" וביקשנו לרכוש את הערכה. הבהרנו למוכר שאין ברשותנו רישיון כלי ירייה. "אין צורך ברישיון", אמר לנו המוכר. "אנחנו לא בודקים רישיונות, אבל אני ממליץ לכם קודם להחליט איזה אקדח אתם רוכשים ורק אחר כך להחליט איזה מערכת רוני תקנו".
״זה גם משפר את הנשק ואת היכולות שלו, אבל גם יוצר הרתעה״, הסביר לנו א׳, אחד מחברי סיירת בראל, התארגנות של מתנדבים חמושים שמפטרלים בדרום, שיזם אלמוג כהן לפני שהפך לחבר כנסת. א' הסתובב בפטרול בגינה ציבורית עם אקדח שעליו הותקנה מערכת רוני.
״כאשר אזרחים שקיבלו רישיון לאקדח מרכיבים ערכת 'רוני', הם הופכים אותו מנשק הגנתי לנשק התקפי, כלי קטל מבצעי", אומר ניצב לשעבר יעקב בורובסקי. ״המצב חמור שבעתיים שכן גם אין פיקוח על מי רוכש את המתקן ומה הוא עושה איתו. אסור לאפשר זאת, אלא רק לאנשי ביטחון מורשים ומוסמכים".
פנינו למשרד לביטחון לאומי ושאלנו האם למשרד יש רישום של כל האנשים שרכשו את הערכה, האם יש פיקוח על המכירה ובכלל, מה עמדת המשרד לתוסף הקטלני הזה. מהמשרד בחרו להגיב ספציפית על מקרה הירי בבורקה, וטענו כי "כלל פרטי המקרה נמצאים בחקירה משטרתית, והמשרד לא מתערב בחקירה". ביקשנו שוב התייחסות לערכת רוני, אך לא קיבלנו תשובה.
בחודשים האחרונים השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מקדם במרץ הקלות בתבחינים לרישיון לכלי יריה. לדבריו הוא עושה זאת על מנת שיותר אזרחים חמושים יסתובבו ברחובות ויוכלו לתת מענה במקרים של אירועי טרור, אך כפי שהראנו בעבר, היד הקלה במתן כלי הירייה עלולה להביא לכך שכלי נשק ייפלו בידיים לא נכונות.
ההקלות בתבחינים הרחיבו את האוכלוסיות הזכאיות להגיש בקשה לקבלת רישיון נשק. כך, כל חייל בעל תעודת לוחם יוכל להגיש בקשה לקבלת רישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי עד 10 שנים מתום שירותו הסדיר או 10 שנים מתום שירות מילואים, כהגדרתו בצה"ל.
בתחילת יולי היו בארץ כ-160 אלף בעלי רישיונות לנשק פרטי. מנתוני המשרד לביטחון לאומי שפורסמו בשבוע שעבר, עולה כי חלה עלייה של 88 אחוז במספר הנשים אשר קיבלו רישיון לנשק בשבעת החודשים האחרונים, מאז הקמת הממשלה וכניסת השר לתפקיד. 44 אחוז מהן הינן תושבות יהודה ושומרון.
