"האלימות מחכה מעבר לפינה": את אריה כהן כבר אי אפשר להציל. מה עם שאר החוסים?

בין כל ההפגנות והמחאות הסוערות שמתקיימות בעת האחרונה, זו נעלמה מהעין. עשרות בודדות הגיעו אתמול לרחבה מול משרד הרווחה בירושלים, לאזכרת מחאה לזכרו של אריה כהן, חוסה עם מוגבלות שכלית התפתחותית, שמת לפני חודש, לאחר שלפי החשד הוכה במעון "נווה ים" שבו שהה.  

"נתתי להם את הדבר הכי יקר לי", אמר אחיו צבי, בוכה ורועד מהתרגשות לאנשים שהגיעו לתמוך בו, רובם בני משפחה של חוסים אחרים. "ככה שומרים עליו? ככה הורגים אותו. במקום לטפל, לעזור ולתמוך באותם אנשים עם צרכים מיוחדים, הם מכים אותם". 

צבי קיבל הודעת אס.אמ.אס על כך שאחיו אושפז "בגלל קשיי נשימה ודופק גבוה" ב-18 בדצמבר, הודעה שאותה ראה רק למחרת בבוקר. איש לא התקשר אליו. הוא הגיע לבית החולים ומצא את אחיו מורדם ומונשם עם סימני אלימות על גופו. "ראיתי אותו יומיים לפני שאושפז והסימנים האלו לא היו עליו", הוא מספר.  

״אלו היו סימנים שלא אמורים להיות על גוף של בן אדם ובטח לא על גוף של חוסה״, אומר עו״ד דן זילברמן המייצג את המשפחה. ״כשניסה לברר מול עובדי המעון מה הוביל לפציעות של אחיו, אמרו לו תחילה כי הוא נפל מהמיטה, ולאחר מכן טענו שהחליק במקלחת. הוא הבין מהרופאים שלא ייתכן שזה מה שהביא לאשפוזו והזעיק משטרה למקום. אולם מאז שתיעדה את המידע וצילמה את הסימנים על גופו, לא יצרה המשטרה קשר עם המשפחה. אנחנו מקווים שבקרוב יתחילו מעצרים״.

לטענת כהן האח, איש מהמוסד לא שוחח איתם על המקרה מאז. "מה אמורים להרגיש בני משפחה שיש להם קרובים במוסדות האלו?" הוא אומר. 

לדברי בן משפחה אחר, אריה הופקר, נשכח ו"לאף אחד לא אכפת". מקורבים למשפחה טוענים כי המוות שלו לא נחקר עד הסוף – “לא על ידי המשטרה ולא על ידי משרד הרווחה”. הם הביעו ספק אם מישהו טרח לאסוף את החומר המצולם ממצלמות האבטחה במוסד.

השגחה צמודה מדי

כהן, בן 55 במותו, נולד עם מוגבלות שכלית והתגורר רוב חייו בדיור בקהילה. לפני כשנה וחודשיים, אחרי שהתגלה שהוא סובל מבעיות בבליעה, המליצה הרווחה לבני משפחתו להעביר אותו למעון, על מנת שיקבל השגחה רפואית צמודה. ״בגלל שהיתה סכנה שהוא ייחנק, אריה היה חייב לשהות במקום עם מרפאה", אומר צבי. "זו הסיבה היחידה שהוא הגיע לנווה רם״. כהן שהה במוסד 13 חודשים עד שמת. 

מינהל המוגבלויות של משרד הרווחה נותן מענה לכ-149 אלף אנשים, בהם 34 אלף עם אבחנה של מוגבלות שכלית והתפתחותית. לפי סקר שערך ארגון הג'וינט עבור משרד ראש הממשלה ב-2021, עולה כי 32 אחוזים מהמאובחנים נמצאים בהשמה חוץ ביתית – 18 אחוזים בפנימיות ובמעונות ו-14 אחוזים בהוסטל או דירה (שיכולה להכיל עד 40 חוסים). 

מעון נווה רם, ששייך לארגון א.ד.נ.מ, כולל 20 יחידות דיור ו-7 דירות קהילה, כשהחלוקה של החוסים מתבצעת על פי גיל, רמה ומין. מלבד נווה רם, א.ד.נ.מ מפעילה גם את דיור יובלים, המיועד לילדים, נוער ובוגרים על רצף האוטיזם, ומוסדות של דיור נתמך ודיור בקהילה. 

"דווקא המקומות הסגורים והמנותקים הם המסוכנים", אומרת עו"ד נעמה לרנר מהתנועה לעצמאות, ממארגני ההפגנה. "המשפחות נעשות שבויות של המערכת, ובהיעדר אלטרנטיבה – רבים מעדיפים לשתוק. אנחנו כאן כדי לתפוס מקום ולהמשיך להזכיר. לא יכול להיות שהאיש הזה מת וכלום לא קרה. לא יכול להיות שלאף אחד לא אכפת״.

"דווקא המקומות הסגורים והמנותקים הם המסוכנים. המשפחות שבויות של המערכת, ובהיעדר אלטרנטיבה רבים מעדיפים לשתוק" 

במחאה שהתקיימה היום הוזכרו גברים ונשים שמצאו את מותם במוסדות הרווחה. הזוכרה שם דיירת נוספת ממעון "נווה ים", משי פרץ, צעירה עם אוטיזם, מוגבלות שכלית ועיוורון, שב-2019 נפטרה בבית החולים לאחר שסבלה מנמק במעי, כתוצאה מתרופות פסיכיאטריות שקיבלה במעון, על פי התביעה שהגישו הוריה נגדו.בכתב התביעה נכתב: "ההורים התריעו רבות באשר לאופן מתן התרופות לבתם. ההתעלמות מפניותיהם מלמדת על הזלזול החמור ועל עצימת עיניים בנושא כה חשוב שהוביל בסופו של דבר לפטירתה של משי". כמו במקרה של כהן, גם הוריה של פרץ לא ידעו מדוע בתם פונתה לבית החולים והם נקראו להגיע למקום על ידי הרופאים.

במחאה הוזכרו גם שלושת החוסים, שמתו כתוצאה מהרעלת מזון במעון ״בית דפנה״ בחולון, והוזכר ריבוי מקרי ההתעללות שתועדו במעון בני ציון כשהיה תחת ניהול של חברת אלאור. 

״כל אחד מהאנשים שחיים במוסדות יכול להיות הקורבן הבא״, אמרה לרנר. ״כשהמדינה מאפשרת לכלוא חוסים בחדרים נעולים ללא חלונות, אבל אומרת ׳בלי אלימות׳ – יש כשל. האלימות מחכה מעבר לפינה״.

"לומדים לפוצץ מטופלים"

בחודש יוני החולף העבירה הכנסת את חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, שמגדיר לראשונה את זכויותיהם, על בסיס האמנה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות של האו"ם, שעליה חתומה מדינת ישראל ונועד לקדם את זכותם לחיות חיים עצמאיים. החוק ייכנס לתוקף בינואר 2024 והיישום שלו יתפרס לאורך חמש שנים החל מאותו הרגע. "עד אז", אומרת לרנר, "עלינו להגדיר את סל השירותים שיינתן לציבור הזכאים ואת זאת עושים במסגרת התקנות לחוק. אם אנחנו רוצים להפסיק את האלימות במעונות – צריך לשנות את השיטה".

״המדינה מתקצבת את המוסדות הפרטיים והציבוריים, אבל מפקירה את הפיקוח״, מוסיף עו״ד זילברמן. ״רבים מהמטפלים במעונות נטולי הכשרה, והזיקה היחידה ביניהם לבין הקורבנות היא שהם היו באותו מקום. לרוב מצמידים אותם למישהו ותיק, והם רואים מטפל מתוסכל שמקבל שכר נמוך. הם לומדים ממנו איך לפוצץ מטופלים – וככה המעגל ממשיך. מדובר באוכלוסייה שקופה שהמדינה הפקירה במשך שנים ושמרה בחצר האחורית״.

להפגנה הגיעו גם בני משפחות של חוסים אחרים – חלקים חיים בחשש עם הידיעה שיקיריהם נמצאים במוסדות הסגורים, וחלקם החליטו לוותר על הפתרונות של משרד הרווחה. כך עשו בני משפחתה של יעל אלמקייס בת ה-29, שעברה ארבע מוסדות שונים בחמש שנים, עד שבני משפחתה החליטו להוציא אותה לצמיתות מהמעונות.

״בכל אחד מהם היא עברה דברים מאוד קשים. אלימות, הזנחה, פגיעה מינית, טעויות בתרופות – כל מה שאת שומעת בחדשות קרה לנו״, מספרת אחותה, רוני. ״הייתי באה לבקר אותה פעם בשבוע ותמיד יצאתי משם בוכה. הייתי מוצאת אותה נעולה בחדר, לא מקולחת, לא מסורקת ויושבת בצרכים של עצמה. אמא שלי לא הייתה ישנה בלילות.

"ההחלטה להעביר אותה ממוסד למוסד הגיעה גם מבקשה שלנו וגם מצד ההנהלה, שתמיד הגדירו אותה כ׳לא מתאימה׳. בפעם האחרונה החלטנו שאנחנו לא מוכנים להעביר אותה שוב, ושכרנו לה דירה עם מטפלת צמודה מהכספים של ביטוח לאומי״.

לדברי רוני, מאז שיעל יצאה מהמעונות חל שיפור דרמטי במצבה: כיום היא מיוצבת מבחינה תרופתית, שומרת על תעסוקה קבועה מדי יום, עושה ספורט ומצליחה לחיות את חייה. עם זאת, את הפתרון שמצאה משפחת אלמקייס, שדורש משאבים, זמן, ומקורות ממימון, משפחות רבות לא יכולות לבצע. "לא ידענו איך נעמוד בזה כלכלית, אבל ידענו שאנחנו מוציאים אותה משם", אומרת רוני. 

"בכל אחד מהמעונות אחותי עברה דברים קשים: אלימות, הזנחה, פגיעה מינית, טעויות בתרופות – כל מה שאת שומעת בחדשות קרה לנו"

״המקומות האלה הם חממה לפשיעה״, מוסיפה עו״ד לרנר. ״השינוי ייווצר אם שר הרווחה החדש יעקב מרגי ייקח את חוק שירותי הרווחה ויעשה איתו באמת מה שצריך: לסגור מוסדות. בקהילה דבר כזה לא יכול לקרות. אנשים יצעקו בקומה הראשונה? מישהו מהקומה השנייה ידווח. השכנים ראו מישהו מנופח ממכות? הם יעשו משהו. כשהחוסים נמצאים כל הזמן תחת אותו מקום ואותם מפעילים – אף אחד לא מדווח, ולכן צמצום מוסדות והעברת אנשים לקהילה זה הפתרון היחיד״.

מהי שורת הרווח

בהפגנה נכחה גם חברת הכנסת לשעבר שירלי פינטו (ימינה), שסיפרה על ביקור פתע שעשתה במעון בנתניה ב-2021. ״ניצלתי את זכותי כחברת כנסת להיכנס למקום״, היא סיפרה. ״המנהלת מנעה את הכניסה שלי במשך 20 דקות, וכשנכנסתי עשו לי הצגה: העובדים ניקו במרץ את כל המעון, וקבוצה של חוסים עשו ספורט עם ׳מדריכה׳ שלבשה ג׳ינס ונעלי עקב. התנאים היו מזעזעים. הבגדים שלהם היו נעולים בארון בטענה שהם ׳אוכלים אותם׳, המקרר היה נעול ולא הייתה גישה חופשית למים ומזון, לא היו מוצרי היגיינה, וכל החוסים היו עם חיתולים – גם אלו שעושים את צרכיהם באופן עצמאי. 

שירלי פינטו: "מנהלת המעון מנעה את כניסתי. כשנכנסתי, עשו לי הצגה: קבוצת חוסים עשו ספורט עם מדריכה שלבשה ג'ינס ונעלי עקב"  

"הם חיו בדוחק, במבוך חדרים שמשתרך על פני 240 חדרים, למרות שהמעון מקבל על כל אדם 17 אלף שקל בחודש. כשביקשתי ממשרד הרווחה לראות את שורת הרווח של המקום, הם פשוט לא ידעו מה היא. אין להם דוחות, הכל מתנהל באופן סגור. אם הכסף הזה היה מועבר לדיור בקהילה, הכל היה נראה אחרת״.

ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר בתגובה: ״המשרד רואה בחומרה רבה כל פגיעה בדיירי המסגרות שתחת פיקוחו ופועל בנחישות מול כל מסגרת שמפרה את נוהלי המשרד. השר יעקב מרגי הנחה את הדרג המקצועי לנקוט גישה מחמירה באירועים שבהם מתעורר חשד לפגיעה בדיירים.  מנהלי המסגרת (הכוונה לנווה רם, א"פ) הוזמנו לבירור דחוף במינהל מוגבלויות בהליך שנקרא 'טרום שימוע' בנוגע להתנהלות הכללית במעון.  במקביל, ועדה מיוחדת בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן אשר בחנה בחודשים האחרונים את נושא ההסדרים החוץ-ביתיים לאנשים עם מוגבלות צפויה להגיש את מסקנותיה לשר בקרוב.

״לגבי נוהל התנהגות מאתגרת: בנובמבר האחרון נכנס לתוקף חוזר מנכ"ל הקובע הנחיות ברורות להתמודדות עם התנהגות מאתגרת מסכנת אצל אנשים עם מוגבלות, המקבלים שירות במסגרות הדיור והיום. החוזר, המסדיר את השימוש באמצעי הגנה, הועבר למסגרות שתחת פיקוח מינהל מוגבלויות במשרד ובחודשים הקרובים יתבצעו פעולות ליישומו. החוזר מבקש לאזן בין שמירה על חירותו, ביטחונו וזכויותיו של האדם לבין (שמירה על) אלו שבסביבתו. 

ברצוננו להדגיש כי דיירי המסגרות החוץ ביתיות ובני משפחותיהם, אשר חשים שנפגעו משימוש באמצעי הגנה או שרוצים לקבל מידע נוסף יכולים לפנות למפקחים על המסגרת או לקו הייעודי למשפחות במוקד 118, ויקבלו מענה מלא״.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: ״עם קבלת התלונה במשטרה, נפתחה חקירה המתנהלת בימים אלו, במסגרתה בוצעו פעולות חקירה רבות שמטבע הדברים לא ניתן לפרטן. בהתאם להתפתחויות בחקירה, יעודכנו בני משפחתו של המנוח ככל שהחקירה תאפשר זאת״.

ממעון נווה רם טרם התקבלה תגובה.