כ-35 אלף מעצרים מגיעים מדי שנה לדיונים בבית המשפט, שם מחליטים השופטים אם לשחרר את החשודים או לא. דיוני המעצרים ייחודים בנוף המשפטי, שכן על סמך ראיות שלרוב לא גלויות לעצורים מקבלים השופטים החלטות דרמטיות.
אחריות כבדה מונחת על כתפיהם של השופטים, אשר צריכים לא רק להכריע בין הצדדים, אלא גם לייצג את העצורים שאינם יכולים לטעון על סמך חומר שכלל לא מוצג בפניהם.
בעשר השנים האחרונות אחוז התיקים שהסתיימו במעצר נותר יציב ועומד על כ-70 אחוז. כ-20 אחוז מהתיקים הסתיימו בחלופות מעצר ועוד כ-7 אחוז בשחרור (3% נוספים סווגו באופן שקשה להעריך את ההחלטה), כך עולה ממחקר שבדק את התוצאות של כ-350 אלף תיקי מעצרים מ-2010 ועד 2019.
הנתון המעניין יותר מתגלה כשבוחנים את ההחלטות שקיבלו באותה תקופה עשרת השופטים שלהם הניסיון העשיר ביותר בתיקי מעצרים (בין 3,500-7,000 תיקים במצטבר). ניתוח התוצאות מגלה שרק 60 אחוז מהתיקים שלהם הסתיימו במעצר, מעט יותר מ-20 אחוז בחלופת מעצר ו-15 אחוז מהתיקים הסתיימו בשחרור – כמעט פי 2 מהממוצע של כלל השופטים.
15 אחוז מהתיקים של השופטים המנוסים הסתיימו בשחרור – כמעט פי 2 מהממוצע של כלל השופטים
הממצא הזה העלה את השאלה: האם יכול להיות שעם הזמן השופטים פחות ופחות מאמינים במשטרה – וחושבים שאפשר להמשיך לחקור גם בלי להשאיר את החשוד במעצר?
פגיעה בזכויות אדם
עמותת התמנון, שאני נמנה בין מייסדיה, ביצעה את המחקר הראשוני הזה במסגרת פרויקט "תולעת משפט", שנועד להנגיש לציבור ולחוקרים את המידע על הנעשה בבתי המשפט בישראל. הממצאים הועברו ל"וועדת דותן", ועדה לבחינת מעצרים לצרכי חקירה שהוקמה ב-2018.
כדי לענות על השאלה שהתעוררה אחרי ניתוח התוצאות, בחרה העמותה לבדוק שופטים שדנו מדי שנה בעשר השנים האחרונות ב-20 תיקי מעצרים לפחות ולבדוק האם חל שינוי בהחלטותיהם בין השנה הראשונה לבדיקה (2010) לשנה העשירית (2019).
העמותה בדקה את ההחלטות שקיבלו כ-50 שופטים מכל הארץ, שדנו בכ-80 אלף תיקים. התוצאות היו ברורות: בשנה הראשונה לבדיקה, בממוצע 75 אחוז מהתיקים הסתיימו במעצר ובשנה האחרונה רק 66 אחוז. אחוז התיקים שהסתיימו בחלופות מעצר נותר לאורך השנים על כ-20 אחוז, עם סטיות מעטות לכאן ולשם. הנתון המשמעותי ביותר הוא אחוז התיקים שהסתיימו בשחרור: מספרם זינק מ-5 אחוז בממוצע ב-2010 ל-15 אחוז ב-2019. פי שלושה!
מספר התיקים שהסתיימו בשחרור זינק מ-5 אחוז בממוצע ב-2010 ל-15 אחוז ב-2019
מניתוח התוצאות מתקבל הרושם כי ככל שהניסיון והוותק השיפוטי עולה – כך עולה גם השחיקה של אמון השופטים במשטרה. בהינתן שזה המצב, ייתכן כי לא ניתנים בידי שופטי מעצרים חדשים הכלים המתאימים, בהם אתגור טענות המשטרה, הטלת ספק והערכה מושכלת ומדויקת יותר לחששות שמציגה המשטרה כמו מסוכנות או שיבוש ההליכים.
לצד זאת התוצאות האלה גם עשויות לרמוז על היקף אדיר של מעצרים מיותרים. מעצרים שהתבצעו רק בשל חוסר ניסיון ומקצועיות של שופטים, תוך פגיעה קשה בזכויות אדם בסיסיות ובכלל זה הזכות לכבוד בסיסי ותנועה של מי שרק נחשדו בביצוע עבירה פלילית.
בדיקה זו מתחברת גם לביקורת שנשמעה באחרונה על ידי מבקר המדינה כלפי המשטרה בקשותיה התכופות להארכת מעצר. "על המשטרה לצמצם את המעצרים שמאחורי הסורגים ולהגביר את השימוש בחלופות מעצר שיאפשרו שיקום ומניעת חזרה לפשע", כך קבע המבקר מתניהו אנגלמן, בדוח הביקורת השנתי שפורסם בתחילת החודש.
מהדוח עולה, כי ב-2018 הובילה יחידת נחשון של שירות בתי הסוהר 404,770 כלואים לכ-200,820 דיונים משפטיים והרכבים של היחידה גמעו בממוצע כ-28,500 ק"מ מידי יום. המבקר יוצא נגד המגמה של גידול מתמיד בבקשות המעצרים עד תום ההליכים המשפטיים. בשנת 2018 ביקשה המשטרה מעצר עד תום ההליכים ל-35% מהעצורים ו-29% מהעצורים במעצר ימים נכלאו עד תום ההליכים.
התוצאות עשויות לרמוז על היקף אדיר של מעצרים מיותרים שהתבצעו רק בשל חוסר ניסיון ומקצועיות של שופטים
מהמחקר הראשוני שערכנו, עולה גם חשיבות פתיחת מאגרי המידע בכלל והמאגרים המשפטיים בפרט. מרבית ההחלטות בבית המשפט בישראל לא פומביות ולא מפורסמות בשום דרך, ולפיכך הדרך המרכזית לניתוח תוצאה של הליכים מסתמכת על סיווג תוצאה שנעשה על ידי עובדי הנהלת בתי המשפט, ונתון לשיקול דעתם ולהטיות שיש לאותם עובדים.
נתונים מבתי המשפט לא צריכים להיות סגורים מאחורי סורג ובריח ולא צריך לחכות שפרויקט תולעת המשפט יפתח כלים כדי להשיג ולהנגיש אותם. הנהלת בתי המשפט יכולה כבר מחר בבוקר לשחרר את המידע הגולמי ולאפשר לשלל חוקרים בכל רחבי הארץ והעולם לחקור את המידע ולספק תובנות משמעותיות ומקיפות על הנעשה בבתי המשפט בישראל.
פרויקט תולעת המשפט נועד להנגיש את המידע על בתי המשפט בישראל, באמצעות אתר חופשי ונגיש הכולל כארבעה מיליון תיקים ומערכת ניתוח מידע מתקדמת, שמאפשרת ניתוח כמותי של ההליכים המשפטיים בישראל וכרגע זמינה לשימוש פנימי בלבד. כל המידע מבוסס על מידע מאתר בתי המשפט שאינו נגיש לאדם הממוצע.