חברות הטבק ידועות כמי שעושות שימוש מניפולטיבי בנתונים ובמחקרים כדי לקדם את מוצריהן. עכשיו נשמעות הטענות כי הן מנצלות גם את משבר הקורונה לשיווק אגרסיבי ומנסות להפיץ פייק ניוז ולזרוע בלבול סביב מחקרים הנוגעים לקשר שבין עישון לקורונה.
באחרונה למשל זכו לתהודה תקשורתית שני מחקרים אשר רמזו לכך שעישון וצריכת ניקוטין עשויים להגן מפני הידבקות בקורונה. אפשר שחברות הטבק פעלו לשתף את המחקרים האלה בציבור, אך לא טרחו לגלות כי חתומים עליהם חוקרים שקיבלו בעבר מימון מתעשיית הטבק, וכי לפחות אחד המחקרים טרם השלים הערכת עמיתים מקצועית כמקובל.
במידה שהדברים נכונים, מדובר בניסיונות מקוממים במיוחד לנוכח מחקרים עדכניים, שלפיהם עישון מגביר את הסיכון לתחלואה ולתמותה מקורונה. מחקרים אלה הובילו את ארגון הבריאות העולמי לקרוא להימנעות מעישון ולהגברת מאמצי הגמילה בתקופת המגפה.
חברות העישון אף פועלות למתג את עצמן כחלק מהמאמץ למאבק בקורונה. חברות הטבק בארצות הברית, בקנדה, בבנגלדש, בפיליפינים, בקניה ובגיאורגיה תרמו אלכוג'ל וציוד הגנה לצוותים הרפואיים. בטורקיה רכשה חברת טבק מכונות הנשמה עבור מערכת הבריאות המקומית, וענקיות הטבק פיליפ מוריס ובריטיש אמריקן טובקו מעורבות בימים אלה בניסיון לפתח חיסון לקורונה המבוסס על – ניחשתם נכון – עלי טבק.
כל המהלכים האלה, המתבצעים בשם ה"אחריות התאגידית", נועדו להעניק לחברות העישון לגיטימציה להשפיע על החקיקה ועל מקבלי ההחלטות.
מהלך נוסף שנוקטת התעשייה הוא לובינג שנועד לסווג את מוצרי העישון כחיוניים למכירה ולאספקה, וזאת כהחרגה להגבלות על המסחר והתנועה. ארגון הבריאות העולמי אמנם מתנגד נחרצות למהלך, אך במדינות דוגמת צרפת, איטליה וספרד הלובינג כבר נשא פרי, ומוצרי העישון הוגדרו כחיוניים בתקופות הסגר.
לעומתן, מדינות דוגמת דרום אפריקה, הודו ובוטסואנה בחרו להכריז על איסור מכירה מוחלט של מוצרי עישון בתקופה זו. כצפוי, הלוביסטים של תעשיית הטבק מפעילים לחץ כבד לביטול ההכרזות. בישראל, מוצרי טבק ועישון לא הוגדרו כמוצר חיוני בתקנות לשעת חירום, וטוב שכך. אך כדי לעקוף זאת מפעילות חברות הטבק ומוצרי העישון שירותי שליחויות ללקוחות עד הבית.
נזק של 1.4 טריליון דולר
כדי להתמודד עם השטף השיווקי מצד תעשיית הטבק, יש לזכור תחילה מול מה אנחנו נאבקים. לפי אומדנים של ארגוני הבריאות העולמיים, מדובר בתעשייה שמוצריה מובילים למוות בטרם עת בקרב למעלה ממחצית המשתמשים – כשמונה מיליון בני אדם ברחבי העולם מדי שנה.
בישראל נאמד מספר המתים מעישון בכ-8,000 אישה ואיש בשנה. הנזק השנתי לכלכלה העולמית כתוצאה מהעישון מוערך בכ-1.4 טריליוני דולרים.
בשנתיים האחרונות הובילה ממשלת ישראל מהלך מבורך להחרפת המאבק בעישון, ששיאו בחקיקת החוק לאיסור הפרסום והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון. אך אסור לנוח על זרי הדפנה. זה הזמן להקפיד על יישום האמנה הבינלאומית למאבק בעישון, אשר ישראל חתומה עליה לצד 181 מדינות נוספות, ואשר אוסרת על השפעה אסורה מצד חברות הטבק על מחוקקים ורגולטורים.
בתקופת הקורונה פעלו חברות הטבק באמצעות פייק ניוז, לובינג ומיתוג מטעה כדי לקדם את מוצריהן. עכשיו, ביום שאחרי המשבר, יש להפנות נגד התעשייה את אסטרטגיות השיווק שיישמה בעצמה. לדוגמא, אם חברות הטבק עקפו את ההגבלות על מסחר באמצעות מכירה בשליחויות, ניתן יהיה לקבוע בחוק כי מכירת מוצרי עישון בישראל תתבצע מעתה ואילך רק באמצעות שליחויות וכנגד הצגת תעודה מזהה.
כך נמנף את לקחי הקורונה לצמצום משמעותי בחשיפה של בני נוער וצעירים, אשר לא יוכלו עוד לרכוש סיגריות לסוגיהן בכל חנות ופיצוציה, ונצא מהמשבר עם תשתית חזקה יותר למיגור העישון.
הכותבת היא מנכ"לית המיזם למיגור העישון