בחודש שעבר התקבלה על שולחנה של עורכת הדין רבקה אריאל ממשרד ש. הורוביץ בקשה יוצאת דופן: עורך הדין צחי נחום, המייצג את רשת יוחננוף בתביעה נגד עמותת "ישראל חופשית" שאותה אריאל מייצגת, ביקש את כל המסמכים שהוחלפו בין יועצי התקשורת של העמותה לבין עיתונאים, כלי תקשורת, חברי כנסת וידוענים בנושא התביעה.  

"זה ניסיון לאיים עלינו", אומר אורי קידר, מנכ"ל העמותה. "ניסיון לאיים על ליבת העשייה שלנו, כי מה שאנחנו עושים זה להיעזר בכלי תקשורת, בחברי כנסת ובמובילי דעת קהל כדי לסייע לקהל הפונים אלינו". 

תחילת הפרשה בינואר לפני שנתיים, אז יורי לוגביננקו, שעבד כטבח בסניף יוחננוף ברחובות, הושעה מעבודתו לאחר שמשגיח הכשרות של הסניף הטיל ספק ביהדותו. בהמשך החזירה אותו הרשת לעבודה תחת מגבלות המוטלות על עובד שאינו יהודי למשך כמה חודשים, עד שפוטר. 

לוגביננקו פנה לעמותת "ישראל חופשית – התנועה לשינוי יחסי דת ומדינה", והם חיברו אותו למשרד ש. הורוביץ, שהעניק לו סיוע פרו בונו בהגשת תביעה כספית נגד הרשת על סך 350 אלף שקל, בשל "התנהלות גזענית ופסולה". במקביל עלתה כתבה על הפרשה בחדשות 12 אצל הכתבת לי נעים ועלה לאתר drove.com עמוד שקרא לגולשים לשלוח מייל להנהלת יוחננוף "לעצור את הגזענות". 

---

בהמשך לפרסומים בתקשורת, פנה חבר הכנסת אלכס קושניר לרבנות הראשית בבקשה כי תבהיר מתוקף מה נובעת סמכותו של משגיח כשרות להטיל דופי ביהדותו של אדם ואם כל עובד שמתקבל כעבודה כשף חייב לעבור בדיקת יהדות. 

חודשיים אחרי שהוגשה התביעה, הגישה רשת יוחננוף כתב תביעה על לשון הרע והוצאת דיבה על סך 572 אלף שקל נגד עמותת ישראל חופשית. אחר כך תיקנה הרשת את כתב התביעה והוסיפה כנתבע את קידר עצמו, מאחר שאמר כי החברה פועלת בפרקטיקות גזעניות ועל פוסט שכתב בנושא בעמוד הפייסבוק האישי שלו. 

"כבר בפתח התביעה", נכתב שם, "יובהר כי זו אינה תביעת השתקה. תביעה זו מטרתה לקחת את החירות הבלתי נסבלת שלקחו לעצמם הנתבעים, לקחת את שמה הטוב של התובעת… ולהכפישו ברבים".

הרשת טוענת בכתב התביעה כי לא פעלה ממניעים גזעניים כפי שמיוחס לה בכל הקשור להעסקתו של לוגביננקו, וכי היא למעשה מילאה אחר הוראות הרבנות הראשית. "הפרסומים עשו את התובעת מטרה לשנאה, לבוז וללעג", נכתב שם. התובעים טענו כי "הנתבעת פרסמה את הדברים בכוונת מכוון כדי להזיק לתובעת", ןבהמשך טענה הרשת כי העמותה פעלה נגדם כדי "להרוויח הון פוליטי".

"העובדות הברורות מלמדות כי התביעה היא מקרה מובהק ביותר של תביעת השתקה", נכתב בכתב ההגנה שהגישה עמותת ישראל חופשית. "מדובר בתביעת סרק… שהוגשה במטרה להלך אימים על העמותה, שפועלת לרווחת הציבור ללא מטרות רווח. 

"העובדות הברורות מלמדות כי התביעה היא מקרה מובהק ביותר של תביעת השתקה", נכתב בכתב ההגנה

בכתב ההגנה נטען שהרשת הציגה תמונה חלקית. "התנהלותה הפסולה של הרשת כלפי לוגביננקו שלא רק שלא תמכה בו במסע ההתעמרות שעבר, אלא אף לא הראתה רצון אמיתי לבחון אם יש בסיס לדרישה שהוצגה לו להוכיח את יהדותו או שמא מדובר בהיטפלות משפילה, גזענית ומבזה על רקע מוצאו".

העמותה תיארה בכתב ההגנה כיצד סייעה ללוגביננקו להגיע להסכמות עם יוחננוף עד להגעה למבוי סתום, בין היתר בשל סירובה לפרסם באופן פומבי הנחיות חדשות בנוגע לעריכת בירורי יהדות בקרב עובדי הרשת.

בדצמבר החליטה השופטת נאוה ברוורמן לשלוח את הצדדים להליך של הידברות. "הצדדים ימשיכו לנסות ולהידבר ביניהם וינסו להגיע להסכמות ובין היתר, להוריד את הפרסומים הקיימים עוד היום וכן, ינסו להגיע לנוסח מוסכם", כתבה השופטת. לדברי קידר, הם הסכימו להליך הגישור אולם הרשת מסרבת. 

"הבקשה לחשוף שיחות שלנו עם עיתונאים וחברי כנסת היא ניסיון להראות שאנחנו עושים דברים בכוונת זדון ולא בידיים נקיות וכדי לאיים עלינו שנפחד ונסכים להתפשר", אומר קידר. "אני לא מוכן לחיות בעולם שבו אתחיל לפחד מכל עורך דין ששולח אלי מכתב מאיים". 

"הבקשה לחשוף שיחות שלנו עם עיתונאים וחברי כנסת היא ניסיון להראות שאנחנו עושים דברים בכוונת זדון"

"המסמכים שיוחננוף דורשת את חשיפתם אינם רלוונטיים לבירור המחלוקות בין הצדדים", אומרת עורכת הדין אריאל. "מדובר בדרישה מופרכת לחשוף תכתובות חסויות שהוחלפו בין עיתונאי למקור, ותכתובות עם חברי כנסת כנציגי ציבור. בעצם העלאת הדרישה גלומה פגיעה משמעותית הן בצדדים שלישיים שאינם צד להליכים, הן באינטרס הציבורי בערוץ תקשורת בטוח מול הגורמים שתפקידם הגנה על הציבור.

"תמוה מאוד שיוחננוף מנסה להפוך את הליך גילוי המסמכים למסע דיג שאין בו תוחלת הקשורה למחלוקות שבתיק, ויש בכך ניצול ציני של הליכי משפט, ובתוכם ההליכים המקדמיים. אם הדבר יידרש, נתנגד בבית המשפט לדרישה זו".

מארגון העיתונאים נמסר: "בקשת עורכי הדין של יוחננוף לקבל במסגרת התביעה את ההתכתבויות של ישראל חופשית עם עיתונאים הינה בקשה פסולה שמתעלמת מעיקרון בסיסי של חיסיון מקורות ועבודה עיתונאית. אנו בטוחים שגם השופט יבין זאת וידחה את הבקשה החריגה על הסף".

מרשת יוחננוף נמסר: ״לא ננהל תיקים דרך התקשורת ולא נתייחס לטענות שנועדו לצורכי יחסי ציבור״.