"כמנהלת בית ספר יסודי (אני) מביעה מחאה על גיוס הבזק של עוזרי ההוראה. לא ניתן לראיין ולמצוא כ"כ הרבה אנשים איכותיים בשבועיים. חינוך עושים עם אנשים איכותיים. אין דרך אחרת!!!… על מי אנחנו מגנים או יותר נכון על מי אנחנו עובדים?? על המורים, על ההורים??", את הפוסט הזה כתבה כרמית סמוראי, מנהלת בית ספר יסודי בעתלית, וזכתה לשלל תגובות שמחזקות את דבריה.  

המנהלת כרמית סמוראי: "על מי אנחנו מגנים או יותר נכון על מי אנחנו עובדים?? על המורים, על ההורים??"

סמוראי התייחסה לתוכנית שפירסם משרד החינוך בשבוע שעבר, שעל פיה כיתות ג'-ד' יפוצלו במהלך שבוע הלימודים לקפסולות של 18 תלמידים, מהלך שדורש תוספת של כ-6,500 עוזרי חינוך. 

המשרד פתח את המשרות הללו לאנשים ללא תעודת הוראה וללא תואר אקדמי כלשהו, כמו סטודנטים להוראה, או חיילים משוחררים בעלי רקע בהדרכה. הגשת המועמדות למשרה נעשתה ברישום אינטרנטי באמצעות שירות התעסוקה. אופציה נוספת שעומדת לרשות המתעניינים במשרה היא פנייה ישירה לרשויות ולמועצות המקומיות, שפרסמו מודעות דרושים לתפקיד.

"כאמא, זה משפיל אותי שהממשלה שלי חושבת שאני מטומטמת. ומשלמת מכספי המיסים שלי 75 שקל לשעה לבייביסיטר שאפילו לא בחרתי בעצמי", כתבה בתגובה ניצן ויסברג. "ככה לוקחים מערכת חינוך שבורה ומרסקים אותה עם הזרמת כח אדם לא משכיל, לא מוכשר ולא מנוסה".

---

טראומה בלתי נשכחת 

משרד החינוך הקצה 2.5 שעות ביום לכל עוזר הוראה בשכר של 75 שקלים ברוטו לשעה, עד 25 שעות שבועיות, ככל שידרשו לפי הצרכים של בית הספר שאליו ישובצו. כלומר, עוזרי ההוראה עשויים להשתכר עד 7,500 שקלים לחודש.

"זה בגדול משכורת יותר גבוהה משל המורים והמורות", קובלת מירי מיכאלי, מחנכת ביסודי שנמצאת בחל"ת. "כדי למנוע התפטרות המונית של מורות ומורים מן המניין, כדי להרוויח יותר כעוזרי הוראה – משרד החינוך הוציא הוראה שאין לקבל למשרת תומכי הוראה מי שיש בידה רישיון הוראה. זה מקומם". 

"משרד החינוך אומר שיש מחסור במורים ויש המון מובטלים, אז נעשה משהו", היא מוסיפה. "מה שהם עושים זה להביא אנשים חסרי פרופסיה להיכנס למשרות של אנשים עם פרופסיה". 

לא מצופה מהם ללמד, רק לעזור. 

"עזרה זה טוב, אבל הם לא רק הולכים לעזור – הם יחליפו תפקידים שהמורה עושה אחרי הכשרת בזק". 

המורה מירי מיכאלי: "כדי למנוע התפטרות המונית של מורות ומורים, משרד החינוך הוציא הוראה שאין לקבל למשרת תומכי הוראה מי שיש בידה רישיון הוראה"

כפי שציינה מיכאלי, עוזרי הוראה יעברו הכשרה מזורזת של 15 שעות באמצעות הזום. כדי להבין מה הם יעברו בהכשרה הזו פנינו למשרד החינוך, וקיבלנו את התשובה: "אנחנו נמצאים בשלבים האחרונים של גיבוש התכנים. המשרד יפרסם אותם בימים הקרובים. עם גיבושם נשמח לשלוח לכם אותה". כלומר, שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים והתכנים עדיין לא מגובשים. 

מיכאלי היא בוגרת של בוגרת של "חותם", תוכנית להסבת אקדמאים מצטיינים להוראה. ההכשרה שלה ארכה חמישה שבועות אינטנסיביים, שלאחריהן המורים נשלחים ללמד ובמקביל לעבודתם הם לומדים לתעודת הוראה. "זו הכשרה שלא מכינה נפשית לפני שזורקים אותך למערכת", היא אומרת. "תוך חודש כבר קיבלתי 37 תלמידים בכיתה ג'. זו היתה טראומה בלתי נשכחת. סיימתי כל יום ברצון לעזוב הכל". 

"בראייה לטווח ארוך ההכשרות הן סבבה, אבל מה עם הילדים שלמדו עם המחנכת שזו שנתה הראשונה במערכת? הם הפקר?", היא מוסיפה. "היית שמה את הילדים שלך אצל מחנכת שעברה הכשרה של חודש? כיום, אחרי מה שאני יודעת, לא הייתי שמה ילדה את הילדה אצל מורה כזו. אז תחשבי מה קורה עם עוזרי הוראה שיעברו הכשרות של 15 שעות בזום". 

מיכאלי: "תוך חודש כבר קיבלתי 37 תלמידים בכיתה ג'. סיימתי כל יום ברצון לעזוב הכל" 

גם הרשויות המקומיות עדיין לא גיבשו את המתודה. "זו עבודה בשיתוף פעולה עם המחנכת", אמרה לנו בהתחלה רכזת ממועצה אזורית במרכז הארץ, כשפנינו להתעניין במשרת עוזר הוראה. "צריך להיות עם הילדים, לעשות שיעורי תגבור. זה לא בדיוק ללמד. לכן קוראים למשרה עוזר הוראה".

כלומר לא יהיה מצב שבו אהיה לבד מול הילדים בכיתה?

"אה, כן. יכול להיות מצב, לכן נדרש ניסיון בהדרכה. לדעת להחזיק כיתה, להוביל אותה, להיות אחראית".

אחד אחד אני בוחר

לפי התוכנית עוזרי ההוראה ייכנסו לעבוד תחת חוזה זמני. כלומר, בלי זכויות סוציאליות, ימי חופשה או מחלה. אם בית הספר ייסגר בשל חולה קורונה שנמצא בתחומו – הם לא יהיו זכאים לשכר. אם המצב יחזור לקדמותו ויבטלו את שיטת הקפסולות, סיום ההעסקה שלהם יהיה מיידי. "כפי הנראה המצב הזה לא יהיה זמני", ניסתה להרגיע אותי הרכזת. 

כמה שעות הדרכה אקבל?

"אנחנו עדיין לא יודעים. זה תלוי בכמה אנשים נגייס. נדע רק ממש לפני תחילת שנת הלימודים". 

ההרשמה האינטרנטית לתפקיד עוזרי ההוראה נסגרה בשבוע שעבר, שלושה ימים אחרי שנפתחה, בשל עומס פניות – 13 אלף נרשמים. משום שמשרד החינוך איפשר לבתי הספר לבחור בעצמם את כוח ההוראה, עסוקים בימים אלו מנהלי בתי הספר בראיונות אינטנסיביים. 

"אחד אחד אני בוחר אותם. בפינצטה", אומר דורון וינברג, מנהל בית הספר היסודי טשרנחובסקי בחיפה. הוא לא שותף לחשש, להיפך. "אני לא שותף למקום הזה של הקורבנות", הוא מציין. "המדינה מזרימה הרבה כסף לטובת העניין, הרשויות ומשרד החינוך משתפים פעולה". 

לדבריו אחרי שהמנהלים ביקשו אוטונומיה ממשרד החינוך, יש להם כאן הזדמנות לקבל אותה ולהוכיח את היכולות שלהם. "זה הזמן להפגין יצירתיות, לפעול בחוכמה, לבחור את כוח האדם. הביקורות חשובה, ככה צומחים אבל כשיש שינוי דרמטי בהיערכות של המדינה, צריך לקחת את זה בשתי ידיים קדימה. אני אופטימי ומקווה שהמנהלים ידעו לנצל את ההזדמנות כי יש משאבים". 

גם יגאל שבאר שפירא, מנהל בית הספר היסודי בראשית בבנימינה חושב שיש כאן הזדמנות. "לפני שבוע קיבלנו הודעה שיש תקציב לעוזרי ההוראה, ומאז אנחנו מחפשים. זה די באטרף ובלחץ בסוף זו עבודה שלנו, ואני לא אומר זאת כתלונה".

לדבריו בהתחשב במצב ובנסיבות של מגיפה עולמית, "קיבלנו כלים לא רעים והפעם קיבלו גם את ההתראות מוקדם מהרגיל. לעומת הגל הראשון העניינים נראים מסודרים יותר. אפילו קיבלנו תקציב ל-7.5 שעות עבור למחנכת שתלווה את עוזרי ההוראה ותסייע להם בכל מה שצריך, מההיבט הטכני ועד לדברים הפדגוגיים – וזה בסדר גמור". 

המנהל דורון וינברג: "זה הזמן להפגין יצירתיות, לפעול בחוכמה, לבחור את כוח האדם. יש משאבים"

שבאר שפירא מחלק את הקשיים שבפניהם הוא עומד לשניים: למצוא את האנשים המתאימים לתפקיד עוזרים, ולמצוא חללים מתאימים ללמד את הכיתות הגבוהות ביסודי. 

"הייתי רוצה להעסיק רק מורים עם תעודת הוראה, אבל זה לא המצב", הוא מציין. "אפשר יהיה למצוא אנשים טובים. זה לא יהיה קל וככל הנראה נצטרך להתפשר. ועדיין אני אומר שבלי קשר לקורונה אני לוקח את המשרות של עוזרי ההוראה לכל החיים. הם רק יעזרו בכיתות שגם ככה גדולות וצפופות".