חודש וחצי לפני פתיחת שנת הלימודים, כארבעה חודשים מאז פרוץ המגפה, נראה שה-1 בספטמבר יעמוד בצל הקורונה. כך אמר גם שר החינוך יואב גלנט, כשהציג בשבוע שעבר את תכנית הפעולה של המשרד: הלימודים בחטיבות הביניים ובתיכונים יתקיימו, כחלק מהשגרה, במתכונת של למידה מרחוק שמשולבת עם הלמידה הפרונטלית.   

אלא שכפי שהתברר בשנת הלימודים הקודמת, מאות אלפי ילדים לא יכלו להשתתף בלמידה מרחוק, משום שאין ברשותם את האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לכך – מחשבים אישיים או תשתיות אינטרנט. בעיקר הדברים אמורים לגבי תושבי הכפרים הלא מוכרים, ילדי מבקשי מקלט, ילדים ממזרח ירושלים, משפחות חרדיות ומשפחות יהודיות שהפרוטה לא מצויה בכיסן. 

במכתב ששלחה בשבוע שעבר האגודה לזכויות האזרח לשר החינוך ולשרי האוצר, התקשורת ולשר שאחראי על למידה דיגיטלית נאמר: "מדינת ישראל אינה רשאית להתיר מאות אלפי תלמידים מאחור, ולהדירם מלמידה כפי שאירע במשבר הנוכחי בשנת הלימודים שחלפה, וכפי שצפוי לקרות בשנת הלימודים הקרובה ובכל משבר חירום אחר". 

פנינו למשרד החינוך בבקשה להבין האם הוא נערך ללמידה מקוונת ובאיזה אופן ואיך הוא מתכנן להנגיש את הלמידה מרחוק לכלל תלמידי ישראל. בנוסף, שאלנו האם יש ברשות המשרד מספר מדויק של תלמידים שלא יכולים להשתתף בלמידה מרחוק. עד לרגע זה לא התקבל כל מענה. 

---

להגדיל את הפערים

עתירה ראשונה לבג"צ בנושא הגישו, כבר בעיצומו של משבר הקורונה, עו"ד טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח ועו"ד הרן רייכמן מהקליניקה למשפט ומדינות חינוך של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. בתגובתה לעתירה טענה המדינה כי ההחלטה לפתוח את בתי הספר בתחילת חודש מאי יתרה את העתירה, בשל הצורך ההולך ופוחת במערך הלימוד המקוון.

בית המשפט קבע כי העתירה מעלה שאלות כבדות משקל: "ראוי לפיכך … כי המשיבים יתנו דעתם למכלול בתקופה של כ-3 חודשים מעת שהפניות הללו תגענה אליהם, והכל לצורך היערכות ללמידה מרחוק בזמן חירום, לרבות אפשרות של פתיחת ערוצי רדיו וטלויזיה ציבוריים יעודיים למטרה זו, בצד התארגנות להיערכות תשתיתית וטכנולוגית להעברת שיעורים ברשת האינטרנט". 

שאלנו האם יש ברשות המשרד מספר מדויק של תלמידים שלא יכולים להשתתף בלמידה מרחוק. עד לרגע זה לא התקבל כל מענה

בעתירה הובאו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2017, שלפיהם ל-24 אחוז ממשקי הבית עם ילדים אין חיבור לאינטרנט, וב-15.7 אחוז ממשקי הבית עם ילדים אין ולו מחשב אחד. העותרים ציינו כי גם במשפחות עם גישה לאינטרנט ומחשב, במקרים רבים אין די מחשבים כדי לאפשר לכל ילדי הבית למידה מקוונת אפקטיבית. 

נתוני הלמ"ס הצביעו על פער משמעותי בתחום הזה בין האוכלוסייה היהודית לערבית:

21.7 אחוז ממשקי הבית היהודיים לא מחוברים לרשת האינטרנט, לעומת 51.2 אחוז ממשקי הבית הערביים. ל-80 אחוז ממשקי הבית היהודיים יש מחשב ביתי, לעומת פחות מ-60 אחוז ממשקי הבית הערביים. 

בדוח שחיבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר בתקופת הגל הראשון של הקורונה נכתב כי: "היות וישנה חשיבות רבה לשיפור הישגי התלמידים המגיעים מהאוכלוסיות הערבית והחרדית לכלכלה ולחברה הישראלית בטווח הקצר והארוך, מעבר להוראה מרחוק במצב הקיים עלול להגדיל עוד יותר את הפערים הקיימים בהישגים במערכת החינוך, בייחוד בהתייחס לאוכלוסיות הערבית והחרדית". 

בסיכום הדוח של הכלכלן הראשי עלתה המלצה ברורה: "במידה ויש רצון או אילוץ לעבור למודל של הוראה מרחוק, יש מקום להקמה של מערך תמיכה סדור אשר נותן מענה לצרכי הלמידה מרחוק בעת חירום. עד להקמת מערך זה, יש לשקול להפעיל את המערכת באמצעות למידה מרחוק במתכונת חירום ובאופן חלקי בלבד, כך שחלק ניכר מהשעות יושלמו באופן פרונטלי בשגרה שלאחר מכן, זאת על מנת למנוע הגדלה של הפערים הגדולים גם כך במערכת החינוך". 

20 מיליון שקל נעלמו 

למשרד החינוך היה שפע של זמן להתארגן לשעת הש'. עוד ב-2013 הוציא אגף טכנולוגיה במשרד החינוך מסמך הנחיות מפורט, המנחה את מערכת החינוך להיערכות ללמידה מרחוק במצבי חירום. התייחסו בו למרחבים כיתתיים, התאמת אתרים, תכניות לימוד ואתר טלוויזיה ייעודי. נקבע כי בתי הספר יתרגלו למידה מרחוק בימי שגרה, כהכנה למצבי חירום. במסמך לא הוצגו פתרונות לתלמידים מהשכבות החלשות שאין ברשותם את האמצעים הנדרשים ללמידה מרחוק, אך עלתה דרישה ממוסדות החינוך למפות את התלמידים הללו ולהציע להם אלטרנטיבות. 

גם במשפחות עם גישה לאינטרנט ומחשב, במקרים רבים אין די מחשבים כדי לאפשר לכל ילדי הבית למידה מקוונת אפקטיבית

הרפורמה שהוכרזה ב-2014 במסגרת "התכנית הלאומית ללמידה משמעותית – ישראל עולה כיתה" הפכה את הלימוד הטכנולוגי והאוריינות הדיגיטלית לחלק מתוכנית היסוד המחייבת את כלל מוסדות החינוך. אבל גם בה לא עלתה התייחסות לצמצום פערים דיגיטליים בין אוכלוסיות התלמידים בישראל, כמו גם תכניות לקידום נגישותן של אוכלוסיות מוחלשות לתשתית אינטרנט ולאמצעי קצה טכנולוגיים. בתי ספר שביקשו ללמד באמצעים מקוונים, השיתו את עלות הציוד על ההורים. 

בתגובתה לעתירה של האגודה עלה כי התחייבות מנכ"ל משרד החינוך היוצא שמואל אבוהב מאפריל 2020, להקצות 50 מיליון שקל לצמצום הפערים הדיגיטליים – לא מולאה. יתרה מכך, "50 מיליון השקלים שהובטחו בדיון בכנסת הפכו ל-30 מיליון שקלים בתגובת המדינה", נכתב במכתב של האגודה לזכויות האזרח, "אך למיטב ידיעתנו גם סכום זה לא הוקצה עד היום".

"למעשה", הם הוסיפו, "תגובתה הארוכה של המדינה לעתירה לא פירטה שום צעד אופרטיבי מעשי להנגשת תשתיות ללימוד מרחוק".

"גם אחרי הדיון בבית המשפט, עשרות בתי ספר נסגרו ונפתחו בגלל הדבקות לכן ההצהרה של בית המשפט שהדחיפות התייתרה היתה קצת מוקדמת", אומרת טל חסין. "לבעיות של אמצעי הקצה, כלומר המחשב לכל ילד ושל התשתיות יש פתרונות –  השאלה היא אם יש מוטיבציה. כי אין ספק שיש אוכלוסייה נרחבת של תלמידים שנפגעת. מעבר ללמידה, יש משמעות בתקופות של סגר ובידוד לשמירה על קשר בין התלמידים ובינם לבין המורה".    

"50 מיליון השקלים שהובטחו בדיון בכנסת הפכו ל-30 מיליון שקלים בתגובת המדינה, אך למיטב ידיעתנו גם סכום זה לא הוקצה עד היום"

בדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת "למידה מרחוק בחירום בעת סגירת מוסדות חינוך בעקבות התפרצות נגיף הקורונה", שפורסם במרץ, התריעו מחבריו על הקשיים והבעיות המהותיות שעולות מדפוס לימודים זה בכל הקשור להגדלת אי השוויון בין תלמידים. 

"מנתוני משרד החינוך לא ברור מה שיעור התלמידים שמשתתפים בלמידה מרחוק מקרב התלמידים באוכלוסיות ומגזרים שונים, כיצד ניתן מענה לאוכלוסיות אלה, לרבות תלמידים ועובדי הוראה שאין להם נגישות לאינטרנט ולאמצעים אחרים הנדרשים ללמידה מקוונת מרחוק, במסגרת מערכת הלמידה מרחוק של משרד החינוך, וכיצד פועל המשרד למניעת הגדלת הפערים במערכת החינוך כאשר בתי הספר סגורים", נכתב.