רגע לפני שממשלת ישראל מטילה עוצר מוחלט על אזרחי מדינתה, ובלהט השיח על הפגנות ותפילות, יצאנו לראות מקרוב איך מתנהלת שגרת הסגר בבירה החרדית הגדולה – בני ברק. סיבוב קצר מלמד על הנתק בין הדיון הציבורי לבין המצב בשטח: כי בזמן שהפוליטיקאים מתווכחים על קוצם של סעיפים בהחמרות החדשות, חלק מהתושבים לא שמעו בכלל על הבסיס – סגירת בתי ספר.
מאז ששנת הלימודים נפתחה בציבור הכללי, ולאור העליה בתחלואה, רווחת הסברה שמוסדות החינוך מהווים מוקד הדבקה מרכזי. על פי דו"ח מרכז המידע הלאומי מאמש, העלייה המטאורית בתחלואה מקיפה את כל האוכלוסיות אך "בולטת בעיקר במגזר החרדי". לפי נתונים שהתפרסמו היום, התפלגות אחוז הבדיקות החיוביות לפי מגזרים היא: כלל ארצי – 9.7 אחוזים, מגזר ערבי – 12 אחוזים, והמגזר חרדי מוביל עם 26 אחוזים. עובדה זאת לא מפריעה למוסדות חינוך רבים במגזר לפתוח את שעריהם כבשגרה.
שעת צהריים מוקדמת, רחוב עזרא. התנועה דלילה. בשנים כתיקונם, קשה למצוא סנטימטר מדרכה פנויה בימים אלו, תקופת החגים. כעת, העיר השוקקת מאטה קצב.
עצירת חריקה על שפת מעבר חצייה אילצה אותנו להמתין דקות ארוכות. שיירת ילדות חינניות, לבושות תלבושת "בית יעקב", חוצה את הכביש, עליזה ותוססת. על גביהן ילקוטים, בידיהן יצירות מלאכה. הן יוצאות מתוך מתחם ענק בפינת הרחוב, בו ממוקם מרכז חסידות ויז'ניץ. אוטובוסים של הסעות מלמדים גם הם על שגרה. הלימודים מתקיימים כסדרם.
לימודי בנות הם מראה נדיר יחסית בבני ברק. ההוראה החרדית הרשמית היא לפתוח בתי ספר לבנים ("חיידרים"). גדולי תורה, בהם הרב חיים קנייבסקי והרב גרשון אדלשטיין, מנמקים זאת בזכות לימוד התורה שתעמוד לעם ישראל בימים קשים אלו.
לא רחוק משם נמצא רחוב גיבורי ישראל, סמוך לבית החולים "מעייני הישועה" ולאימפריית החסד "עזר מציון". שם ילדים רבים מתגודדים בחצר תלמוד תורה 'ברכת אברהם' של חסידות סלונים. הם יוצאים להפסקת צהריים, הבוגרים שבהם ישובו ללימודים גם בהמשך היום.
בניין ליד שוכנת ההכלאה הבאה: חיידר של חסידי צאנז, החוסה תחת 'בני יוסף' (לשעבר 'אל המעיין'), רשת החינוך הרשמית של ש"ס. בשנים האחרונות, לא מעט מוסדות חינוך חסידיים העבירו את עצמם פורמאלית תחת רשת החינוך הספרדית, משיקולי תקציב. חוק מיוחד מעניק לשתי רשתות חינוך חרדיות מעמד מיוחד ותקצוב מלא, זאת בניגוד למוסדות הפטור.
מבניין תלמוד תורה 'דרכי אבות' החסידי-ש"סי בוקעים קולות ילדים. הדלת השחורה נפתחת וניגפת, ממנה יוצאים מורים עבדקנים והורים עם ילדיהם. לפחות על פי ראות עינינו, מדובר בעיקר בזאטוטים בגילאי גן.
בפעם הקודמת הסתובבנו בבני ברק לפני כשבועיים, עת הוכרזה כעיר אדומה. גם אז נאסרה פתיחת מוסדות חינוך, איסור שלא נלקח ברצינות רבה מדי. כך למשל בחיידר "נועם התורה" מצאנו את הילדים בהפסקה, נשבעים בכל הקדוש והיקר שבזמן השהות בכיתות הם עוטים מסכות באדיקות. בתלמוד תורה "תפארת בנים" קיבלנו הסבר משכנע מהילדים על חשיבות לימוד התורה. המורה התורן בחצר תהה: "מה, בתל אביב אנשים לא מתכנסים?".
כך מערימים על הפקחים
בניגוד לסבב הקודם – בו נפתחו מוסדות החינוך בריש גלי – הפעם הפחד שורה על המנהלים. אתמול (שלישי) לראשונה החלה המשטרה להיכנס לתמונה וביקרה בכמה תלמודי תורה. הם נקנסו והוזהרו. החשש משלילת סמל מוסד – משמעותה שלילת תקציבים – החל להיות מוחשי.
הפחד מביא את אנשי הצוות להיות תוקפניים בהרבה. במקומות בהם זיהו אותנו מצלמים, ההתנהגות הפכה לעוינת ומאיימת. אחד המורים ניגש בבכי ובתחנונים לבל נפרסם את התיעוד. "אתה לוקח על המצפון שלך את הצרות שיהיו לנו, בערב יום כיפור?", שאל.
לדבריו, רשת וואטסאפ מחברת בין כל מנהלי בתי הספר הפתוחים, בה הם מדווחים על צלמי עיתונות או ניידות פיקוח. הוא ניסה לשכנע אותנו שלא לפרסם את הנעשה, וטען כי על מצפוננו תרבוץ לנצח האשמה על כך שבתי ספר רבים נאלצו בעקבות עדשת מצלמתנו לשלוח ילדים הביתה ולבטל את לימודי אחר הצהריים.
פתיחת מוסדות החינוך מצטרפת לתפילות חג המוניות שהתרחשו במרכי החסידויות בראש השנה וצפויות להמשיך להתקיים ביום כיפור ובסוכות.
שיחה על זה post