למרות שיעור האלימות הגבוה במערכת החינוך הערבית – משרד החינוך נמנע מלטפל בתופעה

בדיוק לפני שנה נערך בכנסת דיון מיוחד על אלימות של בני נוער בחברה הערבית. הדיון התקיים כשברקע הפגנות של נשים ערביות נגד תופעת האלימות, שגבתה את חייהם של 96 קורבנות מהמגזר ב-2020. "זה לא רק הדם של הצעירים הערבים שנשפך ברחובות, אלא גם אירועים אלימים וקשים בבתי הספר ובמוסדות החינוך", אמר אז יו"ר הוועדה לזכויות הילד, חבר הכנסת לשעבר יוסף ג'בארין. "החברה שלנו משוועת לתחושת מוגנות אישית, כאשר הפטפטת של הממשלה על תוכניות למיגור האלימות נמשכת ללא מעשים". 

מחקר חדש של עמותת יוזמות אברהם שיצא השבוע מראה כי ג'אברין צדק. המחקר חושף פער לרעת בני הנוער הערבים בהשוואה לבני נוער יהודים מבחינת תחושת חוסר מוגנות, חשיפה לאירועים אלימים, הימצאות חבורות אלימות במרחב, נשיאת נשק ואף שימוש בסמים קשים בבתי הספר.

לפי המחקר, במערכת החינוך הערבית פועלות רק תוכניות ספורות למיגור אלימות מטעם משרד החינוך. עוד עולה, כי לא מתבצעת מדידה של האפקטיביות ואין נתונים על היקף היישום שלהן בבתי הספר. "למרות שרבים מהמעורבים בפשיעה בחברה הערבית הם צעירים שיצאו ממערכת החינוך הישראלית, אין מספיק התייחסות לכך שבעיה זו הינה צורך דוחק בעבור החברה הערבית", אומרת עולא נג'מי-יוסף, מנהלת מיזם קהילות בטוחות בעמותת יוזמות אברהם. 

לפי סקר אקלים של משרד החינוך מ-2020, עולה כי 11 אחוז מהתלמידים בחטיבות העליונות בחינוך הערבי דיווחו כי הם פוחדים ללכת לבית הספר מחשש שיפגעו בהם, לעומת 5 אחוז מהתלמידים בחינוך היהודי. מהסקר נראה כי אלימות חמורה ואלימות עקיפה דווחו בשיעורים גבוהים יותר בחינוך הערבי. שמונה אחוזים מתלמידי התיכון דוברי הערבית דיווחו שהיו קורבן לאירוע אלים, לעומת חמישה אחוזים מהתלמידים היהודים.

10 אחוז מתלמידי התיכון הערבים העידו בסקר האקלים של משרד החינוך לשנת 2020, כי יש מקומות בבית הספר שהם פוחדים לשהות בהם, לעומת ארבעה אחוזים בלבד מתלמידי התיכון היהודים. כשליש מתלמידי התיכון הערבים דיווחו על הימצאות חבורות אלימות המאיימות לפגוע בתלמידי בית הספר, לעומת 15 אחוז מתלמידי התיכון היהודים.

עוד עולה ממחקרים בשנים האחרונות, כי 29% מתלמידי התיכון הערבים דיווחו על הימצאות חבורות תלמידים אלימות המאיימות לפגוע בתלמידי בית הספר, לעומת 15% בלבד מתלמידי התיכון היהודים. בנוסף, 28% מהבנים הערבים אמרו שנשאו עימם נשק בתוך שטח בית הספר כגון סכין, אולר או אקדח בחודש לפני הסקר, לעומת 9% מהבנים היהודים.

"התמונה שמצטיירת מהנתונים שנאספו במגוון מחקרים לגבי בני נוער ערבים, ובמיוחד בנים, מדאיגה. שיעור גבוה של בני נוער בסיכון, שיעור זכאים נמוך לבגרות ושיעור נשירה גבוה מבתי ספר, שמובילים לחוסר מעש ומהווים גורמי סיכון לאלימות, יחד עם מחסור במסגרות חינוך בלתי פורמליות שיפצו על המחסור בתעסוקה בשעות הפנאי, מהווים כר פורה לתופעות של מצוקה פסיכולוגית ובסופו של דבר גם לאלימות", כותב יונתן אריה, רכז הערכה וניטור תכניות ממשלתיות למיגור האלימות במיזם קהילות בטוחות ביוזמות אבהם ומי שחיבר את המחקר. 

"שיעור גבוה של בני נוער בסיכון, שיעור זכאים נמוך לבגרות ושיעור נשירה גבוה מבתי ספר, שמובילים לחוסר מעש ומהווים גורמי סיכון לאלימות"

למשרד החינוך יש לא מעט תוכניות מטעמו שעוסקות במיגור אלימות: 76 תוכניות המיועדות למגזר היהודי והערבי ועוד 49 תוכניות למגזר הערבי, אבל רק ב-19 מהן אלימות היא בליבת העשייה. כמו כן, התוכניות מופעלות על ידי גורמים חיצוניים ולא דרך המשרד עצמו. לפי הבדיקה של יוזמות אברהם, תוכניות אלו לא עברו תהליך מסודר של הערכה ועמידה ביעדים. בנוסף, לא ברור מה ההיקף בפועל של התוכניות בחברה הערבית, והאם הן מותאמות אליה מבחינת תרבות ואפילו שפה. אין גוף שאחראי על הנושא, בוחן ומעריך את התוכניות, ומוודא שהן מיושמות בהיקף רחב.

בדיון שהתקיים לפני שנה בכנסת אמר חבר הכנסת ג'בארין כי "נדרשים מאות תקנים של אנשי מקצוע בחינוך, וכן עובדים סוציאליים לעבודה עם נוער במצוקה, כמו גם מענים חינוכיים וחברתיים. הנוער שלנו אינו הפקר".

"יש חשיבות רבה ביצירת התערבות מוצלחת בגילאים אלה, כשרוב הצעירים הערבים עדיין משתייכים למסגרת בפיקוח המדינה, על מנת למנוע התנהגות אלימה באופן ישיר אך גם כדי למנוע מראש את הגעתם למצב של חוסר מעש והתנהגות אלימה או לגיוסם לארגוני פשע בהמשך חייהם", אומרת נג'מי -יוסף מיוזמות אברהם. "לא ייתכן שהמאבק הזה יופרט וייעשה באמצעות גורמים שונים. הגיע הזמן שהמדינה ומשרד החינוך ייקחו אחריות על חינוך נגד אלימות בחברה הערבית".