מאז אוקטובר 2021 אנחנו מלוות את כל הדיונים במשפטו של קצין המשטרה שירה בסלומון טקה ז"ל ביוני 2019, משפט שהחל לפני שלוש שנים. את הפרק הזה – כנראה לפני האחרון – ראוי להתחיל דווקא בפסקה שסיימה את הפרק הקודם.
במסגרת הדיונים, נערך לפני שלושה חודשים וחצי ביקור חוזר בזירת מותו של טקה עם השופט זאיד פלאח, השוטר היורה ששמו ופרטיו חסויים, עורכי הדין של התביעה וההגנה, ופמלייה משטרתית שעסקה בעיקר בהסתרת השוטר מהקהל שהתכנס במרחק עשרות מטרים. רק בזכות הפגנה סוערת שארגנה אגודת יהודי יוצאי אתיופיה וכללה פעילים חברתיים מארגונים רבים, הוחלט להכניס את בני משפחתו של טקה לסיור, לזמן קצר בלבד. וכך נגמר הפרק ההוא:
וורקה טקה, האב, שוחח עם השופט בעזרת מתורגמנית שהורשו להכניס, ושאל: "בתיק של רצח ג'ורג' פלויד נעשה צדק אחרי כמה חודשים – למה כאן זה לוקח יותר משלוש שנים?". פלאח הסביר כי מדובר בתיק עם הרבה מאד ראיות ועדים, שלוקח הרבה זמן, אולם הבטיח כי עד הקיץ תהיה הכרעת דין. אחרי השיחה הזו הם חזרו אל המפגינים, כשהאם ממררת בבכי.
אתמול בבוקר נפגשו גיבורי כל המערכות הקודמות לשלב הסיכומים במשפט, דיון אחרון לפני הכרעת הדין המובטחת. התובעים מטעם מח"ש, עוה"ד רונן יצחק וליאת יוניניאן (שנעדרה מהדיון), והסניגור עו"ד יאיר נדשי הגישו כבר את הסיכומים בכתב, מאות עמודים כל אחד מהם. דיון הסיכומים נועד להבהרות של הסיכומים בכתב בפני השופט. כהרגלם התנגחו יצחק ונדשי והקניטו זה את זה במשך שעות.
מיד נביא את עיקרי הדברים, אבל קודם נדלג לסוף הדיון. איש כמעט לא נשם באולם בימ"ש השלום בחיפה כשהשופט פלאח אמר שהוא קובע את מועד הכרעת הדין ומיד יתן תאריך. לאור הבטחתו הקודמת ידעו כולם שצפויים בערך חודשיים של מתח. בחיוכו הנעים הסביר השופט שזה תיק מסובך, שהוא רוצה לעבור על ארגזי הראיות, על 30 אלף עמודי הפרוטוקול, לקרוא שוב את מאות עמודי הסיכומים, אולם בגלל העומס זה יקח קצת זמן. "אני מקווה שאספיק לעבור על הכל ולא אצטרך לדחות שוב בבוא המועד", ביקש פלאח את סבלנותם, וקבע את הדיון האחרון במשפט ל-31 באוקטובר 2023. בעוד שמונה חודשים, לא סופי.
בחיוכו הנעים הסביר השופט שזה תיק מסובך, שהוא רוצה לעבור על ארגזי הראיות, 30 אלף עמודי הפרוטוקול ומאות עמודי הסיכומים, אולם בגלל העומס זה יקח קצת זמן
בראשית דבריו, פנה עו"ד רונן יצחק אל השופט: "אחרי שקוראים הכל יש שתי שאלות בלבד שאדוני צריך לענות עליהן: הראשונה היא, האם הנאשם היה בסכנת חיים – כן או לא? ובלי קשר לראשונה, האם ירי ההרתעה, האזהרה, היה רשלני אם לאו".
כדי להוכיח את טענתו שהשוטר לא חש סכנת חיים אמיתית, חזר יצחק והקרין את את סרטוני הוידאו מהאירוע, את השחזור שערך השוטר, ושוב ושוב טען: הוא לא נוהג כאדם שחושש לחייו. הוא יצא נגד נדשי, שטען במהלך הדיונים שלטקה וחבריו היה רישום פלילי, אולם לא הביא לכך הוכחות, ונגד השימוש שעשה בחומרים מהרשת כדי להוכיח שלחץ ציבורי הביא גם להגשת כתב אישום נגד השוטר. טענותיו המפורטות נמצאת בפרקי הדיונים הקודמים.
לגבי ההחלטה של השוטר לירות ירי אזהרה לקרקע ולא לאוויר אמר יצחק: "פקודת המשטרה אומרת שאם יורים באיזור מגורים, כשיש סכנה, לאזהרה – יורים לאוויר. אין כאן מקום לשיקול דעת. לא יורים לאדמה, אין תקדים לזה שמישהו ירה לרגליים ויצא פטור. לא צריך להיות גאון בבליסטיקה כדי להבין מה יקרה. זו לכל הפחות רשלנות, אני לא רוצה להגיד יותר מזה".
בסיכום דבריו אמר: "האם זה סביר שמניעת סחיטה, אם אכן היתה, של 50 או 100 שקל מילד, בידי שוטר מיומן, תגמר עם גופה על הרצפה? אנשים פוגעים כל הזמן בשוטרים ומקללים וצריך למצות איתם את הדין, אבל אי אפשר שכל פעולת שיטור תביא לרחובות מלאים בגופות".
"האם זה סביר שמניעת סחיטה, אם אכן היתה, של 50 או 100 שקל מילד, בידי שוטר מיומן, תגמר עם גופה על הרצפה?
עו"ד נדשי עלה לסיכום קצר, שבו חזר על טענתו המרכזית: "תיק זה לא היה צריך לבוא לעולם. כל מילה שאמר היום חברי (התובע; ע"פ) תומך בבקשת הנאשם לבטל את כתב האישום". הוא חזר וטען כי הוראות הפתיחה באש בפקודת המשטרה אינן מתייחסות למצב שבו היה השוטר היורה – של סכנת חיים ממשית ומיידית.
אנו נחזור לכאן באוקטובר.