בחלק השני של חקירתו הנגדית של השוטר שירה למוות בסלומון טקה, שהתקיימה היום בבית המשפט המחוזי בחיפה, קיימו התובעים מטעם מח"ש את ההבטחה שנתנו בשבוע שעבר: עוה"ד רונן יצחק וליאת יוניניאן נתחו את האירוע בקרית חיים שניה אחרי שניה, התעכבו כמעט על כל תנועה ומילה של השוטר ושל שאר המשתתפים.
בעדותו הראשית לפני שבוע, שהיתה קצרה בהרבה, לא התעכב השוטר על פרטים, אלא דילג ישירות אל השלב שבו הרגיש שחייו בסכנה, והתמקד בתחושותיו ובמוטיבציה שלו. הוא היה רהוט ומשכנע, אבל בסוף עדותו, מי שאינו מכיר את הפרטים – נותר ללא תמונה מלאה של מה שקרה שם.
יצחק ויוניניאן ביקשו היום להציג את התמונה הרחבה. הם התעכבו במשך שעות על הדקות בפארק בקריית חיים, לפני שהשוטר יצא ממנו אל רחוב השיירה – מקום זריקות האבנים, הטלפון למוקד 100 והירי בטקה. בדקות המעטות האלה בפארק כבר נמצאים כל גיבורי הסיפור. אשת השוטר אמרה לו שהיא חוששת שמתקיימת סחיטה של נער, המכונה בעדותו "הרזה". השוטר ביקש ממנה להתרחק וניגש אל "הרזה" ועוד שלושה נערים, הזדהה, הראה תעודה, ותשאל אותם. הוא ביקש מאחד הנערים ממוצא אתיופי להראות לו מה יש לו בכיסים, בחיפושיו אחרי שטר של 50 שקלים שיאשר מבחינתו את קיום הסחיטה. הנער הסכים, הכסף לא נמצא.
"עברה לך בראש האפשרות שהוא פוחד ממך?" שאל אותו עו"ד יצחק.
"אני לא חושב שמישהו אמור לפחד משוטר", ענה השוטר, וגרר פרץ צחוק מריר בצד שבו יושבים המשפחה ומלוויה. "בכל אופן הוא לא נרתע ממני, הוא שיתף פעולה".
כשהוא התכוון, לדבריו, לבקש ריקון כיסים מהנער השני, הגיע למקום סלומון טקה, אותו מכנה השוטר "המנוח". טקה עבר לידם, חזר, ושאל את השוטר מי הוא ומהו. השוטר אמר שהוא שוטר. טקה אמר שהוא לא מאמין לו.
יצחק: "הוא איים עליך?"
השוטר: "הוא הפריע לעבודה שלי".
"איים?"
"באותו רגע לא".
"צעק עליך?"
"באותו רגע לא".
לנתק מגע עם האירוע"
בתום חקירה ארוכה התברר ומוסכם שבכל הזמן ששהו בפארק השוטר והנערים – "הרזה", השלושה שהיו איתו וטקה שהצטרף – לפני שהשוטר החליט מיוזמתו לצאת וללכת משם, לא הושמעו כלל איומים ולא נשקפה כל סכנה לשוטר. לפי עדותו שלו, טקה דיבר איתו בצורה שנשמעת שקולה, אבל לאחר שלא השתכנע שהוא שוטר, ביקש מאחד מחבריו להזמין לו ניידת.
הם לא הזמינו ניידת, והשוטר החליט "לנתק מגע עם האירוע". יצחק חוזר ושואל: מה היתה הבעיה אם לא היו איומים? למה הלכת משם? והשוטר עונה שוב ושוב לשאלותיו: המנוח הפריע לי לעשות את עבודתי. מרגע שהוא הגיע הנערים האחרים הפסיקו לשתף פעולה ועברתי להתעסק איתו. לא יכולתי לעשות את העבודה שלי אז הלכתי משם.
השוטר הלך לכיוון רחוב השיירה, והנערים הלכו אחריו. הוא אומר שהרגיש מאוים על ידי טקה, שהלך צמוד אליו וקילל. בסרטונים ממצלמות אבטחה עולה שטקה בכלל לא היה לידו בזמן הזה.
עו"ד יצחק: "המנוח שם, לא העלימו אותו, אבל 'הולך צמוד אלי' ו'עוטפים אותי', זה לא מה שרואים בסרטון. האם אתה עדיין עומד על זה שהמנוח המשיך ואיים עליך כל הדרך?"
השוטר: "לפי מה שרואים פה – לא".
יצחק: "אז למה אמרת?"
השוטר: "מרגע שהוא הגיע לסיטואציה , תוסיף לזה איומים כשעזבתי את הפארק (חוזרים על איום אחד 'אני יביא לך אנשים מנצרת ומהדרום' – ע"פ), בתחושה שלי הבחור מוביל אותם והאירוע מסלים".
יצחק: "הוא לא צמוד אליך ואיים עליך – זה אתה מסכים איתי?"
השוטר: "כן".
"היו שלושה או ארבעה?"
השיירה – על מסכים גדולים באולם – נעצרת ברחוב השיירה, ליד בית מספר 46.
"כמה נערים היו סביבך כשאתה עומד באמצע הכביש ושולף אקדח?", שואל יצחק.
"ממה שאני זוכר, כולם למעט הרזה", משיב השוטר.
יצחק: "היו ארבעה מולך?".
השוטר: "למיטב זכרוני כן".
"זה מה שאמרת בחקירה הראשונה", מסכים יצחק, "אבל בעדות אחרת אמרת 'שלושתם היו עלי, שלושה עבריינים'. אתה מסכים איתי שכמה היו זה נתון סופר קריטי?".
השוטר מסכים. "אז היו שלושה או ארבעה?", שואל יצחק.
גם אחרי שעה של התעכבות על השאלה הזו, אין תשובה ברורה. השוטר מרבה להגיד שהוא לא זוכר. גם כשהמספר מצטמצם לשלושה, מתברר שבחלק מהעדויות אמר "שלושה אתיופים", ובאחרת "שתי אתיופים ו-א".
"אני בנאדם לא מכונה לא מחשב, החקירה היתה בשלוש בלילה", הוא אומר.
"זה מה שאמרת בחקירה הראשונה", מסכים יצחק, "אבל בעדות אחרת אמרת 'שלושתם היו עלי, שלושה עבריינים'. אתה מסכים איתי שכמה היו זה נתון סופר קריטי?".
בינתיים מתברר ש-א, אחד מהשלושה, "הלבן", ברח והתחבא מאחורי רכב. יצחק טוען שבסרטונים הוא רואה גם את ס' מתרחק עוד לפני הירי.
"מה גרסתך היום?" שואל יצחק, "זה חשוב. כמה עמדו מולך, כמה נערים והאם אתיופים או לא והאם התקדמו או הלכו אחורה".
השוטר מנסה שוב: "אני זוכר את המנוח, א' נבהל והלך הצידה, החבורה עמדה מולי פחות או יותר באותו אזור".
יצחק: "אתה מסכים שזה משנה את התגובה אם יש מולך בנאדם אחד שמסכן את חייך או שניים או עשרים?"
"כן", אומר השוטר.
"בחקירה הראשית דיברת אלינו מגובה עשרת אלפים רגל", אומר לו יצחק. "זה לא יעבוד פה, ולא תעבוד המילה 'חבורה'. אתה תצטרך להגיד מי ומה ראית ומי סיכן את חייך".
בשבוע הבא ביום שלישי תימשך החקירה הנגדית, והפעם תתמקד בירי עצמו.