כאילו החיים שלכם תלויים בזה

מתי בפעם האחרונה פעלתם כאילו אתם עם הגב לקיר? כמו חיה לכודה בפינת חדר? מצייתים לרפלקסים קמאיים שאפילו לא ידעתם שיש בכם?

לא הרבה פעמים בחיים המודרניים אנחנו פועלים מתוך דחף הישרדותי טהור, ברור ודחוף, בלי שיקולים ובלי פקפוק עצמי. בבחירות האלה, האחרונות של נתניהו ואולי האחרונות שלנו כאזרחים חופשיים במדינת ישראל, כדאי מאוד שנקשיב לצו הביולוגי של ההישרדות.

אנחנו, אם לא שמתם לב, נמצאים תחת מכבש תודעתי ופיזי, חוקי ותקשורתי, חינוכי ונורמטיבי, של פשיסטים גזענים, חסרי בושה וחסרי מעצורים.

בבחירות האלה, הפעם, בימין כבר לא מתביישים לדבר בגלוי על אפרטהייד, ובנו של ראש הממשלה לא מתבייש להצהיר בפומבי "נטפל גם בבג"ץ". רדיפת העמותות וסימון אנשיהן – אלה כבר חדשות האתמול. חוק הלאום גם הוא כבר היסטוריה פוליטית רחוקה. אנחנו כבר לא על סף הצוק, אנחנו מעבר לו.

הבחירות האלה הן הזדמנות עבור הנופל להושיט יד ולתפוס, אולי, באיזה זיז סלע שימנע את התרסקותו מאה מטרים למטה.

נתניהו וחבר מרעיו כבר תפסו את כל העמדות. הימין כבר מינה את השופטים העליונים וכבש את לשכת עורכי הדין. השליטה שלו במערכת החקיקה והאכיפה מוחלטת. היועץ המשפטי לממשלה עושה כמיטב יכולתו לאפשר למשפחת נתניהו את מירב השנים החופשיות ממתן דין וחשבון, תוך דילול מתמיד של הפשעים וההאשמות המיוחסים לחבריה, ובראשם כמובן ראש הממשלה.

הרחובות כבר נכבשו על ידי הימין. המוסדות האקדמיים בהתגוננות וקריסה. הצבא נשטף על ידי מפקדים ורבנים ששולחים אל שורותיו גלים גלים של נוער מוסת וחדור מטרה ברורה: להשתלט, לקבוע, להוביל, לנהל. ההתנחלויות משגשגות וכבישי האפרטהייד פורחים. עולם הישיבות זוכה לתקציבי עתק. התקשורת היא כמעט לחלוטין שופר השלטון, ואם לא, היא שופר החלקים היתר סהרוריים של הימין.

הר געש יוקד ורועם

לא פחות גרוע מאובדן כל המעוזים המסורתיים של הממלכתיות הישראלית הישנה (הבעייתית והגזענית בעצמה, אבל זו שעוד ניתן לייחס לה נורמליות), המחנה הליברלי בישראל הוא עדר בלי רועה. אין דמות ישראלית אחת, כריזמטית ובולטת, שתעמוד מול הסחף הפשיסטי. לא תנועה חוץ-פרלמנטרית ולא מפלגה.

דווקא עכשיו, בשיא דלדולו המספרי, הארגוני והאידיאולוגי, השמאל-מרכז הישראלי יוצא לקרב של להיות או לחדול. כעת, אולי בפעם האחרונה בימי חיינו, יש בידינו ההזדמנות להיפטר מצילו המרעיל של נתניהו. ואת ההזדמנות הזו אנחנו חייבים לקחת בשתי ידיים.

הבחירות האלה הן הזדמנות עבור הנופל להושיט יד ולתפוס, אולי, באיזה זיז סלע שימנע את התרסקותו מאה מטרים למטה

זו אינה הגזמה פובליציסטית: נתניהו עלול לסבך את ישראל במלחמה הרסנית מול איראן וחיזבאללה, מתוך איזו פנטזיה נואלת של ברית הגנה, כאילו ארה"ב תשלם את המחיר במקומנו, ותחזיר הביתה אלפי חיילים אמריקאים בארונות, במקום חיילים ואזרחים ישראלים. זה הימור שרק מטורף ייקח. אבל לשם הוא הולך. מפת הקשרים המקומית והבינלאומית שלו, מבן גביר עד טראמפ, משפטל עד פוטין, מרשימת המיליארדרים נותני החסות שלו עד דוטרטה ומודי מעידה, למצער, על כושר שיפוט לקוי, אם לא הרוס מהיסוד.

בכלל לא חשוב למי תצביעו. כל קול לרשימות שאינן הליכוד ומפלגות הלוויין שלה הוא קול שיכול להבדיל בין קיום, גם אם מאוים ומסוכסך, לסכנת חיים של ממש והכרח לארוז מזוודות.

הטירוף האלים שמבעבע תחת רגלי כולנו מורגש היטב. אין צורך להציג אותו. עוד כהונה נוספת של נתניהו, בראש קואליציה ששואבת מזרמי המעמקים העכורים והמסוכנים ביותר בחברה היהודית בישראל, תגרום לנו לחיות על סף הר געש יוקד ורועם, אם מפני סכנת התלקחות מלחמה ואם מפני החשש לגורלנו ולגורל יקירינו במדינה שבמידה הולכת וגוברת נשלטת על ידי בריונים, פשיסטים ופסיכופטים.

בזמן הזה אסור לעצור, אסור לשקול, אסור להתעכב. חייבים לצאת לקלפי ולשים את משקלנו מול הנחשול החולני שמאיים להטביע אותנו ואת כל מה שהכרנו אי פעם. חייבים לצאת ולהצביע נגד קואליציית נתניהו כאילו החיים שלנו תלויים בזה.