אך מצוקת הילדים היא ממשית. וכאלה גם הפגיעה בבריאות שלהם והעלייה שלהם במשקל.
בתחקיר של חיים ריבלין בחדשות ערוץ 2 נמצא שמה שבאמת נותנים לילדים שלנו בצהרונים של הגנים ובתי הספר במקום עוף זה "משהו אחר שבתוספת שניים-שלושה שקלים היה הדבר האמיתי". או במלים ברורות יותר: הוא חזה עוף כמו שהחורף הישראלי הוא חורף. במשרד הבריאות היו מבהילים יותר, וטענו כי מוצרי מזון מעובדים גורמים להשמנה, ולהרגלי תזונה רעים, אשר יכולים להוביל למחלות קשות. "זה סוג של התמכרות למעשה", אמר הפרופ׳ איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.
ואנו, ההורים, חטפנו שוק. באופן מעובד, כמובן.
אז מה צריך לעשות?
1. להפסיק להתלהם
הנה דוגמאות לכמה שיחות מעובדות של הורים מבוהלים באמת.
אמא מבוהלת שפגשה אבא מבוהל: "שמעת על התחקיר?"
אבא מבוהל: "ברור. זו שיחת השבוע. מה אתם מתכוונים לעשות?"
"להוציא את הילד מהצהרונית, אין ברירה".
"גם אנחנו החלטנו את זה, רק שאין מי שייקח אותו בצהריים, וגם שאלנו אותו והוא אמר שהוא רוצה צהרונית כי יש שם הפתעה וכל החברים שלו בצהרונית".
"כן, גם אנחנו נשאיר אותו. אין ברירה".
—
מנהלת הצהרונית: "הלו".
הורה מודאג וזועם: "שלום. ראית את התחקיר בערוץ 2? זה הקייטרינג שלנו?"
מנהלת צהרונית, בקול מרגיע: "עם מי אני מדברת?"
הורה מפויס מעט: "עם אמא של אורי".
מנהלת צהרונית, מרגיעה: "אורי ילד מקסים. הוא אחד המובילים בגן".
הורה מפויס: "השנה באמת יש לו קפיצה. אנחנו מרוצים. אבל בכל זאת, אמרו בטלוויזיה שהאוכל יכול לגרום לסכרת והשמנה".
"את יכולה להיות רגועה. הקייטרינג שלנו אושר על ידי משרד הבריאות".
"מה פתאום! אני דיברתי עם עוד אמהות בגן. הקייטרינג שלך הוא הראשון בתחקיר! "
"את טועה. הקייטרינג מעולה. כל הבדיקות תקינות. זה מה שהם אומרים. את יכולה לסמוך עלי. את יכולה לפנות לעירייה".
"כבר פניתי, הם אמרו לי לדבר עם מנהלת הצהרון".
"את יכולה להיות רגועה, כל התקלות כבר תוקנו".
"אני אומרת לך שאני לא אעבור על זה לסדר היום – אם לא תחליפו קייטרינג, אני אארגן את כל ההורים ונוציא את הילדים מהצהרונית".
"את יודעת שלאורי היו בעיות בזמן האחרון עם כמה מהבנים?"
—
השיחות האלה, שכל מטרתן לעזור לנו לשכוח שוב שהילדים שלנו אוכלים פלסטיק מעובד, הופכים אותנו להורים מעובדים. אנחנו צועקים על מנהלות הצהרונית, מאיימים באיומי סרק, מקימים סערות שמנהלת הצהרונית, בעל הקייטרינג והרגולטורים במשרדי החינוך והבריאות יודעים מניסיון שהן "משהו אחר שבתוספת שניים-שלושה שקלים היו הדבר האמיתי". ואז, אחרי שבוע או שבועיים, כולם עוברים לסערה הבאה.
בטח משהו שקשור לאיום האיראני או לבחירת הנגיד.
2. להתחיל לעשות
לפני 16 שנים, ב-1997, חוקקה הכנסת את חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, בו נקבע כי כדי "להרחיב ולהעמיק את הידע וההשכלה של התלמיד", "להוסיף חינוך לערכים ופעילות חברתית" וכדי "לתת הזדמנות שווה בחינוך לכל ילד בישראל כדי להביאו למיצוי מרבי של כישרונותיו", משרד החינוך יאריך את שעות הלימוד של הילדים עד 16:00 אחר הצהריים. במשרד יודעים שכדי להרחיב ידע והשכלה ולתת הזדמנות שווה, צריך קודם כל לאכול. אז משרד החינוך לקח על עצמו גם את האחריות על הגשת הארוחה החמה המוגשת לילדינו.
חשיבות התזונה הבריאה והקניית דפוסי אכילה נכונים ידועים זה מכבר, ועל כן ישבו במשרד החינוך מיטב המוחות והוציאו בנובמבר 2006 חוזר מנכ"ל, אשר התעדכן שוב במרץ 2013 – חצי שנה לפני פרסום התחקיר בערוץ 2 – בשם המחייב "הזנה וחינוך לתזונה נכונה במוסדות החינוך" בחוזר, משרד החינוך מורה ומתחייב בין היתר כי:
1. ספק ההסעדה יימנע לחלוטין מהשימוש במזון מעובד ובמזון תעשייתי ומטיגון המזון ויספק מזון מבושל, אפוי בתנור או מוכן בגריל.
2. הספק יכין מנות אישיות מותאמות לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים.
3. התפריט לא יכלול חטיפים, ממתקים ושתייה ממותקת.
4. המזון יגיע למוסד החינוכי כ-45 דקות לפני הארוחה… שהות המזון מרגע יציאתו ממערך הייצור של קבלן המזון ועד לארוחה לא תעלה על 4 שעות.
5. צוות התזונה המוסדי יקבל משוב מהתלמידים ומההורים על שביעות הרצון מהאוכל: הטעם, האסתטיקה, הכמות, המגוון, צורת ההגשה, הניקיון וכו'.
6. ההורים מתבקשים שלא לצייד את התלמידים בחטיפים ובממתקים.
לא צריך את תחקיר ערוץ 2. מספיק להיות הורה לילד בגן או בבית ספר כדי לדעת שהנחיות משרד החינוך לא מיושמות. ב-2010 נדחה יישום החוק בפעם החמישית, לאחר שיושם בכ-100 יישובים בלבד. מועד הדיון הבא, השישי במספר, צפוי להיות ב-2015.
גם במשרד החינוך יודעים שההנחיות שלהם אינן מיושמות. קרן סקט"א-רש"י, המנהלת את פעילות ההזנה עבור משרד החינוך, מפקחת על פעילות ספקי המזון שעמם התקשרה ועל הגשת הארוחות במוסדות החינוך. לצורך מסמך שהוכן על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת ביוני 2011, מסרה הקרן כי היא נוקטת אמצעים כלפי ספקי מזון ומוסדות חינוך שמתגלים אצלם ליקויים. הקרן לא העבירה לכנסת נתונים מלאים על היקף התופעה. הקרן גם לא העבירה נתונים לתחקיר של ערוץ 2.
בכנסת קבעו כי: "ממצאי הפיקוח מעידים על ליקויים קשים בהובלת המזון, באחסונו במוסד החינוכי ובהתאמה בין מספר המנות למספר התלמידים ועל ממצאים חריגים בחלק ניכר מן המנות". לא מחדל חד-פעמי, לא טעות אנוש. ליקויים קשים וממצאים חריגים בחלק ניכר מהמנות. עוד נקבע בכנסת כי לפי דו"ח מבקר המדינה, היעדר בקרה במפעלי המזון נובע ממחלוקת בין משרד החינוך לקרן רש"י בנושא זה.
למשרד החינוך יש עוד גורם מפקח – זכיין בשם חברת מרמנת, המפקח על פעילות ההזנה של הילדים לפי חוק ארוחה יומית לתלמיד. דו"ח הפיקוח האחרון שהעבירה החברה לכנסת, משנת 2010, מגלה ליקויים חמורים ביותר, אשר מגמדים אפילו את הממצאים של התחקיר בערוץ 2. ב-15 אחוז מבדיקות המעבדה שנערכו למזון המוגש בבתי הספר נתגלו ממצאים חריגים; ב-34 אחוזים מגני הילדים ו-4 אחוזים מבתי הספר אחסון המזון איננו תקין, בכ-64 אחוזים מגני הילדים ו-39 אחוזים מבתי הספר טמפרטורת הגעת המזון איננה תקינה וב-6 אחוזים מגני הילדים ו-12 אחוזים מבתי הספר מספר המנות איננו תואם את מספר התלמידים.
לפי נתונים עדכניים שהועברו ממשרד החינוך נכון למאי 2011, מקבלים ארוחה יומית לפי חוק ארוחה יומית לתלמיד 164,301 אלף תלמידים בחינוך היסודי ובגני החובה. משרד החינוך מקצה לצורך מימון הארוחות היומיות כ-152.6 מיליוני שקל בשנת 2011. עלות המימון של 81 מיליוני שקל נוספים מוטלים על הרשויות המקומיות.
מימון החוק נחלק בין משרד החינוך המקצה לצורך כך תקציב ייחודי בסך כ-150 מיליון שקל והרשויות המקומיות ששיעור השתתפותן בעלות הארוחה נקבע בהתאם לאשכול החברתי והכלכלי שבו הן נמצאות. לפי החוק, המדינה והרשויות המקומיות רשאיות לממן את חלקן בתקציב גם מכספי תרומות. כן רשאיות הרשויות המקומית לגבות מההורים תשלום של עד 5.5 שקלים לארוחה, בהתאם להכנסת ההורים, לצורך מימון חלקן.
דו"ח מבקר המדינה משנת 2011 מציין כי כ-1,700 בתי ספר יסודיים בהם לומדים כ-700,000 תלמידים משתתפים בשנת הלימודים הנוכחית בתכנית "אופק חדש" ומסיימים את יום הלימודים בשעה 14:30 או 15:30. תלמידים אלה אינם מקבלים ארוחה חמה במסגרת חוק ארוחה יומית לתלמיד. המבקר מעלה חשש כי תזונת תלמידים אלה אינה בריאה ומאוזנת וקורא למשרד החינוך להחליט על הדרך שבה יוזנו תלמידים אלה, בין בשילובם במפעל ההזנה ובין בדרך אחרת.
מדוברות משרד החינוך נמסר כי הדברים נמצאים בבדיקה.
כדאי שיבדקו דבר נוסף: תוכנית נוספת של משרד החינוך, בעלת שם מרשים לא פחות – "התוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא", הועברה אף היא למגירה של היערכות משרדי החינוך והבריאות בדרך לשמור על בריאות ילדינו. כבר לפני כעשור קבע מבקר המדינה לשעבר מיכה לינדנשטראוס כי מגיפת ההשמנה בישראל מתעצמת. מדו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-2008 עולה כי 40 אחוזים (!) מן האוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלים מהשמנת יתר בדרגות חומרה שונות ואחד מכל שבעה (!!) ילדים בארץ סובל גם הוא משיעורי השמנה גבוהים. דו"ח אחר, של ארגון הבריאות העולמי, שבדק 199 מדינות בעולם ב-30 השנים האחרונות, מעלה כי הנשים הישראליות הן השמנות ביותר במערב אירופה ומדורגות במקום השני בעולם מבחינת השמנה.
בפרק ביקורת מיוחד בדו"ח מבקר המדינה, שהוקדש למגיפת ההשמנה בישראל, המבקר קבע ב-2008 כי בישראל אין מדיניות לאומית ותוכנית לאומית לטיפול ומניעה של השמנה. "מחובתה של המדינה לדאוג לבריאות תושביה", קבע לינדנשטראוס, "ראוי שצמצום ההשמנה ומניעתה יהיו יעד לאומי".
המבקר פירט שורה של יעדים אופרטיביים לשינוי המצב, בהם הוצאת מכונות לממכר חטיפים ומשקאות ממותקים מבתי הספר, סימון המרכיבים התזונתיים על המזון, איסור על פרסום מוצרי מזון משמינים ועוד. הוא לא המציא דבר, בארצות הברית הוצעה השנה תוכנית קוגניטיבית-התנהגותית למתבגרים נוספת בבתי ספר תיכוניים, והחליפה תוכנית קודמת. הצעדים שהציע לינדנשטראוס הם ברוח הצעדים בתוכניות אלה. בסוף התוכנית, בני הנוער שמרו יותר על משקל גוף תקין, וצרכו פחות אלכוהול. מרבית הצעדים הללו מופיעים בחוזר המנכ"ל של משרד החינוך שיצא ב-2006, אך יישומו כאמור נדחה באופן סדרתי.
אז המבקר קבע. הצעת חוק פרטית של ח"כ אחמד טיבי, אורח חיים בריא 2013, קבעה כי "בסקר הבריאות הלאומי שנערך בשנת 2008 נמצא כי יותר מ-30 אחוזים מכלל המבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל וכ-15 אחוזים סובלים מהשמנת יתר" וכי "ישראל נמצאת במקום הראשון בין המדינות המפותחות (OCED) במספר מקרי המוות מסוכרת". גם בהצעת חוק זו הוצעו יעדים ברוח התוכניות שהציע מבקר המדינה.
אפשר היה לשער שהנתונים יעוררו סערה רבתי, וייצרו כותרות ראשיות. ציפיות לחוד ומציאות לחוד: הצעת החוק נדחתה. הצעת חוק קודמת לה, שהוגשה ב-2011, על ידי הח"כים משה גפני, אורלי לוי-אבקסיס, ציון פיניאן, יעקב אדרי, עינת וילף, מיכאל בן-ארי, מירי רגב, אופיר אקוניס ואחרים, כולם ח"כים מהקואליציה, נדחתה אף היא.
השבוע דנה הוועדה לזכויות הילד בכנסת, בראשותה של ח"כ לוי אבקסיס, בלקויים בהזנת הילדים. חברי הוועדה קיבלו את הדו"ח שחיברו בכנסת, ובו הממצאים החמורים שנמצאו עוד ב-2011. מה החליטו שם נבחרינו? האם הם החליטו להפסיק סוף סוף את הסחבת? הפניות שלי לח"כ לוי אבקסיס לא נענו.
מה נותר מכל זה? חוברת יפה שהוציאו כמה ועדות מכובדות של נציגים ממשרדי החינוך, הבריאות, קופות החולים, האקדמיה והמגזר השלישי, שנקראת בשם הזכור מלמעלה ":"התוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא" , עם המון תוכניות יפות ומלים מרשימות, ואף ניסיון רציני לביצוע. וגם ההחלטה לפעול ”לעתיד בריא 2020“. כשנגיע ל-2020, הילדים כבר יהיו שמנים, חולי לב, סכרת וסרטן, ומכורים לאוכל מעובד ומתובל. ואז נוכל לדחות את ביצוע התוכנית לעוד 20 שנה.
לא השניצלים שמאכילים את הילדים שלנו
אז מה אפשר לעשות?
כותבים עמותת ארוחה עשר: "ברמה המקומית על כל ועד הורים בגן ובבית הספר לדרוש מהאחראים על הצהרונים להקפיד שספק המזון יעמוד בחוזר מנכ"ל משרד החינוך ללא חריגה. על ועד ההורים לא להיכנע ללחצים של הורים שחוששים שילדיהם לא יאכלו אוכל שונה ולהסביר להם את החשיבות הבריאותית ואת הסכנות החבויות במצב הקיים".
הבעיה היא שחוזר המנכ"ל עצמו לא מיושם על ידי משרד החינוך.
אם ההורים לוחצים, האחראים על הצהרונים מוכנים לפעול לשיפור רמת התזונה שמספקות חברות הקייטרינג, אך הם טוענים כי אין להם השפעה רבה ומובן שאין להם יכולת לפקח אם האוכל – שההורים משלמים עליו כסף מדי חודש בחודשו – יעמוד בדרישות משרדי החינוך והבריאות. ואכן קבע לינדנשטראוס כבר ב-2008 כי בחוזר המנכ"ל, "לא נקבעו אמצעים לאכיפת ההנחיות… וכי משרד החינוך אינו מפקח על ביצוע ההנחיות". האם להורים יש דרך לאכוף את ההוראות? פניות שלי ליו"ר עמותת ארוחה עשר, חברת מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת ירושלמים ונציגת הורים, רחל עזריה, לא נענו.
אז למה לא לממן שניים-שלושה שקלים ולתת לילדים שלנו את הדבר האמיתי? כי אין רגולציה, כי אין פיקוח, כי אין תקנים, כי רוצים אבל לא מצליחים, כי יש עוד המון בורקסים לאכול עד שיגיעו להחלטות. בינתיים הבריאות של הילדים שלנו מופקרת.
במצב שנוצר האחריות נופלת על ההורים. אין הנהגה, אין פיקוח ואין מי שנוטל עליו את האחריות. במדינה אשר בה יוקר המחייה הוא מהגבוהים בעולם, גם הבריאות של הילדים שלנו מופקרת על ידי המנהיגים, ומוטלת על הכתפיים העמוסות ממילא של ההורים. הורים, אשר רבים מהם אינם יכולים לשאת את האחריות הזו, בשל היעדר זמן או כסף, כי הם צריכים להיות בעבודה המממנת את הצהרון של הילדים.
במצב שנוצר לא נותרה לכם ברירה אלא לפעול. פעולה משמעותה לדעת שהאנשים הממונים על הבריאות של הילדים שלכם מפקירים אותם ואתכם. מזה יותר מ-15 שנים מדברים ומדברים, וממשיכים לאכול בורקסים.
פעולה משמעותה לוודא שהאוכל שהילדים שלכם אוכלים בגן או בבית ספר אינו מעובד, אינו תעשייתי, לא כולל חטיפים או ממתקים. יש לכם את כל הזכות לדרוש זאת – חוזר המנכ"ל של משרד החינוך קובע זאת במפורש. יותר מכך: יש לכם חובה לדרוש זאת – הקשר בין אוכל מעובד להשמנה, מחלות כרוניות והרגלים גרועים הוכח מחקרית, קלינית ועובדתית.
מחויבות לפעול משמעותה לבדוק ולוודא שארוחת הצהריים שמקבלת הבת שלכם בגן או בבית ספר היא הדבר האמיתי, ולא אוכל מעובד ותעשייתי. לא לפחד להיות מעורבים. לא לחשוש להיות אקטיביים. זו הזכות שלכם. זו החובה שלכם.
מחויבות לפעול היא לפתח הרגלי אכילה בריאים ומודעות לתזונה נכונה בבית. קל להאשים את האחר – המסגרות החינוכיות, הנבחרים הנרפים, בעלת הצהרונית קשת-העורף ובעלי הקייטרינג הרמאים. אבל בינתיים בבית יש ארון מלא בחטיפים ומקפיא מלא במזון מעובד.
ואם כל זה לא עוזר – לשלוח את הילדים שלכם עם ארוחת צהריים בריאה מהבית. כי טענות ומענות לא יצילו את הבריאות של הילד הפרטי שלכם. ובריאות הילד שלכם היא האחריות האישית שלכם. כי המדינה לא עושה זאת בשבילכם.
—-
שיחה בין אמא לאבא לסיום:
אמא: "חמוד, זכרת לקנות אוכל לילדים?"
אבא: "בטח. קניתי להם מאמא-עוף".
אייל שדה הוא פסיכולוג קליני ובעל הבלוג עיניים פקוחות