אייל שדה

עצב מדומיין

"יש רגעיםלא יודע מה עושיםמול עיניים אדומותמול גבהים ותהומות רגעיםשהכל נשבר בפניםוכולם אומרים תפילותואני מלא קללות אמאאני רוצה בנפש פנימהלחזור הביתה, אל ביתיכמו שהיה בילדותיקורא לך – אמאאני רוצה בנפש פנימהלחזור אלי ואל דמותי שלא אצא מדעתי"…