״הייתי במשמרת והגיע זוג לשבת על הבר, מזגתי לאישה יין והבחור שתה טקילה״, מספרת ברמנית במסעדה בתל אביב, ״אחרי שהוא שתה שלושה דרינקים, הם הזמינו את החשבון וכשהוא קם ללכת ראיתי שכל הזמן הזה היה מונח לו על הברכיים רובה M16. לא הבנתי איך יש אכיפה נגד נהיגה בשכרות אבל אין אכיפה על אדם שמשתכר כשהוא חמוש ב-M-16״.
מאז ה-7 באוקטובר והגיוס ההמוני למילואים, נשטפו רחובות ישראל בכלי נשק, בין אם של חיילים שיוצאים לאפטר או אזרחים שמוכנים לבאות. אין ספק כי הגנה חשובה בימי מלחמה, אבל נדמה שכל הגבולות נחצו. השבוע נצפו במסעדה תל אביבית הומה בתל אביב קצין במדים ועליו אקדחו האישי כשהוא שותה במסעדה יותר מקוקטייל אחד, ובשולחן הסמוך אליו ישב אדם בלבוש אזרחי שותה בירה ועל ברכיו נשק צה״לי.
במקרה אחר נראה צעיר בלבוש אזרחי שותה בירות עם חבורת אנשים סמוך לחוף הים בתל אביב, כשלצידו מונח M-16 צה"לי. במקרה נוסף, חמור יותר, נצפה צעיר בלבוש מתנדנד ברחוב לאחר שיצא ממועדון, כשעל כתפו נשק צה״לי.
"אנשים רבים בארץ נמצאים כיום בתחושה של דיכאון ואימה, רבים חוזרים להתרעננות מהמלחמה ומוצאים פורקן בשתיית אלכוהול", אומרים מקואלייציית "האקדח על שולחן המטבח", גוף אשר פועל לצמצום תפוצת נשק קל ולפירוקו במרחב האזרחי. "מדובר בשילוב קטלני שהוא מתכון לאסון, גם לעצמך וגם לסביבה".
בהצהרת הבריאות שנדרש למלא כל מי שמבקש רישיון לנשק מופיע ההיגד: "האם אתה צורך משקאות חריפים". על ממלא הטופס נדרש להשיב בכן או לא. אולם איסור על שתיית אלכוהול ונשיאת נשק לא מופיע בחוק כלי הירייה, לא בהוראות בטיחות בנשק, נוהל שימוש בנשק והוראות פתיחה באש של המשרד לביטחון לאומי וגם לא בנהלים הצבאיים. לפי הנוהל הצבאי, שתיית אלכוהול בלבוש מדי צה"ל אסורה למשרתי צה״ל בסדיר או המגויסים למילואים.
ב-2008 הגיע לבית המשפט המחוזי בתל אביב תיק שבו אדם הורשע במסגרת הסדר טיעון על כך שבמסגרת בילוי לילי שתה הנאשם לשוכרה ופרצה קטטה בינו לבין אדם נוסף, שבמהלכה ירה פעמיים בנשקו האישי לעבר הנפגע. הפציעה של הנפגע חייבה טיפול רפואי ואשפוז.
השופטת יהודית שיצר קבעה כי: "נשיאת אקדח ברישיון מטילה על בעל הרשיון אחריות כבדה, דהיינו, הפעלת שיקול דעת לעשות שימוש בנשק, רק בנסיבות יוצאות דופן, בהן מותר להשתמש בנשק. אין להשלים עם שימוש נמהר בנשק בסכסוכים שגרתיים בין צדדים. אקדח איננו קישוט ואיננו אביזר שמטבע הדברים צריך להיות בן לוויה בעת יציאה לבילוי תמים, מה גם שבמהלך הבילוי הנאשם שתה לשוכרה. שתיית אלכוהול ואחריות לנשק אינם דרים בכפיפה אחת (בדומה לנהיגה ברכב). עצם השתיה לשוכרה איננה נסיבה מקלה, אלא להפך, היא משמשת נסיבה לחומרה.
"בתקופה שבידי הציבור נשק רב ברשיון, יש להקפיד ולהרתיע מפני שימוש בלתי מבוקר ובלתי אחראי בנשק זה. ענישה משמעותית בנסיבות הענין היא חיונית, הן לצורך הרתעת הנאשם עצמו והן לשם הרתעת הרבים וקביעת גבולות ברורים וחד משמעיים בסוגיית השימוש בנשק, כמו גם בהתייחסות לשתיה לשכרה ותוצאותיה".
השופטת פסקה על הנאשם עונש מאסר בפועל של תשעה חודשים, מאסר על תנאי וקנס כספי.
לפי נתונים שמסר המשרד לביטחון לאומי, מתוך 265 אלף בקשות לרישיון נשק שהתקבלו מפרוץ הלחימה ועד ל-8 בדצמבר, אושר הטיפול ב-86 אלף בקשות. 8,500 אלף בקשות נדחו בגלל קביעת המשטרה שהאדם מסוכן פלילית, 2,129 בקשות נדחו בשל בעיה בכשירות הרפואית לפי קביעת משרד הבריאות, ו-57 בקשות נדחו בשל צווי בית משפט.
"קבלת רישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי מחייבת את מחזיק הנשק בקיום נהלים ונקיטת אמצעי זהירות קפדניים, בהתאם להנחיות המשרד לביטחון לאומי", נמסר מהמשרד בתגובה לשאלתנו. "המסר המרכזי שעובר למחזיקי הנשק הן על ידי אגף כלי ירייה, והן על ידי מדריכי הירי במטווחים הוא חובת השליטה בכלי הירייה לרבות החובה להיות בשליטה בעת נשיאת הנשק לפיכך, שתיית אלכוהול העלולה לגרום לאיבוד היכולת לשלוט בנשק, לרבות שיקול הדעת בהפעלתו, מהווה הפרה של הוראה זו.
הגוף המוסמך לבצע אכיפה בנושא הוא משטרת ישראל ואין זה בסמכות האגף. ככל ויימצא על ידי משטרת ישראל אדם המחזיק נשק, כשהוא בגילופין, יטופל על ידה. ככל ויידרש, קיימת לאגף כלי הירייה את הסמכות לפעול במישור המנהלי, לרבות ביטול רישיון הנשק".
דובר צה"ל מסר בתגובה: "מקרים פרטניים שיובאו לידיעת המפקדים, יטופלו על ידם"
שאלנו את משטרת ישראל האם נתפסו נושאי נשק כשהם בגילופין. מהמשטרה נמסר רק: "משטרת ישראל מבצעת לאורך כל השנה אכיפה מוגברת של עבירת נהיגה בהשפעת אלכוהול באמצעות הצבת שוטרים סמויים וגלויים ברחבי הארץ ובמקומות הבילוי והקמת מחסומים וכן פועלת לאכיפת העבירה בדרך של בדיקות 'ינשוף' לנהגים חשודים והעמדתם לדין.
"נדגיש כי על נושא נשק חלה אחריות יתרה לנהוג על פי האמור בהוראות החוק לנושא זה".