"בשבוע הראשון של המלחמה, ביום רביעי בלילה, התחלתי לקבל המון הודעות וואצאפ בקבוצות המקומיות של חיפה על התארגנויות להקמת כיתות כוננויות פרטיות. הכוונה לאנשים עם נשק חוקי שמתארגנים ביחד לאיזושהי פעולת הגנה בעקבות המלחמה בעזה", מספר אלעד הראל, תושב חיפה וחבר בארגון שומרים על חיפה משותפת, "לא היה מדובר בהתארגנות מוסדרת, ההתארגנויות לא היו כפופות לא למשטרה ולא לצה"ל. כשפנינו למשטרת חיפה בנוגע להתארגנויות פרטיות בעיר נאמר לנו שהם מכירים את הנושא".
"באנו לקחת מה שאפשר", סיפרו שני צעירים תושבי תל אביב שעמדו במוצאי שבת של ה-7 באוקטובר חנות ציוד צבאי בבן יהודה, "קסדות, אפודים וכל נשק שימכרו לנו. שיהיה בבית כדי להגן על המשפחות שלנו".
מאז פרוץ המלחמה בעזה הגיע מספר הבקשות לרישיון נשק לכמאה אלף. לשם השוואה, בכל 2022 עמד מספר הבקשות לנשק על 42 אלף. המתקפה הרצחנית בשבת לפני שבועיים השאירה רבים מאזרחי ישראל, גם אלה המתגוררים הרחק מרצועת עזה, בתחושת חוסר אונים וביטחון. כעת מתברר כי החשש מפני חדירת מחבלים והימצאותם בשטחי המדינה, הניע תושבים רבים להתארגן באופן עצמאי להקמת כיתות כוננויות פרטיות ביישובים ובערים, מתוך כוונה למלא את החלל שהותירה המדינה בהגנה עליהם. המדינה, שלא חשבה להסדיר מראש בחקיקה את ההיערכות וניהול מצבי החירום במדינת ישראל, מצאה את עצמה גם בתחום הרגיש הזה מדדה אחרי האירועים.
בדיון שהתקיים ביום שני בוועדה לביטחון לאומי, התייחס מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, שהגיע לראשונה מאז תחילת המלחמה לכנסת, לחשש שמעוררות התארגנויות פרטיות של אזרחים נושאי נשק. "אני חושש מקבוצות כאלה, ואני אומר שלא ניתן יד לשום קבוצה של פלאנגות או מיליציות. לא יעלה על הדעת שכל אחד שנושא נשק במדינת ישראל יהפוך לכוח סמי צבאי שיטפל באירוע", הבהיר. "אם ידוע על קבוצה כזאת, אני מבקש את הנתונים של הקבוצה שלה, אנו ניצור איתה קשר, ואם אפשר לנתב אותם וליצור להם מסגרת, בבקשה".
המערכת מנסה כעת לנתב את ההתגייסות האזרחית הביטחונית באמצעות שתי מסגרות מרכזיות: הראשונה היא דרך המשטרה, שמגייסת מתנדבים לכיתות כוננות במרחב העירוני. מדובר בבוגרי יחידה לוחמת עד גיל 65 שאינם עושים מילואים באופן פעיל, הליך הגיוס וההכשרה שלהם אורך כשלושה ימים, ובסיומם מקבל המתנדב בכיתת הכוננות נשק וציוד מבצעי.
המסגרת השנייה הוקמה בעקבות הנחייה של שר הביטחון יואב גלנט ונקראת "בני המקום". הרשויות המקומיות, בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף ובתיאום עם המשטרה, מגייסות מתנדבים בעלי הכשרת רובאי 03 ומעלה, שלא חלפו יותר מ-10 שנים ממועד שיחרורם משירות הביטחון. התהליך דומה לגיוס חיילים בצו 8.
למרות שתי האפשרויות האלה, הרשתות החברתיות ממשיכות להתמלא בקריאות להקמת כיתות כוננויות פרטיות. "אנשים בגלל הבירוקרטיה וחוסר האמון בגופי הביטחון עדיין מתארגנים לבד", מספר הראל, "כשפנינו למפקד משטרת חיפה הוא השיב שכל עוד האנשים שמתארגנים בקבוצת וואטסאפ לא ביצעו פעולה לרעה, אין למשטרה יכולת לאסור את ההתארגנות. אמנם פועלים בתחנה בשביל ליצור שיתופי פעולה עם אנשים שיזמו התארגנויות כאלו ואחרות על מנת שיעברו דרכם הכשרות ויהיו כפופים להם, אבל בכנות, אני לא יודע אם הם עומדים בקצב".
המפכ"ל שבתאי הבהיר אף הוא באוות דיון שהמדיניות שבה תנקוט המשטרה מול כיתות כוננות פרטיות, היא שילוב של האנשים לתוך שורותיה, אם רק תצליח: "אין לנו בעיה לקלוט כוחות נוספים, אנשים שרוצים להצטרף אנחנו פתוחים, אבל הכל תחת קורת גג אחת שיודעת מה לקבוע, מה מותר ומה אסור. צריך להזהר מאצבע קלה על ההדק בגלל הרגישות של כל האזרחים. גם אנשים שנושאים נשק פרטי, צריך להזהר".
אחד החששות המרכזיים שמעלים גורמים משטרתיים בשיחות איתם הוא מפני מקרים של ירי דו צדדי, או טעות בזיהוי שעשויים להיגרם כתוצאה מחוסר סנכרון בין כל המעורבים. "גורמי פיקוד העורף ומשטרת ישראל מתקשרים ביניהם", אמר גורם במשטרה, "אבל אי אפשר באמת לדעת איזה אדם שקיבל רישיון לנשק קם עכשיו ואומר לשכנים שלו 'בואו נשמור על הבניין שלנו'.
"האזרח החמוש ישמע יריות בבית וירד לבצע ירי, אבל אם הוא יוצא בפיג'מה, ושיער לא מסודר הוא עלול למצוא את עצמו בטעות בן מוות. אנחנו לא רוצים שזה יקרה. אנחנו רוצים את אותם אנשים חמושים אצלנו. ההעדפה היא שיהיו מחוברים לגופים בטחוניים מסודריים קרי צה"ל או משטרת ישראל ושלא יפעלו לבד."
במהלך הדיון בכנסת, זרק המפכ"ל שבתאי פליטת פה אחת שהמחישה איך נולד המצב הזה מלכתחילה: "צריך להגיד מילה טובה למשרד הביטחון הלאומי שהצליחו להביא נשק, כי אנחנו היינו במצב של חוסר כלי נשק בתוך משטרת ישראל – לשוטרים עצמם", אמר, ובלי לחשוב לרגע על משמעות דבריו המשיך כאוטומט: "הציבור יכול לסמוך על שוטרי מדינת ישראל ועל צה"ל".
ממשטרת חיפה נמסר: "במהלך השבועיים האחרונים היו מספר אנשים שפרסמו פוסטים ברשתות חברתיות מחוסר ידיעה, מתוך כוונה להתארגן בשכונה. יצרנו איתם קשר והסברנו להם שנשמח למשמרים שכונתיים אבל דרכנו באופן מסודר. נרשמו אצלנו 600 איש שהתנדבו להסתובב בשכונה ולפקוח עיניים, אנחנו מעבירים להם הדרכות ועורכים להם בדיקות רפואיות ובדיקות קב"ט. הם לא מקבלים מאיתנו נשק ואנחנו לא מחלקים להם סמכויות. אנו קוראים לכל מי שמעוניין להתנדב ליצור איתנו קשר".
