רצף חילופי תגובות בין המדינה לבין ארגוני זכויות אדם שעתרו במרץ האחרון לבג״ץ סביב סוגיית הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה חושפת את הסרת האחריות של המדינה: לקראת הדיון החמישי בעתירה, שהתקיים בתחילת השבוע (א׳), הגישה המדינה לבית המשפט תגובה מפורטת באשר לטענות שהעלו העותרים. בין היתר, ישראל הודתה כי ״בחודשים האחרונים חלה ירידה בהיקף הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועת עזה״. אחת הסיבות לירידה בסיוע לעזה, כפי שעולה מתגובת המדינה, היא ימי השבתון בחגי תשרי.
לא מדובר בירידה קלה של משאיות ספורות, אלא בצניחה של ממש, כאשר החדה ביותר נרשמה בחודש אוקטובר, שאכן רוב החגים התרכזו בו השנה. על פי נתוני מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ״ש), בעוד ביולי עמד מספר משאיות הסיוע ההומניטרי על 5,920, בחודש אוגוסט על 4,581 ובספטמבר על -4,408 משאיות, באוקטובר נכנסו לרצועה 1,386 משאיות סיוע בלבד. מדובר בירידה של 76 אחוז.
״בתחילת חודש אוקטובר לא התאפשרה תנועת משאיות במעברים״, נכתב בתגובת המדינה ״ביום רביעי ה-2 באוקטובר, ערב ראש השנה, ועד יום שבת, ה-5 באוקטובר, נסגרו מעבר כרם שלום ומעבר ארז על רקע ימי השבתון באותם הימים״. על פי תגובת המדינה, המעברים נשארו סגורים גם ביומיים לאחר מכן בשל ״הערכות מודיעין קונקרטיות״, ומעבר ארז נשאר סגור גם בשבוע לאחר מכן ״בשל אילוצים מבצעיים הנובעים מהלחימה העצימה באותה העת״.
לטענת המדינה המעברים כרם שלום וארז נסגרו מה-2 באוקטובר, ערב ראש השנה, כשרק ב-14 באוקטובר מעבר ארז חזר לפעילות ״מצומצמת״. העותרים השיבו כי מדובר במידע חלקי שהוצא מהקשרו, במטרה ״לזרות חול בעיני בית המשפט והציבור״
רק ב-14 באוקטובר חזר מעבר ארז לפעילות ״מצומצמת״, אך לטענת העותרים מדובר במידע חלקי שהוצא מהקשרו, וזאת על מנת ״לזרות חול בעיני בית המשפט והציבור״. לטענתם המדינה הסתירה מבית המשפט את העובדה שלצד פתיחת המעבר החלו עיכובים ובדיקות רבות באזורי ההמתנה, שהגבילו את כמויות הסיוע המוכנס לרצועה בפועל.
תרחיש האימים התממש
העותרים, בהם האגודה לזכויות האזרח, מרכז עדאלה, ארגון גישה, המוקד להגנת הפרט וארגון רופאים לזכויות אדם טענו ביחס לתגובת המדינה כי האספקה שהצליחה לעבור לצפון עזה מורשית להגיע רק לעיר עזה, ולא מגיעה לאזורים הנצורים בנפת צפון עזה. הכוונה היא למחנות ג׳באליה, בית חאנון ובית לעהיא, שהפכו נצורים במסגרת ״תוכנית האלופים״.
״תכנית האלופים״, המציעה לכאורה פתרון לבעיית עזה, להכרעת חמאס ולשחרור החטופים, מגדירה את מחנות הפליטים מצפון לעיר עזה, שנכבשו לראשונה כבר עם תחילת התמרון הקרקעי לפני שנה, כשטח צבאי סגור שאין אליו כניסת מזון, תרופות וכל מי שנמצא בו מוגדר כמחבל.
את היישום בפועל של התוכנית, שהחל ב-6 באוקטובר, החגים לא מנעו לרגע. החגים לא מנעו מצה״ל להתחיל בדיוק באותו הזמן פעילות אינטנסיבית בצפון הרצועה. עם תחילת המבצע הפך צה״ל את צפון הרצועה לאזור לחימה והורה לכלל תושביו להתפנות. ביום למחרת הצהיר דובר האו״ם כי בני אדם רבים לכודים בבתיהם ואינם מסוגלים להימלט מאזור הלחימה. ארגון ״רופאים ללא גבולות״ דיווח על אנשי צוות הלכודים ללא יכולות לצאת או להיכנס, שמעידים כי כל מי שמנסה – נורה למוות.
על פי דיווחים של גופי תקשורת וארגוני סיוע ברחבי העולם, אזרחים רבים למעשה עדיין ״כלואים״ במרכזי עקורים במחנות – בלי יכולת להדרים או לצאת מאזור הלחימה, ובלי גישה לסיוע המוניטרי, למזון או לשירותי רפואה.
חסימת הסיוע ההומניטרי לצפון הרצועה היא תוצאה של מדיניות התיישבות שמתחילה לקבל ביטוי ממשי בשטח. בתחקיר שפורסם בחודש שעבר חשף עמרי מניב כי התוכנית מקודמת בפועל על ידי שלמה שריד, מייסד ארגון ״צו 9״ שעומד מאחורי חסימת משאיות הסיוע ההומניטרי לעזה.
ב-17 באוקטובר, שלושה ימים אחרי פתיחת המעברים המחודשת וכשבועיים אחרי תחילת הפעילות העצימה בצפון הרצועה, פרסם צוות הניתוח של ארגון IPC, המקדם ביטחון תזונתי ברחבי העולם, דוח הקובע כי כל רצועת עזה מסווגת במצב חירום תזונתי, שמהווה את השלב הרביעי מתוך חמש בסולם חוסר הביטחון התזונתי של הארגון. 1.84 מיליון בני אדם נמצאים במצב המוגדר משבר תזונתי, 660 אלף במצב חירום, וכ-ה 133 אלף בני אדם נמצאים בשלב החמישי והחמור ביותר המוגדר כחוסר תזונתי קטסטרופלי.
צוות הניתוח שרטט את התרחיש ״החמור ביותר״ שיכול להתקיים ברצועה, וצפה הסלמה בלחימה, קריסה של רשתות ביטחון סוציאלי, צמצום של הסיוע ההומניטרי ורעב המוני ברצועה. ב-18 בנובמבר קבע הוועד לבדיקת רעב (FRC) כי תרחיש האימים התממש
צוות הניתוח שרטט את התרחיש ״החמור ביותר״ שיכול להתקיים ברצועה, וצפה הסלמה בלחימה והרחבה של הפעילות הקרקעית, שתוביל להיקף נרחב של הרג והרס. על פי התרחיש, הצבא ימנע כניסה של משאיות הסקטור הפרטי והסיוע ההומניטרי יצטמצם כמעט עד להפסקתו, רשתות ביטחון סוציאלי יתמוטטו, תגבר התסיסה האזרחית ויתקיים רעב המוני בין נובמבר 2024 לאפריל 2025. בהתרעה שפורסמה בשבוע שעבר קבע הוועד לבדיקת רעב (FRC) כי תרחיש האימים המתואר – כבר התממש בצפון הרצועה.
מדינה במחבואים
ב-19 בנובמבר מסר דובר מזכ"ל האו"ם כי תושבים באזורים הנוצרים בצפון הרצועה נאבקים על חייהם למעלה מ-40 יום כמעט ללא כל סיוע הומניטרי. לדבריו, מדינת ישראל מנעה כמעט מכל ניסיונות האו"ם לסייע לתושבים בבית חאנון, בית לעהיא וחלקים מג'באליה – שכונות מצפון לעיר עזה הנמצאות תחת מצור של הצבא.על פי הודעתו דחתה ישראל 27 מתוך 31 משימות סיוע מתוכננות. 4 המשימות שיצאו לפועל – ״נפגעו בצורה קשה״.
גם בדרום הרצועה המשבר ההומניטרי חמור, כאשר נכון לאמצע נובמבר רק 16 אחוז מ-1.7 מיליון האנשים שחיים בדיר אל בלח, חאן יונס ורפיח, שהם כ-270 אלף בני אדם, קיבלו מנות מזון חודשיות, כך על פי משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, ה-OCHA. לדברי הארגון המנות הללו הכילו כמות מוגבלת ביותר של מזון. בעדכון מה-19 לחודש הובהר כי מצב הביטחון התזונתי בעזה מחמיר מיום ליום, עם יותר ממיליון בני אדם שלא קיבלו חבילות מזון מאז יולי או קודם לכן.
נראה שבעניין הסיוע ההומניטרי לא משנים 13 חודשי לחימה בהם הדרג המדיני והצבאי נואמים על ״מיטוט שלטון חמאס״, מאות חיילים ישראלים הרוגים ומאות אלפי עזתים שמצויים בחוסר ביטחון תזונתי. כשנוח לה, ממשיכה המדינה להתחבא מאחורי ״הסמכות השלטונית של חמאס ברצועה״
תגובת המדינה, שנמסרה לבג״ץ לפני כשבועיים, נפתחה בהבהרת ״תמונת המצב השלטונית ברצועה״. תמונת מצב בלתי נתפסת לאחר קרוב ל-14 חודשי לחימה, שיותר מכל מעידה על הקלות בה משקרת הממשלה – לציבור, לבית המשפט ולקהילה הבין-לאומית. מבחינת שלטונית, טוענת הממשלה, ישראל לא מקיימת ״שליטה אפקטיבית״ ברצועה, וחמאס הוא שמפעיל סמכות שלטונית ברצועה.
הציניות בתגובת המדינה קשה להכלה, בעיקר לאור העובדה שהממשלה מסרבת לדון על ״היום שאחרי״ ברצועת עזה, בלחץ המפלגות המשיחיות בקואליציה שראשיהן חולמים על יישוב הרצועה, מה שהוביל באופן ישיר לשימור שלטון חמאס. המחיר: עוד ועוד חיילים ישראלים ואזרחים עזתים הרוגים. ישראל היא זו שמאשרת, ובעיקר דוחה, את כניסתן של משאיות הסיוע לרצועה, וחותמת בידייה על אחד האסונות ההומניטרים החמורים בעולם, ממש כאן אצלנו ברצועת עזה. כשנוח לה, היא ממשיכה להתחבא מאחורי ״הסמכות השלטונית של חמאס ברצועה״.