ארבעה כלי נשק, אלפי עקורים

ביום שני הודיע צה״ל על סיום ה״מבצע״ בחברון. ה״מבצע״ החל עשרה ימים קודם לכן, לאחר הפיגוע שבו נורו למוות החיילים סמ״ר רון יונתן רויטמן וסמל יובל שי סוילם ז״ל על ידי שניים מתושבי העיר. לכאורה מדובר במבצע צבאי שנועד לאיתור תשתיות טרור. כך הודיע הצבא בזמנו.

בפועל, במהלך המבצע גורשו, או ״פונו״ בשפה המכובסת, מאות משפחות, אלפי בני אדם בכללם תינוקות, ילדים, קשישים ומאות חולים במחלות כרוניות. בשבת שעברה הייתי אמור להגיע עם המרפאה הניידת של ״רופאים לזכויות אדם״ לאחד הכפרים במסאפר יטא דרומית לעיר חברון. בצעד נדיר הודיע מנהל המרפאה, סלאח חאג' יחיא, ביום שישי בלילה על ביטולה. כחלק מה״מבצע״ נסגרה הדרך המובילה אל הכפרים וכך נמנע טיפול רפואי במאות בני אדם שממילא סובלים מגישה מוגבלת מאוד לשירותי בריאות.

המרפאה הניידת מופעלת מזה כ-40 שנה, ויוצאת מדי שבת ליום רפואי באחד הכפרים בגדה. מאז השבעה באוקטובר, נוכח הסגר, המחסומים והפגיעה בשירותי הבריאות הפלסטינים, עלה הצורך והמרפאה מופעלת גם בימי שלישי. במהלך עשרות שנות פעילות המרפאה ניתן לספור על כף יד אחת את הימים שבוטלו: בכל מזג אוויר ובכל מצב ביטחוני (כמעט) המיניבוס של המרפאה יוצא לדרך. אבל לא הפעם.

לא רק שירותי הבריאות החיוניים נפגעו, גם שירותי החינוך הפועלים בשלוש השנים האחרונות באופן חלקי בגלל החרמת כספי הרשות הפלסטינית הופסקו. אלפי תלמידים נשארו בבתיהם. האמת שהם לא נשארו בבתיהם: שיחה עם ד״ר מ', קולגה מחברון, מלמדת שהמפונים עברו חלקם לקרובי משפחה, חלקם לאצטדיון הכדורגל וחלק העבירו את עשרת הימים האחרונים כשהם לנים באולמות אירועים. לא כולם יוכלו לחזור לבתיהם. המדיניות שהופעלה בעזה בהצלחה רבה, ״להפוך אותה למקום שאינו ראוי למגורים״ כפי שאמרה למשל השרה וחברת הקבינט גילה גמליאל, מיושמת כעת גם בשטחים.

כשבודקים את תוצאות ה״מבצע״ אל מול המטרות הצבאיות כפי שהוצגו בפתיחתו – איתור תשתיות טרור – מבינים שהמטרה היא להפוך את חברון במקרה הזה, אחרי מחנות הפליטים טול כרם ונור שמס לפני כשנה וחצי, למקום שאינו ראוי למגורים: לפי הודעת הצבא נתפסו במהלך עשרת ימי המבצע ארבעה כלי נשק והוחרמו 25 כלי רכב לא חוקיים נוסף על ציוד צבאי. ארבעה כלי נשק הם לא איום המצדיק פינוי אלפי בני אדם מבתיהם. מבצע דומה בכל שכונה בתל אביב, פתח תקווה או ראשון לציון יניב שלל דומה של כלי נשק וציוד צבאי.

ארבעה כלי נשק הם לא איום המצדיק פינוי אלפי בני אדם מבתיהם.

ברי דנינו

חלק גדול מאלפי המגורשים ממחנות הפליטים נור שמס וטול כרם מלפני כשנה וחצי לא הורשו או לא יכולים לחזור לבתיהם שנהרסו, כך גם בחברון. בחסות העיסוק התקשורתי בבחירות, יכול הצבא לגרש אלפים מבתיהם ולהפוך את חייהם של עשרות אלפים אחרים לבלתי נסבלים, והשלל: ארבעה כלי נשק.

השתיקה שמאפשרת לאותה מדיניות להתקיים, מטרידה לפחות כמו המעשים עצמם.

ארבעה כלי נשק, אלפי עקורים, ילדים שנותרו ללא מסגרת חינוכית וחולים שנותרו ללא טיפול רפואי. אם אלה תוצאותיו של מבצע צבאי שנועד לסכל טרור, ראוי לשאול מהי בעצם מטרתו. כשפינוי אוכלוסייה אזרחית, פגיעה בשגרת חייה והפיכת סביבת מגוריה לבלתי נסבלת הופכים לתוצאה צפויה של פעולות הצבא, קשה לראות בהם עוד תופעת לוואי של המלחמה. הם מעוררים חשש שמדובר במדיניות. השתיקה שמאפשרת לאותה מדיניות להתקיים, מטרידה לפחות כמו המעשים עצמם.

ד״ר ברי דנינו הוא רופא מומחה בכירורגיה אורתופדית, סגן מנהל מחלקה לאורתופדיית ילדים ומתנדב במרפאה הניידת של רופאים לזכויות אדם