מאבקי הכוחות בין משרד החינוך ומשרד הרווחה ממשיכים לגבות מחיר מהנערות והנערים במוסדות חסות הנוער. בתגובה לעתירה נגד משרד החינוך, שמונע מנערות ומנערים בסיכון לממש את זכאותם לחינוך מיוחד, והוגשה לאחר פרסום תחקיר ״המקום הכי חם״, החליטו במשרד להקפיא הכנסת מגמות לימוד חדשות למוסדות, עליהן הוסכם טרם ההליך.
״משתמשים בנערים השוהים במעונות כ׳בני ערובה׳ בגלל ההליך המשפטי״, טענו העותרים מהקליניקה לזכויות נוער ולצעירים במצבי סיכון של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. את העתירה הגישו בשם עמותת אותות, המשמשת כזכיינית של משרד הרווחה בחמישה הוסטלים של חסות הנוער. בעתירה כתבו כי מטרתה לתקן את "העוול ההיסטורי שבמסגרתו בני ובנות נוער בסיכון, שבשל מצבם הוצאו מבתיהם (חסות הנוער), ואינם מקבלים ממשרד החינוך את מלוא הזכויות שלהם הם זכאים לפי חוק".
״משרד החינוך משהה כל הכנסה של מגמות חדשות או גיוס מורים עבור תכנית היל"ה במעונות, בקורות הגג ובמסגרות המפוקחות על ידי רשות חסות הנוער עד החלטת בית המשפט הנכבד בעתירה״, נכתב בתגובה של הקליניקה המשפטית למהלך של משרד החינוך. גורמים ברווחה ששוחחו עם ״המקום הכי חם״ מאשרים שאכן קידום המגמות החדשות הוקפא בעקבות העתירה.
״לאור הגשת העתירה לבג״ץ משרד החינוך עצר את כל התוכניות שהיו לגבי הכנסת מגמות חדשות בשנת הלימודים הקרובה, זאת עד להחלטת הבג״ץ״, כתב זיו גרושני, הממונה על חסות לרכזי ההשכלה בחסות הנוער.
פרסום תחקיר המקום הכי חם, חשף כיצד בני הנוער שהוצאו מביתם בצו בית משפט למסגרות חסות הנוער כבולים לתכנית היל״ה, זאת למרות שרובם ככולם עונים להגדרה החוקית של ״תלמיד עם צרכים מיוחדים״ ומכך זכאים לתוכניות לימוד מותאמות על פי חוק חינוך מיוחד, אותן משרד החינוך מסרב לספק להם.
במשרד החינוך ביקשו שבית המשפט ייאפשר להם להגיש הודעת עדכון על המגעים בין המשרדיים בנושא עד ל-12 באוקטובר. אלא שהתאריך המבוקש נועד, לטענת אנשי הקליניקה, להמשיך לדחות את הסדרת הדברים עוד ועוד. ״התאריך אותו ביקשו המשיבים הוא יום שבת ויום כיפור כך שאינו רלוונטי למתן תגובה ובעיקר מצביע על רצון לקבוע את הדיון לאחר החגים בשנת הלימודים הבאה ובפועל לדחות את קבלת ההחלטה ומימושה לשנת הלימודים שלאחר מכן״. בשבוע שעבר החליטו השופטים, בניגוד לבקשת משרד החינוך, כי הדיון בעתירה יקבע לפני תחילת שנת הלימודים הקרובה, ולא יאוחר מה-22 באוגוסט.
רבע מהמורים עזבו
גורמים ברווחה אומרים שגם בעבר משרד החינוך הקשה על חסות הנוער לקדם הכנסה של מגמות לימוד חדשות בתוכניות הלימוד של הנערות והנערים החוסים, והוסיפו כי ישנה התנגדות של המשרד לכל תוכן חינוכי שאינו מגיע מתכנית היל״ה.
״יש במשרד החינוך גורמים מקצועיים שרוצים לקדש את תוכנית היל״ה, שבלי החבר׳ה של חסות הנוער אין לה זכות קיום״, אמר בשיחה עם ״המקום הכי חם״ שר הרווחה יעקב מרגי מש״ס ביחס לטענות שעלו בתחקיר. מרגי טען מפורשות – משרד החינוך משתמש בנערים של חסות הנוער על מנת להצדיק את הקיום של תכנית היל״ה, אשר מופעלת מאז 2018 על ידי החברה למתנ״סים. משרד החינוך מבקש לשמר את תוכנית היל״ה כספק שירותי החינוך הבלעדי של חסות הנוער.
בעוד תוכנית היל”ה מיועדת לנוער נושר, בני הנוער החוסים במעונות הרשות בהכרח אינם מוגדרים נושרים. הם נמצאים במסגרת ומגיעים לכיתות הלימוד, אך מקבלים מענה חלקי בלבד בדמות תכנית השכלת יסוד ולימודי השלמה, ובראשי תיבות – היל״ה. נערות ונערים שמערכת החינוך מגדירה נושרים לא בהכרח מגיעים מרקע של אלימות והזנחה וטראומה מינית או פוסט טראומה מורכבת. תוכנית היל״ה מבחינת משאבים ותוכניות לימוד אינה משתווה לחינוך המיוחד ולא מעניקה לנערים את החינוך לו הם זכאים ואליו הם נזקקים על מנת להשתקם.
המשאבים המוקצים במסגרת המכרז לתלמידי תוכנית היל"ה נמוכים בהרבה מאלו שזכאים להם תלמידי החינוך המיוחד. כמו כן תנאי העסקתם של המורים בהיל״ה נמוכים משמעותית מאלו של מורים בשאר מערכת החינוך ובפרט בחינוך המיוחד. בדיון בוועדת החינוך בכנסת בחודש שעבר טענה טלילה אילון, מורה בתוכנית ויו"ר ועד מורות היל"ה כי "בין מרץ 2023 למרץ 2024 עזבו 300 מורים, שהם רבע מסך המורים בתוכנית. אם לא יבטיחו רצף זכויות, עוד רבע מהמורים לא ימשיכו".
ממשרד החינוך נמסר: ״לבקשת משרד הרווחה, משרד החינוך התגייס בהיבט המקצועי והפדגוגי במוסדות שבאחריות משרד הרווחה שכן, במשרד רואים חשיבות רבה בהכשרה והכנה של תלמידים בסיכון ושילוב מגמות או קורסים הכוללים מיומנויות מתקדמות המכינות אותם לעולם התעסוקה החדש. לא בכדי משרד החינוך השקיע וממשיך להשקיע תקציבים משמעותיים ביותר מהתקציב העומד לרשותו לעניין חינוך נוער בסיכון לטובת נערי חסות הנוער. במסגרת הטיפול בעתירה לבג"ץ בעניין חסות הנוער, נבדק מכלול התוכניות והפעולות של משרד החינוך במוסדות חסות הנוער״.
שיחה על זה post