דיווח: טראמפ צפוי להחליט עד שבת על תקיפה באיראן בנשק גרעיני. ״נתניהו לוחץ חזק״

טאקר קרלסון, מגיש פוקס ניוז לשעבר ומהמבקרים הבולטים בימין האמריקאי של המלחמה באיראן ושל מדיניות ישראל, פרסם אמש בפוסט ארוך ברשת X טענות לפיהן בלחץ של נתניהו, ״ממשל טראמפ עשוי להיות במרחק ימים משיגור תקיפה גרעינית על איראן״. לדבריו, היעד הוא הר המכוש שבמרכז איראן, אתר תת־קרקעי סמוך למתקן ההעשרה בנתנז. לדבריו, ״המודיעין הישראלי טוען שממשלת איראן חידשה את תוכנית העשרת האורניום״, ואין ״שום נשק קונבנציונלי בארסנל האמריקאי״ שיכול ״לחדור 300 רגל של גרניט מוצק״ (כ־90 מטרים) עד למנהרות. ״האפשרות הצבאית היחידה היא תקיפה גרעינית. נתניהו לוחץ חזק לתקיפה כזו״. לדברי ״גורם מעורה בפרטים״ שהוא מצטט, ״ביבי מתקשר לטראמפ על זה כל יום״.

״מקורות המעורים בפרטים״, כתב, אומרים שטראמפ צפוי להחליט ״עד סוף השבוע״ אם להשתמש בנשק גרעיני. ״זה יהיה ב־7 בנובמבר, בעוד שישה ימים״, כלומר, ארבעה ימים אחרי בחירות האמצע בארצות הברית. כלי תקשורת בערבית, בפרסית, ברוסית ובעברית סיקרו את הדברים מאז פורסם הפוסט, שזכה ליותר מ־50 מיליון צפיות. באוגוסט העלתה טענה דומה חברת הקונגרס לשעבר מרג׳ורי טיילור גרין, כשכתבה שמתקיימות ״פגישות אסטרטגיות ברמה גבוהה״ על שימוש בנשק גרעיני נגד איראן. פקיד בבית הלבן מסר לסוכנות אנדולו הטורקית שהממשל לא מגיב על תוכניות צבאיות רגישות, והוסיף שטראמפ ״משאיר את כל האפשרויות פתוחות כדי שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני״. מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר בכלליות ש״טרם התקבלה החלטה סופית על חידוש התקיפות״.

״לא הייתי משתמש בנשק גרעיני. אנחנו לא צריכים. אנחנו המעצמה הגרעינית הגדולה בעולם״

דונלד טראמפ, בראיון לניוזמקס באמצע אוקטובר

מבדיקה שערכנו עולה כי האמירה המפורשת היחידה של טראמפ עצמו בשאלה הזו הייתה בראיון לרשת ניוזמקס באמצע אוקטובר: ״לא הייתי משתמש בנשק גרעיני. אנחנו לא צריכים. אנחנו המעצמה הגרעינית הגדולה בעולם״. על ״אם כל הפצצות״ (MOAB), שנשקלת נגד איראן, אמר: ״זו פשוט פצצה גדולה מאוד״. על הר המכוש אמר כי ״הגרעין שלהם קבור מתחת למיליוני טונות של הר. עכשיו אנחנו מסתכלים על הר המכוש. ייתכן שנצטרך ללכת לשם. ננסה לפגוע בו. נחסל אותו מהר״. בשבת אמר טראמפ שארה״ב יכולה לטפל ב״אתר או שניים שנותרו בתוך 10 דקות. זה אחד האתרים שאנחנו צריכים לטפל בהם, ואנחנו יכולים לעשות את זה מהר מאוד״.

לקרלסון היסטוריה מפוקפקת בכל הנוגע לאמינות. בדצמבר 2018 הציג בתוכניתו בפוקס ניוז את טראמפ כקורבן של סחיטה מצד הדוגמנית קארן מקדוגל, והיא תבעה את הרשת בגין לשון הרע. עורכי הדין של פוקס טענו להגנתו שדבריו ״רופפים, ציוריים או מוגזמים״, והשופטת הפדרלית מרי קיי ויסקוסיל, שמונתה על ידי טראמפ, קיבלה את הטענה. בספטמבר 2020 דחתה את התביעה וקבעה שקרלסון אינו ״מציג עובדות״ אלא עוסק ב״הגזמה״ וב״פרשנות לא מילולית״, ושכל צופה סביר ניגש לדבריו ״עם מידה הולמת של ספקנות״. באפריל 2023 נפרדה ממנו הרשת, שישה ימים אחרי שהחברה האם שלה שילמה 787.5 מיליון דולר כדי לסיים את תביעת לשון הרע של חברת מכונות ההצבעה דומיניון. דומיניון תבעה את הרשת על שידור טענות כוזבות שלפיהן מכונותיה זייפו את הבחירות ב־2020. התוכנית של קרלסון הייתה בין השידורים שהוצגו בתביעה כראיה, והוא היה ברשימת העדים שהיו אמורים להעיד במשפט. פוקס לא נימקה את הפרידה.

בעוד בדוחא מתנהלים מגעים עקיפים בין ארה״ב לאיראן, בתיווך קטאר ופקיסטן, גם לפי חדשות 12 טראמפ נתון ללחץ מצד נתניהו לחדש את הלחימה אחרי בחירות האמצע, וללחץ מצד המתווכות להגיע להסכם, אולם בלי הטענות על שימוש בגרעין. איראן מכחישה שיש באתר פעילות גרעינית, אך בכל זאת, נוכח הדיווחים, בטהרן מאיימים בתגובה. לפי סוכנות הידיעות תסנים, דובר משרד החוץ האיראני אסמאעיל בקאאי איים ש״כל פגיעה באיראן וכל תוקפנות צבאית, בכל אמצעי, תיתקל בתגובה עוצמתית ומיידית שלנו״.

מתי התקיפה באיראן?

בשבוע שעבר וול סטריט ג׳ורנל דיווח שארה״ב אמרה לכמה ממדינות המפרץ להיערך ל״מערכה צבאית קצרה ועצימה״ נגד איראן אחרי הבחירות. לפי כאן חדשות, עשרה מטוסי תובלה צבאיים אמריקאיים נחתו בבסיסי עובדה ונבטים, ולפי אתר ישראל דיפנס מדובר במטוסי תובלה כבדים של חיל האוויר האמריקאי. אתר אקסיוס דיווח שבשבת התקיימה שיחה בין נתניהו לטראמפ, שמקור ישראלי תיאר כ״קשה״. לפי הדיווח, נתניהו לחץ לחדש את התקיפות מיד אחרי בחירות האמצע, וטראמפ העדיף לתת עוד זמן למשא ומתן עם איראן. טראמפ עצמו כינה את השיחה ״שיחה טובה מאוד״, ואמר שהוא לא ״ממהר במיוחד״ לחדש את התקיפות.

המכון למדע ולביטחון בינלאומי בוושינגטון עוקב בתצלומי לוויין אחרי אתרי הגרעין האיראניים, ובהם הר המכוש, וקבע לפני כשבועיים ש״המתקן כרגע אינו מבצעי, וגם אינו ממשיך בבנייה רחבת היקף״. דייוויד אולברייט, ראש המכון, טען בדוח שפרסם שלפי המודיעין הישראלי הועברו למנהרות צנטריפוגות ורכיבים, אך ללא סימן להפעלה. בדוח הוצעה חלופה שאיננה גרעינית לתקיפת המתקן בהר המכוש: ״סדרה של פצצות חודרות־בונקרים שיכוונו לנקודות תורפה בהר, כמו פירי אוורור, בשילוב מיטוט הכניסות והשמדת התשתיות שמחוץ למנהרה״.

53 מנדטים וטיסה חשאית לאבו דאבי

את הלחץ של נתניהו קרלסון מסביר בפוליטיקה הישראלית. ״אחרי תוצאות הבחירות בשבוע שעבר״, כתב, נתניהו לא יכול להקים ממשלה ״אלא אם טראמפ יתערב ישירות בפוליטיקה הישראלית ויתווך עסקה״ שתיתן לו 61 מנדטים. ״אחרת הוא בדרך החוצה מלשכת ראש הממשלה, אל הבושה, החקירות ואולי הכלא. הוא צריך את המלחמה הזאת״. לפי תוצאות הבחירות 2026, הגוש של נתניהו קיבל 53 מנדטים, גוש איזנקוט 48 והמפלגות הערביות 19. אף גוש לא מגיע ל־61.

קרלסון טוען גם שב־27 בספטמבר טס נתניהו בחשאי לאבו דאבי, כדי לגייס את האמירויות ל״מתקפה אחרונה״ על איראן, ״והאמירתים סירבו״. הביקור אכן התקיים באותו יום, ואבו דאבי אישרה אותו למחרת. סוכנות הידיעות הרשמית של האמירויות מסרה שנתניהו והנשיא מוחמד בן זאיד ״דנו ביחסים הדו־צדדיים״.

לפי קרלסון, נתניהו הפעיל לחץ מרבי גם על שר ההגנה פיט הגסת׳ ועל מפקד פיקוד המרכז בראד קופר, ״ושניהם דוחפים לחידוש פעולות לחימה נרחבות״; גם רוביו ומנהל ה־CIA ג׳ון רטקליף ״הולכים בעקבות נתניהו״. הגסת׳ נפגש עם נתניהו ב־19 באוקטובר בבסיס חיל האוויר בעובדה, שמונה ימים לפני הבחירות. דורון ספילמן, הדובר של נתניהו, אישר שהשניים דנו ב״איומים באזור״. לפני שבועיים, בטור דעה שפרסמנו, הזהיר נדב תמיר מהברית האישית בין טראמפ לנתניהו ומהמחיר שישראל עלולה לשלם עליה.

אפשרויות ״רציונליות״

דווקא לטענה שנשמעת הכי קונספירטיבית בפוסט, וזכתה לגינויים חריפים בישראל, יש עוגן בעדויות בקונגרס ובנאומים של בכירי הפנטגון. אלא שאף אחד מהם לא מדבר על איראן ישירות. ״מאז פברואר״, כתב קרלסון, ״הממשל כתב מחדש בשקט את הדוקטרינה הגרעינית של אמריקה, כדי שיהיה קל יותר, ולכן סביר יותר, להשתמש ראשונים במה שנקרא ׳נשק גרעיני של שדה קרב׳. אף אחד בוושינגטון, בשתי המפלגות, לא נראה מוטרד מזה״.

מבדיקת המקום הכי חם בגיהנום עולה שהדברים נאמרו בפומבי ודווחו בתקשורת האמריקאית, אך לא בישראל. ב־3 במרץ, כשהמלחמה עם איראן רק החלה, אמר תת־מזכיר ההגנה למדיניות, אלברידג׳ קולבי, לוועדת השירותים המזוינים של הסנאט: ״אני לא חושב שאנחנו מתכננים סקירה רשמית של המדיניות הגרעינית״. יומיים אחר כך אמר לוועדה המקבילה בבית הנבחרים: ״אנחנו בעצם חושבים על אסטרטגיה גרעינית״, ושהפנטגון יתמקד ב״כמה בעיות״ שאי אפשר לדבר עליהן בפומבי. לפי ארגון בקרת הנשק האמריקאי (ACA), הבחינה הוכרזה באותו חודש.

את כיוונה חשף קולבי בעצמו ב־5 באוגוסט, בכנס של פיקוד הנשק האסטרטגי באומהה שבנברסקה. מדובר, אמר, ב״בחינה מחודשת של הנחיות השימוש״ בנשק גרעיני, ומטרתה ״אפשרויות מוגבלות שאפשר להפעיל באופן רציונלי ושנותנות לנו יתרון״. ״אנחנו רוצים לתת לנשיא ולשר אפשרויות גרעיניות אמינות ורציונליות״, הוסיף. לפי ACA, ההנחיות החדשות כנראה ידגישו נשק גרעיני טקטי, בעל טווח קצר ועוצמה נמוכה, ושימוש מוגבל בסכסוכים אזוריים. טיוטת חוק ההרשאה הביטחוני (NDAA) של ועדת הסנאט ממליצה לאשר נשק גרעיני טקטי חדש, שישוגר מהאוויר ומהקרקע.

״לא צפויה להתפרסם״

בניגוד לסקירות המדיניות הגרעינית של 2010, 2018 ו־2022, הבחינה הנוכחית ״לא צפויה להתפרסם לציבור״, כך דיווח אתר Military.com. גם קולבי עצמו אמר באומהה שהבחינה לא תפורסם לציבור הרחב. החוק האמריקאי מחייב לדווח לקונגרס לפחות 60 יום לפני ששינוי בהנחיות נכנס לתוקף, אבל לא מחייב לפרסם אותו ולא מחייב לקבל את אישור הקונגרס. בארגון בקרת הנשק כתבו באוגוסט: ״אימוץ רשמי ומלא של רעיון הלוחמה הגרעינית אולי לעולם לא יגיע בפומבי״. רשת NBC דיווחה באוגוסט שהדגש בבחינה הוא על מלחמה אזורית עם סין או רוסיה.

נכון לתחילת אוקטובר הבחינה עדיין נמשכה, ולא ידוע על הנחיות חדשות שנחתמו או שהקונגרס קיבל עליהן דיווח. קולבי ומפקד פיקוד הנשק האסטרטגי, האדמירל ריצ׳רד קורל, אמרו ששום דבר לא משתנה במדיניות ההצהרתית. כבר היום ארה״ב לא שוללת שימוש ראשון ״בנסיבות קיצוניות״.

נכון לתחילת אוקטובר הבחינה עדיין נמשכה, ולא ידוע על הנחיות חדשות שנחתמו או שהקונגרס קיבל עליהן דיווח. קולבי ומפקד פיקוד הנשק האסטרטגי, האדמירל ריצ׳רד קורל, אמרו ששום דבר לא משתנה במדיניות ההצהרתית. כבר היום ארה״ב לא שוללת שימוש ראשון ״בנסיבות קיצוניות״. קורל טען שהמטרה היא ״להעלות את הסף״ שבו יריבים ישקלו שימוש בנשק גרעיני בזירת הלחימה. בארגון בקרת הנשק טוענים שהדגש על לוחמה גרעינית מוגבלת, בלי התחייבות שלא להשתמש ראשונים בנשק גרעיני, מגדיל את הסיכון להסלמה שאי אפשר לשלוט בה.

קרלסון טען בפוסט שרוסיה אמרה ״לשתי ממשלות לפחות״ שתקיפה גרעינית אמריקאית באיראן תתיר לה להשתמש בנשק גרעיני נגד אוקראינה. סוכנות הידיעות הממשלתית הרוסית ריא נובוסטי ועיתון הממשלה רוסייסקאיה גאזטה דיווחו על הפוסט, בלי להזכיר את הדברים.