אם אתם מחפשים שעות – או לפחות דקות – של הנאה על חשבון ילד קטן, הציעו לו לשחק "עץ – אני מנצח, פאלי – אתה מפסיד". לוקח לו זמן להבין שמדובר במשחק שהוא לא יכול לנצח בו. אני יודע את זה כי אני הייתי הילד האומלל הזה.

אבל היתרון, או החסרון, תלוי מאיפה מסתכלים, זה שאפשר לשחק את המשחק הזה רק פעם אחת. אחרי שמי שמולך מבין את הקטע, הוא לא ייפול בו שוב. אלא שבדומה להרבה תקדימים של השתנה על הציבור בקשת מהמקפצה, כשמדובר בגז הטבעי – הכל אפשרי. וכך, אתמול נסגרה עסקת מכירה של אחזקות נובל אנרג'י במאגר תמר לחברת הביטוח הראל, כלומר, לגוף שמחזיק בפנסיות שלנו. העסקה מתומחרת לפי המחיר הגבוה שנובל ודלק מוכרות בו את הגז לחברת החשמל – כלומר, אם מחירי הגז יישארו גבוהים, נפסיד את הכסף שלנו במחירי חשמל גבוהים וביוקר המחייה, אם המחירים יירדו, נפסיד בפנסיות שלנו.

זה מקומם עוד יותר כשחושבים על זה שהגז הזה הוא למעשה משאב של הציבור, שזה כאילו שחברת הגז יבקשו מאיתנו את השנקל שבו הם משחקים איתנו "עץ – אני מנצח, פאלי – אתה מפסיד", ובסיום המשחק הם גם יכניסו את השנקל שלנו לכיס שלהם. רק שבמקום שנקל, מדובר במיליארדי שקלים. או מאות מיליארדים. תלוי את מי שואלים, מתי, ואם זה לצורכי מס או לא.

כמובן, אפשר לעצור עדיין את העסקה, ולהבהיר לחברות הביטוח שהציבור לא יישאר אדיש לנוכח התנהלות שכזו, וכל מה שצריך לעשות זה להפעיל לחץ כלכלי על חברות הביטוח – בצורה של ביטול ביטוח רכב, דירה, חיים בחברה שתיקח חלק בעסקאות כאלה. יוזמות כאלה כבר התחילו להופיע (מוזמנים לבוא בהמוניכם).

מצד שני, עם הפיוס ההיסטורי עם טורקיה, ייתכן שבקרוב מאוד נוכל לקנות מהם בחזרה את הגז שנמכור להם ועדיין לשלם פחות ממה שאנחנו משלמים בארץ.